הנשים הישראליות באמת חולות על כסף?
מה בא קודם, הבחורה שתוותר על בעל לב הזהב לטובת בעל הזהב, או הגבר שמנסה למכור את עצמו כמצליחן מפוצץ בכסף? אורן הדר טוען שזה עניין של ביצים (ממש קטנות) ותרנגולות (ממש עלובות). קווים לדמותם של הגולדיגרית הישראלית והשוגר-דאדי שמממן אותה
"גבר, ישראליות חולות כסף", אמר לי חבר לא מזמן. "אלה שמות קצוץ על הבנאדם. בשבילן, הוא סתם ערימת בשר שמזיזה את הארנק ממקום למקום". יש מצב שחלק מקוראי ערוץ היחסים יסכימו איתו; לא פעם קיבלתי תגובות ומיילים שטוענים שכל ענייני האופי, ההוגנות, הסטייל והשאר הם סתם התייפייפות. שברגע שיש למישהו דירה ענקית, אוטו נוצץ ופוזה של "זה פאב נחמד, אולי אקנה אותו מתישהו" - כל הרגליים נפתחות.
עוד בנושא:
היא רוקנה לו את הארנק, הוא שבר לה את הלב
גולד דיגרית: הייתי בוחרת בו גם ללא הכסף
אני לא צריכה מיליונר אבל לא רוצה שכונת עוני
לטענתם, לגבר יכול להיות לב זהב, פרצוף של דוגמן, שנינות, שכל ונשמה של שמעון פרס - וישראליות פשוט יפסיקו לשים עליו מרגע שהארנק האנושי ייכנס לחדר.
אני מדבר כמובן על הבחור שהגיע עם מכונית שהיא שילוב בין פרארי ואף 16 ועל ידו השמאלית נח שעון שמכיל יותר זהב מהחזה של מיסטר טי. הוא יוכל להגשים את כל החלומות החומריים שלה. וזאתי, כל החלומות שלה חומריים.
והם לא לבד: בכנס של התאחדות הסוציולוגים האמריקאית הוצגו השבוע נתוני מחקר חדש, לפיו 84% מהגברים ו-58% מהנשים דיווחו שמי שמשלם על הדייט הממוצע הוא הגבר. עוד חושף המחקר שכ-78% מהגברים ממש אבל ממש לא מרוצים מהעניין הזה, ונמאס להם להיות הספונסר הרשמי של הדייט.
כן, יש בחורות שמחפשות מישהו שיממן אותן, מישהו שיעשה את החיים שלהן הרבה יותר קלים ובתמורה יצטרכו רק להיות בנות הזוג שלו, על כל המשתמע מכך; אבל לדעתי, מדובר במשהו נדיר בהרבה משמקובל לחשוב ושהישראלית הממוצעת אינה תאבת-בצע בכלל. יודעים מה? אני חותם לכם שהיא נגעלת מעצם המחשבה על לחיות על חשבון בן הזוג שלה. איך הגעתי למסקנה הזו - ומי בכלל אשם בכך שיש בחורות שמסתכלות על הגבר שלהן בתור ארנק נושם ומדבר? תמשיכו לקרוא.
ישראלית תעדיף לגור בקרטון מאשר על חשבונך
הסיבה הראשונה שבגללה אני חושב שהישראלית הממוצעת אינה תאבת בצע, נובעת קודם כל מהאגו שלה: מה זה אומר על מישהי שכל הצד הפיננסי של החיים שלה (בעידן הכלכלה הנוכחית, זה נתח די עצום מהחיים) תלוי בארנק של מישהו אחר? פשוט מאוד: שהיא נכשלה בחיים.
שהיא לא הצליחה לבנות את עצמה בצורה שתאפשר את המינימום הנדרש – לשלם שכר דירה, הוצאות אוכל וסלולר, ומדי פעם ללכת לקוסמטיקאית האמיצה שעוצרת את גבות האורנג-אוטן שלה מלכסות לה את כל הפרצוף. זה אמנם יקר יותר מבעבר, אבל עובדה שהאדם הסביר מצליח לממן זאת בעצמו.
ואיזו, איזו בחורה תודה בכישלון כל כך צורב בצורה כל כך מוחלטת וחד משמעית? האגו הישראלי, הגרפיטי שמרוסס על המוח של כולנו ואומר "אל תצא פראייר" הוא שימנע ממנה מלהפוך ליצור כל כך עלוב. אז חברים, הגיע הזמן למחוק את סטיגמת ה"ישראלית רוצה רק כסף"; האגו שלה פשוט חזק מכך.
הסיבה השניה היא שאנחנו לא חיים במאה ה-16 (כן, בניגוד למה שחושבים כמה מאובנים בבני ברק ובירושלים). העולם כולו נמצא במגמה מואצת של שוויון זכויות גורף לנשים. אפילו בפקיסטן, מדינה דתית לחלוטין בה יכול אדם למכור את בתו לשכן תמורת ציור מרשים של גמל (שצויר על גבי עור של גמל אחר), יש תוכנית טלוויזיה פופולרית בשם Burka Avenger שמספרת על גרסה נשית של באטמן, שנועדה לעורר העצמה נשית בילדות.
