"חסמבה דור 3": אקשן מהסוג המתוק
עלילה מותחת, דמויות מבדרות ומשפטים בגובה העיניים גורמים ל"חסמבה דור 3" להיות מוצלחת גם בעונה השנייה. הצוות קצת השתנה, אבל הפרצופים החדשים לא מאכזבים. ירדן בן-אביב כבר מחכה לפרקים הבאים
"חסמבה דור 3" היא סדרה של אקשן רך, כלומר אקשן מהסוג המתוק. זו סדרה שבה לא משנה מה יקרה ואילו ראשים יעופו, הכל יצליח להיות מצחיק ומבדר באופן כלשהו, והטובים ינצחו.
כתבות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
החיים החדשים של חביתוש וקישקשתא
המופע של יובל המבולבל יקר? "בגלל הרמה וההשקעה"
גאליס באולפן: "יותר מגניבים מהמורדים"
קצת מהאקשן המתוק הזה כבר קיבלנו בפרק הראשון של העונה השנייה ששודר אתמול (ד') ב-HOT. הפרק נפתח במגילה עתיקה שנמצאה לפני יותר מ-100 שנה, שכנראה תהפוך למשימה הבאה של חבורת סוד מוחלט בהחלט, והמשיך בקרבות אקדחים, בעיקר של הפושעת המסוכנת אלקטרה (או רחל, תלוי את מי שואלים). בין לבין חברי חסמבה הוותיקים לכדו פושעים בפארק, והחברים הצעירים יצאו לטיול שנתי.
בעונה השנייה השתנה חלק מצוות השחקנים: דורית בר אור ויהודה לוי לא מגלמים את סאני ופרדי, האחים הרשעים ממשפחת זורקין. צמד השחקנים המוכשרים הוחלף על ידי מיקי גבע ומגי אזרזר, שלפי הפרומואים יתנו שואו גדול. קשה למלא את נעלי העקב של דורית בר אור, אבל אולי הם יצליחו לגרום לנו שלא להרגיש בהבדל, נחיה ונראה.
בין שלל הדמויות החדשות היו כמה שמשכו את העין במיוחד, למשל גיל שנרסקי, שמגלם איתי שור, שחקן צעיר ודי חדש בביצה. גיל, תיכוניסט בגילו של איגי גיבור הסדרה, מוצג כצעיר מסתורי אך חנון שרוצה להיות גיבור (ולא רק לשחק מבוכים ודרקונים), מה שמביא אותו לחקור על חבורת חסמבה ולגלות שכל הזמן הזה חבריה היו מתחת לאף שלו.
אני אישית כבר מחכה שיצטרף לחבורה ויתרום מעצמו, ולא בגלל ההתחשבות שלי בחלום של הדמות, אלא בזכות המשחק המקצועי שלו. יש לי הרגשה שכולנו נתאהב.
דמות חדשה נוספת היא זרח זורקין (איציק כהן), אחיו הקטן של אלימלך. זרח, איש רוחני שמתעסק ברפואה אלטרנטיבית, הזכיר לי את אורן זריף. מילה שלי: צפו לפארודיה מטורפת.
לא קשה להתחבר לסדרה הזו. אי אפשר להתעלם מכך שהתסריט (שגדוש בכל טוב) כולל לא מעט משפטים ומילים על טרנדים מוכרים לצופה של קיץ 2013, שגורמים לו לחבב יותר את הסדרה. משפטים כמו "אני טבעונית", "יש לי זומבה ב-15:00", "בא לך לשחק מבוכים ודרקונים?" או "ללודה יש גלקסי", נועדו לגרום לנו להזדהות עם הדמויות. וזה עובד.
בסופו של יום (או בסופו של פרק), מדובר בתסריט שמשלב בתוכו עלילה מותחת ומסתורית ודמויות מבדרות שמצליחות לגרום לכולנו להתחבר אליהן. אני כבר מחכה לפרקים הבאים.
חסמבה היא קלאסיקה. זו לא סדרה שמבוססת על כלום כמו "נויורק" או נוטפת אימה וקיטש כמו "השמינייה". זו דרמה קומית מוצלחת ודי ברור שהיא תצליח בגדול גם בעונה השנייה. הקטעים כתובים בגובה העיניים של הצופה הישראלי - אם מדובר בנער ואם מדובר בצופה המבוגר, כולם יכולים ליהנות מבלי להגיד שהסדרה משעממת. נראה שסוד ההצלחה שלה הוא לדבר לכל קהל יעד בכל הגילים.
בשתי מילים: צפייה חובה. בשלוש: חסמבה, חסמבה, חסמבה!