סוף להשוואות, סוף לתחרותיות: אין מיצ"ב

הסוף להשוואה בין בתי ספר: החלטת משרד החינוך לבטל את מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים הקרובה ולקבוע ועדה שתחליט כיצד ייראו הבחינות בהמשך הביאו לתגובות שמחה לא רק אצל התלמידים, אלא גם אצל מורים רבים. אבל לא כולם בירכו על סוף עידן המיצ"ב, לפחות בינתיים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

מת הפושע הנאצי המבוקש בעולם

מנהלת בית ספר יסודי ממרכז הארץ אמרה כי "המדידה היא חשובה, ובמתח ובלחץ היו גם דברים חיוביים. זה מעורר יותר, נותן עוד מוטיבציה והביא לכך שבתי הספר עשו בדק בית מבחינת החומר וההישגים. בסופו של דבר מי שעבד לאורך כל השנה לא באמת היה צריך לחשוש מהמבחנים האלה".

אבל אותה מנהלת הקפידה גם להביט על חצי הכוס המלאה בהחלטה: "הבחינות הכניסו ללחץ את התלמידים והמורים, שלאורך כל השנה ניווטו את הלמידה לבחינה. בשנה האחרונה, עם הפצת ההישגים בפומבי, נוצר עוד יותר מתח ועלתה התחרותיות בין בתי הספר".

אילוסטרציה. "הסתרת נתונים מהציבור"(צילום: חגי אהרון)

על פי התכנון, ועדה מקצועית בראשות הרשות הארצית למדידות והערכה תמליץ על מתווה מעודכן למבחנים. הוועדה תכלול, בין היתר, נציגים ממשרד החינוך, מנהלים, מורים, ומומחים מהאקדמיה. היא תציג את המלצותיה במהלך שנת הלימודים הבאה, והמתווה ייושם באופן הדרגתי בבתי הספר החל משנת הלימודים תשע"ה.

עתירה לבג"ץ הובילה לכך שתוצאות המבחנים ההשוואתיים חשופות לעיני כל, והאתר מדלן הכין "מפת חינוך" שאפשרה לתלמידים, להורים ולמורים לדעת את מיקום בית ספרם ביחס למוסדות החינוכיים האחרים. אמיר ווינשטוק, ממייסדי האתר, הביע את זעמו על החלטת השר שי פירון: "אנו המומים, זוהי הסתרת נתונים מהציבור".

ממדלן אמרו כי "הנתונים שהנגשנו מאפשרים לכל הורה לראות את רמת האלימות בבית הספר של ילדיו. פרסום המיצ"ב איפשר להורים לבדוק מה קורה ולסייע להנהלה במיגור האלימות. אך החלטת השר שמה סוף גם לכך ומעכשיו תוכלו רק לנחש מה עובר על ילדכם בין כתלי בית הספר. מנתוני המיצ"ב ניתן ללמוד על פערים עצומים בין המרכז לפריפריה, בין בתי

ספר ברמת השרון לכאלו שדרות. משרד החינוך יצא נגד חופש המידע והחליט שמערכת החינוך תפסיק לבדוק את עצמה".

פרופסור תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, הסבירה כי "המיצ"ב התחיל ככלי אפקטיבי פנימי לבתי הספר שאמור היה לאפשר הערכה עצמית ושיפור. בפועל, נוצר סביבו מחול שדים. תוצאותיו עיוותו את תמונת המצב האמיתית, והוא הפך מאמצעי לצורך שיפור עצמי ופנימי של בית הספר, למטרה בפני עצמה, שנעשה בה שימוש לרעה לדירוג בתי ספר בפרהסיה. ההורים הפכו אותו לכלי השופינג לבחירת בית הספר לילדיהם והמורים השקיעו את זמן ההוראה בהכנה למיצב, כיוון שנשפטו על ידי תוצאותיו".

ד"ר עמנואל תמיר, מומחה לניהול במערכות חינוך מהמרכז האקדמי של המכללה לחינוך אוהלו בקצרין, הוסיף כי "המבחנים קיבלו תשומת לב יתרה ולא מוצדקת מצד בתי הספר, וסביבם נוצר מחול שדים שהצריך את התלמידים והמורים לעסוק בהכנה למבחנים השוואתיים, במקום ללמוד את תכנית הלימודים כסדרה". הוא הדגיש כי "למבחנים כמבחנים יש את המהימנות שלהם, אבל הבעייתיות לא הייתה בבחינה, אלא בהתנהלות בתי הספר. הם לקחו את התחרות למקום שבו הם ככל הנראה חוששים להתמודד עם האינטראקציה עם ההורים".

פרופסור סורל קאהן, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ומומחה למדידות והערכה, דווקא בירך על ביטול המבחנים: "המטרה המוצהרת של מבחני מיצ"ב הייתה לסייע להנהלות בתי הספר להבין מהי רמתם של כלל התלמידים במקצועות הלימוד השונים ולהקצות משאבים בהתאם, אולם בפועל המבחנים הם מבצע הונאה אדיר של משרד החינוך שנועד להלחיץ את בתי הספר להגיע להישגים במחיר זול. מבחן חיצוני נערך רק פעם בארבע שנים בשכבות ה' ו-ח' ורק בארבעה מקצועות ספציפיים. אי אפשר לקבל ממבחן כזה תמונה מלאה על מצב התלמידים"

עוד תומך בביטול מבחני המיצ"ב החיצוניים הוא אמנון רבינוביץ', מורה בתיכון זיו בירושלים. "עד עכשיו המערכת התיישרה על פי מדדים צרים", הסביר המחנך הירושלמי, "מהזווית שלי כמורה, יהיה אפשר עכשיו לעשות יותר ניסויים בכיתות ולהעמיק בחומר, אלה דברים שלא היה לנו זמן לעשותם כי היה צריך לסיים ללמד את החומר למיצ"ב".

רבינוביץ' מאמין שההחלטה זו תאפשר לבתי הספר ולמורים לעצב את התהליך החינוכי בתוך הכיתה. לדבריו, "המיצ"ב יצר טבלאות ליגה שהשוו בין בתי הספר, וכך המוטיבציה להנשיר תלמידים הלכה וגברה, ואילו בתי הספר שעובדים עם התלמידים המונשרים הוצגו כפחות טובים, מה שפעמים רבות פשוט לא נכון".

יו"ר ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, רן ארז, כינה את ההחלטה "חשובה מאין כמותה", ואמר כי היא שמבטלת תחרויות דמויות "ליגה בכדורגל" בין בתי ספר על תוצאות המיצ"ב. "מדובר בצעד חשוב מאוד להפיכת בתי הספר למקום שבו יקיימו לימודים משמעותיים וערכיים", אמר ארז.

יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ עמרם מצנע, הוסיף כי מדובר בבשורה גדולה: "הבחינה שנועדה לשימוש פנימי הפכה להיות כלי דירוג פופוליסטי מאז החלטת בג"ץ על זכות הציבור לדעת בנושא זה. ועדת החינוך של הכנסת המליצה בפני השר לשינוי המתכונת ואני מברך על ההחלטה שהתקבלה".

מנגד, ח"כ מאיר שטרית - אף הוא מהתנועה - מתח ביקורת על החלטתו של שר החינוך: "מדובר בשגיאה חמורה", אמר. "המשמעות היא לשבור את הראי שהוצב לפנינו, ובעיניי פירון טועה בגדול. התפקיד של מבחני המיצ"ב הוא לבחון אם אמנם התלמידים שלנו לומדים ומה, והם צריכים להישאר במתכונת הנוכחית. אנו צריכים לעמוד בסטנדרטים עולמיים, אחרת לעולם לא נדע מה קורה בבתי הספר".