העץ של השכן מפריע לכם? יש מה לעשות

העצים הנטועים בשכונותינו הם מקור לנוי וצל ולעתים גם חיוניים לצורך יצירת ריאות ירוקות במתחם העירוני, ההולך ומתמלא במגדלי בטון. אך לפעמים, בהיותם בית גידול ומסתור לציפורים ולבעלי כנף אחרים, עלולים הם להוות מקור לצרות ולפגיעה מהותית באיכות החיים של דיירי הסביבה.

כתבות נוספות במדור שכנים שכנים :

• גרים במרכז העיר וסובלים מרעש: יש מה לעשות?
• גינת משחקים בחצר: איכות חיים או כאב ראש?
• מדורת השבט: מותר לעשות קומזיץ ליד הבית?
  

בפנייה באמצעות הדואר האדום הגיעה ל-ynet תלונה של תושב אחת הערים באזור השרון, שסיפר כי בסמוך לביתו ניטעו 3 עצי פיקוס, אשר במקור אמורים היו להיטיב עם השכנים, אך בפועל הפכו משכן לעטלפים המהווים מטרד חמור ממנו סובלים תושבי האזור.

ידוע כי זכות האדם ליהנות מרכושו וזכותו לדרוש הרחקת מטרדים המונעים ממנו ליהנות מחיים שלווים בביתו. אך במקרה הנ"ל, להבדיל ממטרד שנוצר על ידי השכן, כאן מדובר במטרד שאינו נגרם על ידי אדם ממנו אפשר לדרוש כי יחדל מן ההפרעה. לכן השאלה הנשאלת כאן היא מי האחראי להרחקת המטרד.

לכאורה התשובה פשוטה: פקודת העיריות קובעת כי לרשות המקומית, לצד סמכויותיה האחרות, גם הסמכות לפקח על המרחב הציבורי ולעשות בדרך כלל כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו. כך גם בסמכותה של הרשות לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי - ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי.

בעניין סמכויותיה של הרשות המקומית, נקבע כבר בפסיקה כי הקניית הסמכות לרשות מקומית לבצע מעשה מטילה על הרשות את החובה לביצועו, ולפחות את החובה לשקול ביצועו של מעשה או לא. אם כך, ניתן לומר כי ככל שהעצים נמצאים ברשות הרבים - על הרשות המקומית חלה החובה לטפל בהם, באופן שלא יפגעו במרחב הציבורי.

העץ של השכן ירוק יותר?

אך מה הדין אם העצים נמצאים בתוך חצר של אחד הבתים? מי אחראי על הרחקת המטרד? פתרון לשאלה זאת מצא המחוקק בחוק למניעת מפגעים, האוסר מצד אחד ליצור מפגע, ומאידך מקנה לרשויות המקומיות להתקין חוקי עזר מקומיים, המהווים כלי חשוב בידי הרשות המקומית בניהול ענייני היחיד והרבים בתחומה.

כך לדוגמא, בחוק עזר לכפר סבא (שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים), התשס"ח-2008, עיריית כפר סבא קבעה את הסמכויות לטיפול במפגעים הנמצאים גם בתחום חצרות פרטיות. חוק עזר זה מגדיר כמפגע, בין עשרות הדוגמאות למפגעים, גם צמח הצומח בנכס - המהווה או עלול להוות סכנה או לגרום הפרעה או אי נוחות לשכנים או לסביבה.

מבחינת חוק זה, עץ הגורם להפרעה מהווה מפגע. חוק זה מורה עוד כי בעל נכס חייב לטפל בעץ אשר בשטח נכסו, ולדאוג כי העץ לא יהווה סכנה או מפגע לציבור. במקרה בו בעל נכס נמנע מלטפל בעץ הנמצא בתחומו, מקנה החוק את הסמכות לראש העירייה או למפקח לדרוש, בהודעה בכתב, מבעל נכס לגדוע את העץ, לגזום אותו או לנקוט את כל האמצעים האחרים הדרושים למניעת הסכנה או המפגע.

לפיכך, גם במקרה שלנו בסמכותה של העירייה לטפל בעצים היוצרים מפגע, הן כאשר הם נמצאים במרחב הציבורי והן כאשר הם נמצאים בחצרו של השכן. יחד עם זאת, יש לזכור מגבלות הקיימות בעניין: אין היתר ליחיד לעקור או לסלק, לכרות או לשרוף, לחתוך או להשחית או לשבור עץ הנמצא בשטח או ברשות הרבים - אלא רק לעירייה; ומגבלה נוספת אוסרת פגיעה בעצים מוגנים, בהתאם לפקודת היערות.

לסיכום, מי שסובל מצמחיה טורדנית ליד ביתו, זכותו לדרוש מבעלי העצים לטפל בהם באופן שימנע את יצירת המפגע, בכפוף לפקודת היערות. ככל שהעצים נמצאים ברשות הרבים ו/או נמצאים בתחומה של רשות אשר חוק עזר שחוקקה מקנה לה את הסמכות לטפל במפגע כגון זה, הרי שהרשות המקומית היא הכתובת לפנייה בעניין זה - ועליה גם מוטלת החובה לטפל במניעת המפגע.