שתף קטע נבחר
 

בגלל המתיחות? כניסות התיירים לאילת צנחו

מנתוני הלמ"ס עולה, כי בין ינואר ליולי 2013 צנח מספר התיירים שנחתו באילת ב-27.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2011. בענף מזהירים מפגיעה בחבילות הנופש מאירופה, אך במשרד התיירות טוענים: זה לא בגלל המצב הביטחוני, אלא בשל פער המחירים עם עקבה ושארם א-שייח'

האם האירועים הביטחוניים האחרונים סביב העיר אילת גורמים לפגיעה בתעשיית התיירות בעיר הדרומית? אתמול (ב') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שלפיהם חלה ירידה משמעותית במספר הכניסות של תיירים לאילת.

 

 

על פי הנתונים, בחודשים ינואר-יולי השנה נחתו 30.4 אלף תיירים בנמל התעופה של אילת, ירידה של 9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 27.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2011. בנוסף, חלה ירידה במספר הכניסות לעיר דרך מעבר הגבול בטאבה. 60.2 אלף תיירים נכנסו לישראל דרך מעבר הגבול עם מצרים בחודשים ינואר-יולי, לעומת 64.6 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, מספר הכניסות היה גבוה יותר מזה שנרשם בשנת 2011 (52.4 אלף כניסות).

 

 (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
(צילום: יאיר שגיא)

 

הנתונים בולטים על רקע המתיחות הביטחונית הגוברת סביב העיר בחודשים האחרונים, בעקבות פעולתם של חוליות טרור בחצי האי סיני. אמש יירטה סוללת כיפת ברזל רקטת גראד ששוגרה לעבר אילת ובסוף השבוע אף נסגר שדה התעופה בעקבות התרעה על חוליה בסיני המתכננת לשגר רקטה לעבר מטוס הממריא או נוחת בשדה.

 

בתעשיית התיירות באילת עוקבים אחר ההתפתחויות בדריכות. "מי שעוקב אחר נתוני התיירות באילת, יוכל לראות כי לירידות במספר הלינות בעיר יש תמיד קשר עם מבצע צבאי גדול או הידרדרות במצב הביטחוני", אומר שבי שי, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת. לדבריו, שיגור הרקטות לעיר והאירועים האחרונים אינם גורמים עדיין לביטולים, אך לטווח הארוך, מדובר בתופעה מדאיגה. אנו רואים כעת סדרה של אירועים שעלולה להיות לה השפעה ארוכת טווח".

 

סוכני התיירות באירופה פוחדים מסיכונים

החשש העיקרי של שי הוא מתגובתם של סיטונאי התיירות באירופה. יזמים אלה, שמשווקים חבילות נופש הכוללות לינה במלון ומטוס שנחכר כולו עבור לקוחות שרכשו את חבילת הנופש, הם המקור העיקרי לתיירות באילת.

 


מספר לינות תיירים באילת

מספר לינות תיירים באילת
שנה מספר הלינות בעיר
2003 480 אלף
2004 630 אלף
2005 800 אלף
2006 800 אלף
2007 750 אלף
2008 940 אלף
2009 850 אלף
2010 1 מיליון
2011 1.1 מיליון
2012 1 מיליון

ינואר-יולי 2011

680 אלף

ינואר-יולי 2012 570 אלף
ינואר-יולי 2013 520 אלף

 

"עבור התייר האירופאי שרוצה לעשות 'בטן-גב' לכמה ימים על חוף הים, הגעה לאילת דרך נתב"ג היא מסובכת. הבדיקות הביטחוניות והחלפת המטוסים הופכים מסע קליל של 4 וחצי שעות לסיוט של 10 שעות. לכן אנחנו תלויים באותן טיסות שכר".

 

לדבריו, מארגני הטיסות הללו פועלים בסביבה של סיכון עסקי גבוה, מכיוון שהם שוכרים מטוס שלם ולוקחים על עצמם את הסיכון במידה שהוא ימריא בתפוסה חלקית. כל טלטלה ביטחונית, מסביר שי, גוררת מצידה הרהורים נוספים מצד הסיטונאים באירופה, בנוגע לכדאיות של עסקה באילת.

 

"לפני האינתיפאדה השנייה, היו כ-40 טיסות צ'רטר בשבוע שיצאו מנמלי תעופה באירופה לאילת", אומר שי, "בעקבותיה ירדנו לרמה של 5-7 טיסות בשבוע ומאז טיפסנו לכ-12. מאז 2005 היו הרבה אירועים ביטחוניים, כמו מלחמת לבנון השנייה ומבצעים בעזה. ברגע שסוכן מרגיש סיכון, הוא מוותר כי הוא פוחד שלא ימכור את כל המושבים במטוס. עבורנו זו פגיעה אנושה כי אתה מפסיד את כל החבילה".

 

המתיחות בסיני טובה לעסקים באילת? 

על פי הנתונים שמסר שי, מספר התיירים באילת נמצא דווקא במגמת עלייה והוא יותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון. עם זאת, ניתן לראות כי בשנת 2007 חלה ירידה במספר הלינות בעיר, שאותה ניתן לייחס להשלכות של מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, ב-2009 חלה ירידה משמעותית בלינות, יתכן כי בשל מבצע עופרת יצוקה שהתרחש בתחילת השנה ויתכן שבשל המשבר הפיננסי בארה"ב שהשפעותיו על כלכלת העולם הפכו למורגשות במיוחד החל מסוף 2008.

 

בנוסף, חלה ירידה של 10% במספר הלינות באילת בין 2011 ל-2012 ומהנתונים של ינואר-יולי 2013 עולה, כי גם השנה תחול ירידה בשיעור דומה. את הירידה הזו ניתן לייחס למצב הביטחוני במצרים והשפעותיו על הנעשה בגבול ישראל ובאילת.

 

מצד שני, שי גם סבור כי למצב הביטחוני במצרים עלולה להיות השפעה חיובית על מצב העסקים בעיר. "בשנים האחרונות היו באים 10 מיליון תיירים בשנה למלונות בחצי האי סיני. לאן הם יטוסו עכשיו? היזמים צריכים יעד חדש במרחק דומה שיש בו חורף נוח ושאפשר לכוון אליו את המטוסים ששלחו עד היום לסיני".

 

אלטרנטיבה מערבית לעקבה 

במשרד התיירות טוענים כי לא מורגשת השפעה של המצב הביטחוני על התיירות באילת. "אילת מתנהלת כשגרה ולא ידוע לנו על ביטולים", נמסר מדוברות המשרד. "עיקר התיירות בעונה זו היא של ישראלים, שמורגלים ברמה מסוימת של מתיחות".

 

עם זאת, במשרד התיירות לא מופתעים מהנתונים על ירידה במספר הכניסות לאילת דרך האוויר. לטענת גורמים במשרד, הסיבה לכך אינה המצב הביטחוני, אלא פערי המחירים בין אילת לעקבה ושארם א-שייח', ערי התיירות של מצרים וירדן לחופי הים האדום. הסיבה לפערי המחירים היא ששכר המינימום בישראל גבוה פי 5 מהשכר המקובל בענפי התיירות במדינות אלו (כ-200 דולר לחודש).

 

כמענה לפערי המחירים, מנסים בשנים האחרונות במשרד התיירות לתקוף את הבעיה מכיוון אחר ולמתג את אילת כאלטרנטיבה מערבית לעקבה ושארם-א-שייח'. בשנתיים האחרונות השקיעה המדינה סכום של 100 מיליון שקל בפיתוח טיילת חדשה בעיר ובקידום מרכזי בילויים שונים.

 

כמו כן, מציע משרד התיירות רשת ביטחון ליזמי התיירות מאירופה ששוכרים את טיסות הצ'רטר. רשת הביטחון נועדה לעודד את היזמים לחכור את המטוסים בכך שהיא מצמצמת את הסיכון שהם נוטלים על עצמם אם המטוס ממריא בתפוסה חלקית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא
מטוס באילת
צילום: יאיר שגיא
צילום: מאיר אוחיון
סגירת שדה התעופה באילת
צילום: מאיר אוחיון
מומלצים