פער הפסיכומטרי: "פה היו הרבה מעל 650, ושם היה קשה לגרד את ה-500"
מדריכים סיפרו על הבדלים גיאוגרפיים, סביבתיים וחינוכיים, שבאים לידי ביטוי בבחינה ומובילים לפערי הענק. "בדרום קוראים פחות ספרים, פחות נחשפים לשפות זרות או לתכנים אקדמיים", אמר אחד מהם. ניתוח התוצאות מראה: למי יש סיכוי לציון גבוה יותר?
פערים כלכליים, "קו גבול" גיאוגרפי וסביבה חינוכית שמשפיעה ישירות על פוטנציאל התלמידים. "סיור" קצר בין מדריכי הפסיכומטרי של ירושלים, באר שבע, תל אביב ויישובי המגזר הערבי הציף שוב את תמונת המצב החינוכית-חברתית שעלתה מנתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה. אלו סיפרו על חוויותיהם והרכיבו יחד פסיפס ישראלי שכולו קווי זינוק שונים - ובהכרח גם מירוץ כמעט לא הוגן.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ברקע השיחות: עוד 1,200 דירות בי-ם וביו"ש
"בוודאי שישנם פערים", סיפר מדריך לפסיכומטרי שלימד בבאר שבע וכיום מלמד בתל אביב. "בדרום התלמידים הגיעו לשיעורים פחות מוכנים. זה בא לידי ביטוי ביכולות המילוליות והכמותיות. זו כמובן תוצאה של ההשכלה שהם רכשו בבית הספר וגם בבית. הם קוראים פחות ספרים, פחות נחשפים לשפות זרות או לתכנים אקדמיים, שמהווים מרכיב מאוד חשוב בבחינה".
לדברי מדריך הפסיכומטרי, תל אביב מציגה תלמידים ששולטים יותר בחומר כבר בהתחלה. "הם באים יותר מוכנים, הם למדו יותר טוב את הכמותי בבית הספר, קראו יותר ספרים".
עם זאת, הוסיף, נקודת הפתיחה של תלמידי הדרום אינה אמורה להשפיע על התוצאה במבחן. "זה לא אומר שהם רוצים פחות, להיפך. אלה שרוצים ומשקיעים מצליחים בדיוק כמו תלמידים במרכז".
במהלך 2011 ניגשו למבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות 76,395 איש ואישה (לעומת 72,772 ב-2010), בלא פחות משש שפות, והציון הממוצע הכללי היה 534. הפער המשמעותי והבולט ביותר בא לידי ביטוי בסוגיית המגדר - הציון הממוצע לנבחנים גברים היה 561, לעומת 518 בלבד בקרב נשים.
מעבר לכך, פערים עקביים ומשמעותיים נרשמו לפי אזור המגורים, המוצא ומידת ההשכלה של ההורים. כך למשל הציון הממוצע בקרב הנבחנים מתל אביב הוא 585, לעומת 499 בקרב נבחנים מאזור הדרום. נבחנים שענו שמוצא הוריהם מאירופה/אמריקה/דרום אפריקה השיגו בממוצע ציון 579, ולעומתם הציון הממוצע של נבחנים שענו שמוצא הוריהם מאסיה/צפון אפריקה היה 556 בלבד. במרכז הארצי לבחינות ולהערכה מדגישים שמידת האמינות של המידע שלהלן אינה ידועה.
נעה, מדריכת פסיכומטרי מירושלים, הצביעה על הבדלים באופק התעסוקתי הפוטנציאלי של גברים ונשים והוסיפה כי חזתה גם בפערים כלכליים - בין מבשרת ציון ובית שמש, לדוגמה. "ביישוב המבוסס אנשים הוציאו ציונים טובים והיו הרבה מעל 650. בבית שמש לאנשים היה מאוד קשה לגרד את ה-500 הנקודות. כשלימדתי שם בא תלמיד ושאל אותי אם העובדה שהוא לא קרא ספר תפריע לו להצליח וזה שיקף את הפער והאקלים הסביבתי והתרבותי".
מדריך במכון "אקראא" בנצרת שם דגש בעיקר על ההבדלים בין תלמידי המגזר הערבי ובין מקביליהם ביישובים יהודים. "יש כמה דברים שמקשים עליהם, בהם הגיל המוקדם שלהם בזמן ההרשמה לבחינה ורמת הלימודים הנמוכה בבתי הספר, במיוחד באנגלית ובמתמטיקה".
עמיתו במכון "אקאדימניה" ביקר את רמת לימוד האנגלית בבתי הספר והוסיף כי המצב הכלכלי הרעוע בקרב רבים ממשקי הבית במגזר אינו מאפשר הכנה איכותית שעלותה יקרה. "הם מחפשים ללמוד במכונים אחרים ובמחירים יותר זולים, ולא לפי הרמה הנדרשת. זה מראה לנו שעניין הפסיכומטרי הפך להיות תעשייתי".
בהכנת הידיעה השתתפו שחר חי, נועם (דבול) דביר, חסן שעלאן ומאור בוכניק
לפנייה לכתב/ת 