חלק מהמגמה הזו היא ההבנה שלזוגיות יש הרבה סוגים חדשים, שהמשותף לכולם הוא איזון. אף צד לא צריך לבטל את עצמו וחלק מהעניין הוא הזווית הכלכלית - ואם נחזור לרגע למחקר שעליו סיפרתי לכם קודם - רובם המוחלט של הנשאלים דיווחו כי בששת החודשים הראשונים של מערכת היחסים שלהם, שני המינים שילמו ביחד על היציאות.
כי בסופו של דבר, אף אחת לא רוצה ללבוש את המסכה של האישה הקטנה והאומללה המטופפת לה ברחבי הבית וממתינה לשיחת טלפון מהגבר התותח שיגיד לה "בובה, היום אני לוקח אותך לפאב. תלבשי משהו יפה ותשאירי את הארנק בבית".
אז מדוע עניין הכסף עדיין מהווה מוקד משיכה? משום שלעיתים קרובות הוא יכול להעיד על דברים חיוביים אחרים. כדי לבנות הון ב-2013 צריך להיות חכם, אסרטיבי, יצירתי, נחוש, להסתדר היטב עם אנשים ולדעת לעבור משברים ולצאת מהם על הרגליים ולא על הגחון. איזה קטע: כל אלו הן תכונות מרשימות בלי שום קשר למה שמונח אצל מישהו בעו"ש. אז בעצם, הגיוני שבעל הממון יהיה גם בעל חלק מהתכונות האלה. הממון הוא סתם משהו שנמצא ברקע.
חברים, אם מישהי מתעלמת מכם, יכול להיות שזה פשוט משום שאתם לא מרשימים בתור בני אדם ולא בגלל שאתם תפרנים. וזה, ידידיי, לגיטימי לחלוטין. אגב, אני מתכוון לאנשים שבנו את עצמם ולא לאיזה צ'יוואווה אנושי שחי לו בתיק המעצבים של אמא ואבא וניזון מההון שלהם. יצורים כאלה די מבחילים אותי, האמת.
קודם כל תסתכלו על עצמכם
אם כבר דיברנו על כסף, אזכיר שלכל מטבע יש שני צדדים: במקום בו יש מישהי שמחפשת לחיות על חשבון מישהו, כנראה שיהיה גם בחור שישווק את עצמו בתור זה ששווה לחיות על חשבונו. אפשר לטעון שיש כאן קטע של ביצים (קטנות ועצובות) ותרנגולות (קטנות ועצובות אף הן), אבל לדעתי יש מצב שהרצון להשפריץ הצלחה ועושר הוא זה שהתחיל את כל העניין. יכול להיות שלפני שהמשפריצים היו גברים עם כסף ופוזה – הם בכלל היו ילדים שראו יותר מדי קליפים של גנגסטא ראפ.
קל מאוד לקלוט אותם בפאב או בית קפה; כשהם פותחים את הפה ומדברים עם מישהי, איכשהו השיחה תמיד תזרום למקומות שכאלה: "אז מה, את סטודנטית לסוציולוגיה? וואלה, מגניב. אני מנהל לקוחות בכיפלעבודפה, זו חברה שמתעסקת בשיווק נדל"ן לסטארט-אפים, וילונות אמבטיה ואנרגיה גרעינית. לפני שבוע סגרתי עסקה ענקית עם גוגלפייסבוק, מת כבר לקבל את העמלה שלי. אחרי שאני חוזר ממונקו אני מחליף סופסוף את ה-BMW השחורה שלי באחת עוד יותר שחורה".
יש גברים שפשוט מעודדים רדיפת בצע נשית. היא פותרת עבורם כמה בעיות מטרידות כמו הצורך להיות סימפטי, להפגין טוב לב, חוש הומור ועוד מיני דברים שלא כל אחד יכול. אבל גם כאן מדובר במיעוט יחסי. לדעתי, השוגר-דאדי והגולדיגרית הם המקור לסטיגמה המטופשת הזו.
אז רגע, מותר לי לשלם עליה במסעדה?
לסיום, אלמד אתכם איך לא לצאת פלצנים משפריצי כסף מול מישהי שבאמת מוצאת חן בעיניכם: ראשית, זכרו שכפי שלא הייתם חופרים לחבר על ענייני עבודה (כל עוד אינו קשור לתחום), עליכם להפריד בין הג'וב ובין הדייט. באופן כללי, אני מציע שלא תדברו בכלל על ביזנס. זה פשוט לוקח את השיחה למקום פחות אישי.
הגברת באה לשבת עם "שימי מפייסבוק" ולא עם "שמעון, מנהל תיקי לקוחות בכיר". סביר להניח שהרבה יותר מעניין מבחינתה יהיה לשמוע על הופעה מגניבה שראיתם בפסטיבל בארה"ב ולא על נסיעת העסקים שהביאה אתכם לשם.
ומה עושים כשמגיעים לחשבון? משלמים ביחד. רוצים להיות לארג'ים ולפרגן קצת? תזמינו אותה לצ'ייסר או לארוחה, ותגידו לה שהבאה על חשבונה. בסופו של דבר, מי שמתנהג כמו ארנק הוא זה שיתייחסו אליו בתור ארנק.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק