מזרחית, דרומית ורחוקה מ-800 בפסיכומטרי
ניתוח תוצאות המבחן הפסיכומטרי חושף פערים עדתיים וגיאוגרפיים שחוצים את ישראל. מה הפער בין נבחנים ממוצא אירופי למזרחים? מה ההבדל בין תושבי תל אביב לאלה מהדרום? ומה הפער בין גברים לנשים? ח"כ מצנע: "זאת תמונת מראה למציאות שבה אנחנו חיים". כל הנתונים בפנים
תמונת מצב ישראלית מדאיגה: סיכוייה של אישה מזרחית מהדרום, בת להורים חסרי השכלה אקדמית, נופלים בהרבה מאלו של גבר אשכנזי מהמרכז בן להורים משכילים - לפחות בכל הנוגע למבחן הפסיכומטרי. על פי הנתונים שפרסם אתמול (יום א') המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (לשנת 2011), סיכויי ההצלחה בבחינה - וכפועל יוצא גם בכניסה למוסדות האקדמיים הבכירים - מושפעים לטובה מהיותו של הנבחן גבר, ממרכז הארץ, ממוצא אשכנזי ובן להורים משכילים.
בהתייחסו לנתונים אמר היום (ב') ל-ynet יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע: "הפערים האלה נוצרים בתוך מערכת החינוך, ורק באמצעותה ניתן לסגור אותם. אין שום חדש בפערים שיש בין פריפריה למרכז, בין יישובים שבהם רמה
סוציו-אקונומית גבוהה לבין אלה שרמתם נמוכה. אנחנו רואים את זה בבחינות בגרות, בהצלחה באקדמיה וגם במבחנים הפסיכומטריים. אחת המטרות הכי חשובות שהצבנו לנו בוועדת החינוך היא להתמודד עם הפערים הללו. זו תמונת מראה למציאות שאנחנו חיים בה".
במהלך 2011 ניגשו למבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) 76,395 איש ואישה (לעומת 72,772 ב-2010), בלא פחות משש שפות, והציון הממוצע הכללי היה 534. על רקע ניתוח הנתונים יש לזכור שפרטי הרקע (כגון מוצא, מקום מגורים, השכלת הורים וכולי) ממולאים על ידי הנבחנים ואין ערבות לכך שהם מלאים או מדויקים. לפיכך גם במרכז הארצי לבחינות ולהערכה מדגישים שמידת האמינות של המידע שלהלן אינה ידועה.
חפש את האישה
הפער המשמעותי והבולט ביותר דווקא חוצה את השאלה העדתית-גיאוגרפית ומתקשר ישירות לסוגיה סוציולוגית אחרת: מגדר. ב-2011 היה הציון הממוצע לנבחנים גברים 561, לעומת 518 בלבד בקרב נשים. ייתכן שהפער נובע מהעובדה שהגברים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית הם רק אלה בעלי היכולות הגבוהות, לעומת ההשתתפות המלאה והרחבה של נשים מכל הרמות.
מעבר לכך, פערים עקביים ומשמעותיים נרשמו לפי אזור המגורים, המוצא ומידת ההשכלה של ההורים. כך למשל הציון הממוצע בקרב הנבחנים מתל אביב הוא 585, לעומת 499 בקרב נבחנים מאזור הדרום. נבחנים שענו שמוצא הוריהם מאירופה/אמריקה/דרום אפריקה השיגו בממוצע ציון 579, ולעומתם הציון הממוצע של נבחנים שענו שמוצא הוריהם מאסיה/צפון אפריקה היה 556 בלבד.
יש מי שבוחרים לקחת בעירבון מוגבל את הנתונים שעליהם חותמים הנבחנים. למשל על רקע העובדה שרק כשליש מהנבחנים הגדירו את עצמם כמגיעים מרקע סוציו-אקונומי ממוצע ומטה. "לפי התשובות אפשר היה לחשוב שהמצב הכלכלי בישראל מצוין", אומר מנכ"ל סמארט פסיכומטרי, עו"ד ערן שטיין. "קיימת נטייה טבעית להציג את המעמד הכלכלי כמשופר ביחס למציאות".
לאורך השנים עלו טענות שאופי הבחינה מוטה לטובת אשכנזים/גברים/תושבי המרכז.
"לא. הבחינה הפסיכומטרית לא יוצרת מציאות אלא רק משקפת את המציאות בחברה הישראלית. אין בה שאלות שמטות את הציון לטובת בעלי מעמד סוציו-אקונומי מסוים. זה נעוץ בפערים החברתיים שגם ככה קיימים. אם שני ההורים שלך לא סיימו תיכון, אז ברוב המקרים היכולת שלך להצליח בלימודים או להתקדם בעבודה תהיה נמוכה יותר".
"הבחינה הפסיכומטרית לא מוטה תרבותית"
עמותת חינוך לפסגות עוסקת בקידום וטיפוח ילדים ובני נוער מהפריפריה, והמנכ"לית חנה דורסמן מחזקת את דבריהם של ח"כ מצנע ושל שטיין. "זאת תמונת מצב המוכרת היטב לכל העוסקים בחינוך במדינת ישראל: באזורים מסוימים בארץ סיכויי ההצלחה בלימודים של נער או נערה נקבעים עם לידתם, לפי אזור מגוריהם והשכלת הוריהם",
היא אומרת.
לדבריה, גם בחינת הנתונים בתוך הרשויות עצמן מציירת תמונה דומה: "האזורים החלשים יותר בכל עיר מאופיינים בהישגים נמוכים יותר בלימודים. אפילו אם מדובר במרחק של קילומטרים בודדים בין שכונות. אפשר לדון שוב בשאלה על יעילותה של הבחינה הפסיכומטרית עצמה, אבל לראייתי, אין בכך חשיבות והנתונים מעידים על צורך רחב יותר. הדרך היחידה לצמצם את הפערים בחברה הישראלית היא על ידי תקצוב דיפרנציאלי שמבחין בין רשויות ושכונות הנהנות ממשאבים רחבים, לבין רשויות הנמצאות בגירעונות ותפקוד כלכלי לקוי".
מהמרכז הארצי לבחינות והערכה נמסר בתגובה: "המבחן הפסיכומטרי משקף את ההישגים במערכת החינוך בכלל בישראל, ולכן השילוב של פסיכומטרי עם ציוני הבגרות נותן את החיזוי הנכון ביותר לגבי הצלחה בלימודים האקדמיים. הפסיכומטרי נותן הזדמנות שנייה לבעלי ממוצע בגרות נמוך או לחסרי תעודת בגרות. המבחן הפסיכומטרי לא מוטה תרבות, אלא מדבר בשפה האקדמית שמיועדת לכל סטודנט בהשכלה הגבוהה, ללא כל קשר לרקע ולמוצא".
ח"כ אחמד טיבי, שמתכוון ליזום עוד הצעת חוק לביטול המבחן הפסיכומטרי, אמר ל-ynet בתגובה: "שוב מוכח שהמבחן מוטה תרבותית ואינו מהווה כלי ניבוי מדויק למועמד טוב וראוי. במדינות רבות ב-OECD אין בחינה פסיכומטרית אחרי התיכון והבגרויות. הפער של 100 נקודות בממוצע בין יהודים לערבים, וכמובן הפער בין מרכז לפריפריה, מחייב דיון מחדש בנחיצות המבחן".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
