שתף קטע נבחר
 

מבחן אופניים לנורקו ריבולבר 2 - כל-בו בסטייל

אם להאמין לנורקו, לפניכם אופני XC ומרתון. ומכיוון שאנחנו בכל זאת לא מאמינים לאף אחד, החלטנו לקחת אותם גם לסינגלים. התוצאה - מפתיעה במיוחד

נורקו הוא יצרן אופניים ענקי, עם בסיס מסורתי איתן בבריטיש קולומביה, על החוף הצפון-פאסיפי של קנדה. המותג שקיים מאמצע שנות ה-60' מייצר מגוון דגמים רחב מאד, כ-40 במספר. ומה שמאפיין את כולם ללא יוצא דופן היא מעין רוח מסורת ו-DNA בסיסי הנובעים מהקשיחות הבלתי נפרדת מחיים ביערות העד של צפון מערב יבשת אמריקה. ככה זה, כשמצפון מהלכים דובי קוטב ומדרום בני משפחת הגריזלי, אתה חייב לפתח קשיחות בסיסית.

 

 (פז בר) (פז בר)
(פז בר)

 

ועכשיו זה כנראה הזמן לווידוי קטן. עוד לא נתקלתי באופניים מתוצרת נורקו - ובאמת רכבתי על לא מעט דגמים שלהם לאורך השנים - שעשו לי את זה. "בסדר" הם תמיד היו, וגם "בתקציב" או "תמורה טובה לכסף", אבל אף אחד מהם לא העיר בי את החיידק ההוא, זה שגורם לך לקום לפני הזריחה ולצאת לרכוב סתם כי ממש בא לך. עד שפגשתי בריבולבר 2. ולא שציפיתי דווקא מאלה ליותר. ולמרות זאת נפרדתי מהם עם צביטה בלב.

 

  • לאתר שטח ברשת

 

נורקו ריבולבר 2

דגם ריבולבר מוגדר על-ידי היצרן כ"אופני מרתון". והמשמעות היא: אופניים שאמורים לכסות קילומטרים ארוכים של כמעט כל סוג שביל, למעט קטעים ממש טכניים ותלולים. לצורך כך מצוידים הנורקו בחבילת טכנולוגיה נאה עד מרשימה.

 

 (פז ב) (פז ב)
(פז ב)

 

זה מתחיל במתלה רב-חיבורי אותו מכנה נורקו ART, שמסייע בניתוב אנרגיית הדיווש. קשת מהלך הגלגל האחורי היא למעלה ולאחור, כדי לאפשר מעבר קל מעל מכשולים, שמירה על מגע עם הקרקע בבלימה, ומהלך פרוגרסיבי שהולך ומתקשח ככל שהבולם נדחס לתוך מהלכו. בהקשר זה שווה להזכיר את הציר האחורי הרחב, התושבת הקשיחה על זרוע המתלה של מעביר ההילוכים הקדמי, ראש היגוי חרוטי עם יתרונות של קשיחות ומידות קומפקטיות, תושבות מחוזקות לקליפרים ורכיבי מתלה חלולים.

 

השלדה עצמה עשויה מאלומיניום ומתוכננת לספק מהלך מתלה של 100 מ"מ בשני הקצוות. והנתון החשוב - בעיקר בהקשר של "20 - הוא זווית היגוי של 70 מעלות.

 

המפרט ה"ישראלי" מעניין למדי וכולל תרכובת של מותגים, עם סחורה מקורית של נורקו. מלפנים תמצאו מעביר שימאנו SLX ומאחור שימאנו XT. הפיקוד על שני אלו נעשה דרך שיפטרים של שימאנו ממשפחת SLX. על הבלימה מופקדים דיסקים של אוויד בקוטר 160 מ"מ וקליפרים של אותו יצרן מסדרת אליקסיר 5. חישוקי הגלגלים הם יחידות איכותיות של מאוויק ועליהם צמיגי "29 מקונטיננטל. האבזור ההיקפי מגיע כולו מנורקו, וכולל כידון, מוט מושב, מושב, סטם.

 

 (פז בר) (פז בר)
(פז בר)

 

מאחור ממוקם בולם Fox עם קפיץ אוויר ושסתום CTD המתאים את מאפייני השיכוך וההקפצה לטיפוס, שביל או מורד. לפנים יש מזלג רוקשוק (100 מ"מ) מדגם ריקון, אף הוא עם קפיץ אוויר, שיכוך החזרה ונעילת מהלך.

 

משקל כל החגיגה הזו מגיע ל-14.7 ק"ג, והמחיר עומד על 12 אלף שקלים ברשת מצמן את מירוץ. גרסה יקרה ומצוידת יותר, ריבולבר 1, תעלה 3,000 שקלים יותר.

 

מדוושים בזעם

פרק הרכיבה הראשון הורכב כולו משבילים מישוריים וכ-30 ק"מ, בדיוק הגדרת התפקיד של הנורקו האלו. ואני לא בטוח אם זה היה רק האופניים או פרץ אנרגיה לא מוסבר, אבל סיימתי את הלופ בכמעט רבע שעה מהר יותר מבדרך כלל. הקצב במישור מהיר ביותר והמתלים, אותם הותרתי מצב "יצרן", היו מעולים מהתחלה. כל מה שאני זוכר מהרכיבה הוא זרם רצוף ומטושטש של נוף מתחלף במהירות.

 

 (פז בר) (פז בר)
(פז בר)

 

תנוחת הרכיבה נעימה ויעילה מאד לדיווש ממושך, ותודות לגלגלים הגדולים ולשלדה הקשוחה, היציבות הכיוונית טובה מאד , וכך גם הורדת כוח יעילה לקרקע. לבלמים לא היה סיכוי להוכיח עצמם במישור. הייתי יכול להמשיך ככה עוד 100 ק"מ, למרות שהצמיגים הוכיחו שהיו מעדיפים קרקע אחרת.

 

פרק הרכיבה השני לקח אותנו לבן שמן. ולמרות שסינגלים טכניים ממוקמים באזור קצה המעטפת של יכלת הריבולבר, הם לא אכזבו. ההיגוי אמנם איטי יחסית, ודורש שילוב של העברת משקל ונחישות כדי לשנות כיוון ומהר, אבל לעיתים גם זה לא מספיק וצריך לסמוך על ה-29 הגדולים והמתלים הטובים, כדי לגהץ מכשולים שלא מספיקים לעקוף.

 

העברת ההילוכים הייתה ללא דופי בכל הקילומטרים ובכל מצב אפשרי, ואפילו יחסי העברה מעט-ארוכים לא ממש הטרידו. בלימה? לא משכנעת עדיין, עניין בעייתי עם "29 בכל מקרה. למנופים מהלך חסר רגש ארוך מדי, העשוי ללמד על בלאי מצטבר. הנשיכה הראשונית חלשה והעוצמה פשוט חסרה.

 

לא נתקלנו בבעיות מרווח גחון, ורק המתלה האחורי הפגין נוקשות שמוטב היה להסתדר בלעדיה, ולא הצליח לכן להצמיד את הגלגל לסלעים בכל מצב. שחרור של שיכוך ההחזרה שיפר את האחיזה מעט.

 

ועכשיו געגוע?

אני כותב את הסיכום, ומתחשק לי לעזוב הכל ולצאת עליהם לרכיבה - אולי העדות הטובה ביותר ליכולת המגוונת של האופניים האלה, היודעים לעשות כמעט-הכל בצורה כמעט-מעולה. המגבלה מגיעה כאן באמת רק בקצה הטכני-תובעני של רכיבת השטח. למעשה, הם מספיק טובים, קלים וזריזים לרכיבה כדי לאפשר לכם לא רק להרגיש אלא אפילו להיות המהירים ביותר על השביל.

 

במילים אחרות ומחמיאות - לא הייתי מהסס להשתתף במירוץ XC עם האופניים האלו, כפי שהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פז ב
נורקו - קשיחות צפון אמריקאית
פז ב
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים