היכונו למטר המטאורים: איפה כדאי לצפות?
מחר בלילה, בין 21:15 לחצות, תוכלו להצטרף להתארגנויות בתמנע, במצפה רמון ובגלבוע, ולצפות בפרסאידים. טלסקופ לא צריך, זוג עיניים מספיק. ד"ר יגאל פת-אל מסביר באולפן ynet
השבוע, בלילה שבין יום שני לשלישי (13-12באוגוסט), ייראה בשמיים מטר מטאורים עשיר מיוחד. זהו מטר הפרסאידים, הקרוי על שם קבוצת הכוכבים פרסאוס, והוא אחד ממטרי המטאורים הפופולריים ביותר בזכות מספר המטאורים - צפויים עשרות מטאורים בשעה - ועקב התרחשותו בשיא הקיץ.
המטר נגרם ממעבר של השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle P, שחלף בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו בשנת 1992. השנה שיאו של המטר צפוי כאמור להתרחש מחר בלילה, בין השעות 21:15 וחצות. השנה הירח יהיה סמוך למולד וייראה כסהר קטן, שישקע לקראת השעה 22:30.
בשיאו של המטר, שאותו כדאי לראות הרחק ממקומות יישוב מוארים, צפויים כ-100 מטאורים בשעה. כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ לא יועילו במקרה זה.
באזור הדרום תתקיים תצפית בפארק תמנע. התצפית, שמאורגנת על ידי המועצות המקומיות חבל איילות, ערבה תיכונה והאגודה הישראלית לאסטרונומיה, היא חלק מתוכנית בת יומיים של פסטיבל כוכבים בערבה. בדרום תהיה אופציה נוספת לצפייה במטאורים. בית ספר שדה הר הנגב, בשיתוף המועצה המקומית של מצפה רמון וגופים נוספים כגון המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, מכון דוידסון, ראשית מדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה, מארגנים תצפית במצפה רמון.
בצפון מארגן מרכז אילן רמון שבגלבוע, בשיתוף עם המועצה המקומית גלבוע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפית באזור כוכב הירדן.
מהו מטאור?
מקורה של המילה מטאור בשפה היוונית ומשמעותה "משהו באוויר". שמה העממי של התופעה הוא "כוכב נופל", כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. לרוב המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כל עוד הגוף אינו נלכד ומשייט בחלל הוא מכונה מטאוריד, ומקובל לקרוא לסלעים בגודל של יותר מ-10 מטרים בשם אסטרואידים.
כאשר גופים נלכדים על ידי כוח הכבידה של כדור הארץ הם נכנסים לאטמוספירה העליונה במהירות שעשויה להגיע לעשרות קילומטרים לשנייה. הפרסאידים הם בין המהירים ביותר ומהירותם כ-60 ק"מ לשנייה. במהירות גבוהה כזו חלקיקי האבק שנכנסים לאטמוספירה מתנגשים בחלקיקי הגז המצויים בה ומייננים אותם. לרוב חלקיקי האבק מתכלים כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מגנה עלינו האטמוספירה מפני אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם מנגנון זה יעיל לעצירת גופים רק עד לגודל מסוים.
חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה. הגופים
המגיעים לקרקע מכונים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד, ודוגמה לכך הוא האסטרואיד בגודל 17 מטר שפגע בצ'ליאבניסק שברוסיה ב-15 בפברואר השנה.
מקורם של המטאורים וגודלם מגוון - מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי, ועד לאסטרואידים שגודלם כמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש. מקור המטאורים גם ברסיסים שהושלכו מכוכבי לכת, ירחים, שביטים ואסטרואידים.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .
לפנייה לכתב/ת 
