גם לילדים: איילת הירשמן מבשלת
היא אכלה ג'וקים בתאילנד, נחשבת למבקרת מסעדות קשוחה ובעלת לשון חדה, אבל אמא עסוקה, ששולחת השבוע את ילדיה לבית הספר. איילת הירשמן עם המון טיפים לבישול לילדים, כולל מתכון ביתי לקרטיבים מפירות
באוגוסט, כשאפילו הקייטנות כבר יצאו לחופשה, איילת הירשמן מתפקדת כמו כל אמא שמחפשת תעסוקה לטף, אבל
במקרה שלה הפתרון בהישג יד. שלושת ילדיה - יהלי 10) וחצי) דנה (7) ואיתי 4) וחצי) מבלים איתה במטבח. זה יושב על השיש וזו עומדת על הכיסא עם קולפן.
עוד בערוץ האוכל:
גלויה מיפו: ארוחת חג בבית השגריר הצרפתי
"אני ממליצה על הבילוי הזה לכל משפחה", אומרת מי שמגישה את תוכנית הבישול "פשוט וטעים עם איילת" בערוץ .10 "בחוץ חם נורא, אז מדליקים מזגן ונכנסים למטבח. זו ההזדמנות לחשוף את הילדים לחומרי גלם מעניינים".
"כשאתה יודע מגיל צעיר ממה עשוי האוכל שלך, אתה גדל להיות אכלן יותר בריא. כשהילדים קוצצים ירקות הם מוכנים לטעום גם דברים שבדרך כלל מוגדרים אצלם כמוקצה מחמת מיאוס כמו עגבניות. והכי חשוב, כשהאצבעות הקטנות חופרות בבצק, הפה נפתח. השיחות הטובות ביותר עם הילדים מתרחשות כשמבשלים. הריחות והטעמים מלבים את האינטימיות ויוצרים פתיחות מקסימה."
זה מה שהירשמן חוותה בגיל חמש, כשסבתה לקחה אותה לשוק הכרמל, לגעת ולבחור סחורה טרייה. "אמא שלי טוענת שבגן חובה לימדתי את עצמי לקרוא רק כדי שאוכל לפענח את ספרי הבישול שלה, ומאז שאני זוכרת את עצמי הייתה בי תשוקה כפולה – גם לבשל וגם לכתוב על אוכל. בעצם כיום, כל מכלול החיים שלי הוא הגשמה של החלום הזה."
הירשמן, שערכה את מדור האוכל ב"לאשה" יותר מעשור, אומרת שהכי מרתק אותה לכתוב על אוכל, לא רק במובן של לתת מתכונים, אלא גם בהקשרים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים שלו.
אחת המיומנויות שהיא יותר גאה בהן היא יכולתה להרגיש תוך כדי כתיבת מתכון את הטעם שלו על הלשון. גם כשהיא מבקרת מנה במסעדה, היא יודעת לפרק ולזהות את המרכיבים שלה ואת ההשראות מהמטבחים השונים. "אז נכון שאני לא שפית מקצועית ואין לי תעודה," היא אומרת, אבל לדבריה זה לא הפריע לה מעולם.
"הידע שלי על אוכל ברמה התיאורטית והפרקטית הוא עצום, ואת כל מה שלמדתי בקורסים, במטבחים של מסעדות בעולם ואצלי במטבח - אני מביאה אל תוך התוכניות והספרים שלי".
הילדים שואלים איפה השניצל
ספרה העשירי "מבשלת בקלות," מדגים את המוטו שלה. "החיים שלי נחלקים לשניים. עד שהפכתי לאמא יכולתי להתמסר למטבח בכל שעות היממה. מאז שהחיים הפכו לעמוסים עד מטורפים, פיתחתי טכניקות וקומבינות של 'לבשל מציאות' ובעזרתן אפילו בעשר דקות אני מארגנת ארוחה."
איך בעשר דקות? רק טיגון הבצל לוקח לי רבע שעה.
"נכון, ולכן יש לי פטנט. פעם בחודש אני קוצצת שני קילו בצל, נסחפת לחדוות הטיגון ושומרת את ערימות הבצל המטוגן בקופסה. אגב, כששוטפים את הבצל הטרי מתחת לברז הוא יוצר פחות דמעות. כיום אני מפרידה בין בישול יומיומי לבין בישול פחות פרקטי ששמור לשבתות. בחופשות אנחנו אף פעם לא מזמינים בית מלון, אלא בית עם מטבח. באיטליה, יוון וצרפת. אני אוהבת לטייל בשווקים ולבשל אוכל מקומי. זו תמצית האושר עבורי."
הילדים שלך מוכנים לתפקד כשפני ניסיון?
"מגיל אפס לקחתי אותם למסעדות, אבל הם לא חיים בתוך בועה קולינרית. כשאני מבשלת חיטה ירוקה מעושנת ועושה ממנה מרק, שזה אחד הדברים הכי בריאים והכי טעימים, הם שואלים למה לא בישלתי אורז כמו אמא רגילה. וכשאני מכינה פירה מירקות שורש הם שואלים 'איפה השניצל'? לפעמים אני נכנעת ומטגנת ערימות של שניצל, אבל במקביל ממשיכה להפתיע אותם. לדעתי זו התנסות מעשירה."
אכלתי ג'וקים
את כישוריה והמצאותיה מדגימה הירשמן (39) בעונה השלישית של תוכנית הבישול הטלוויזיונית שלה, שמשודרת בערוץ 10 (שבת, ,(18:40 במטבח הדומה לזה שבביתה ובתכנית שמיועדת לכולם. "גם לבשלנים שמחפשים חידושים וגם לאלה שלא נולדו עם מחבת ביד ומדי יום שואלים באנחה 'מה אבשל לעצמי או למשפחה'?
אני חושפת בה חומרי גלם מרתקים ומדגימה טכניקות זריזות, מפני שכל אחד יכול לבשל בבית בלי להשתגע, גם כאלה שאפילו בחביתה רואים אתגר מסובך. אבל בינינו? לפעמים אני מזמינה טייק אוויי. בשביל הגיוון."
מהי ארוחת החלומות שלך?
"זה תלוי במצב רוח ובעונה. יש לי צד של לחם ותפוחי אדמה ויש לי צד של אויסטרים ושמפניה. בתאילנד ניסיתי ג'וקים ולא אחזור על החוויה. הקו האדום שלי זה חיות מחמד."
איך את מצליחה לשמור על הגזרה?
"אחרי הלידה השלישית הגוף שלי לא חזר לעצמו והבנתי שאין ברירה. כיוון שלעולם לא אפסיק לאכול וכיוון שאף פעם לא אמנע מעצמי משהו בגלל שהוא משמין - חובה להתאמן. שלוש פעמים בשבוע, בשבע וחצי בבוקר, אחרי שהילדים יוצאים לעמל יומם אני נפגשת עם מאמנת אישית, אנחנו עושות המון אירובי וגם יוצאות להליכות ולריצות שמשולבות בהרמת משקולות. בלי האימונים האלה הייתי הופכת לבטטה".
"החולשה שלי היא חטיפים מלוחים. חוץ מזה רוב האוכל שלי הוא טרי, כזה שלא עבר עיבוד וחומרים משמרים. וגם העבודה שאין לה סוף שומרת אותי בתנועה. עכשיו, עוד לפני שהתחילו חגי תשרי, אני כבר חושבת על מתכונים לחנוכה".
טיפים וגם מתכון - קרטיב פירות
מה את מייעצת להורים שילדיהם דורשים רק שניצל וצ'יפס?
הירשמן: "המאבקים הכי גדולים של ההורים הם סביב ירקות, מפני שאת הבשר והחלבונים יותר קל להפוך למשהו אטרקטיבי. אבל אני לא מאמינה במלחמה, אלא בחינוך שדורש מההורה עבודה סיזיפית - ללכת כל שבוע לשוק ולהעמיד בבית ארגז גדול עם ירקות העונה. אני קונה לא רק את הדברים הטריוויאליים כמו מלפפונים ועגבניות, אלא גם קולורבי ושומר. אנחנו מגדלים ירקות באדניות שעל אדן החלון ויש לנו עציץ סלרי שממנו הם קוטפים מקלות.
ויש לי עוד הצעה - לא להגיש את הירקות כסלט, לצד המנה העיקרית, אלא כמנת פתיחה. ברגע שהם חוזרים מבית הספר ומהגן מוטרפים מרעב, הם מוכנים לטעום כמעט הכל."
בימים אלה היא מכינה עם ילדיה קרטיבים וארטיקים מפירות ומיוגורט:
"פשוט וקל. מקפיאים חתיכות מלון, אבטיח או מנגו, טוחנים למרקם חלק, מוסיפים טיפה סוכר, מכניסים לתבנית, דוחפים מקל ויאללה לפריזר. לא האמנתי כשהם זללו קרטיב ממיץ עגבניות. עובדה."
לפנייה לכתב/ת 
