צדק חברתי? תנו לכל החולים לבחור רופא

הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, בראשות שרת הבריאות הגב' יעל גרמן, יוצרת הזדמנות היסטורית לחולל צדק חברתי במערכת הבריאות בישראל, לו רק תשכיל לראות נכוחה את המציאות המעוותת שהתפתחה בשנים האחרונות במערכת מפוארת זו.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על פערים במערכת הבריאות:

• הדסה כמשל: למה שר"פ בבית חולים ציבורי לא עובד
• דו"ח ה-OECD: בתי החולים בישראל הכי צפופים
• גרמן נגד חברות הביטוח: "מרוויחות על גב הציבור "
  

אין ביטוח פרטי - אין זכות בחירה

מה עושה אזרח ישראלי, באופן הכי טבעי ומובן מאליו, בעת שהוא נזקק לביקור אצל רופא המשפחה או אצל רופא מומחה? הוא מעיין ברשימת רופאי קופת החולים שבה הוא מבוטח במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי, תהא קופת החולים אשר תהא, ובוחר את הרופא או הרופאה המועדפים עליו. סיבת ההעדפה לרופא זה או אחר אינה רלוונטית עבור הקופה. ייתכן שהסיבה היא נוחיות ההגעה או זמני הקבלה, ייתכן שזו היכרותו רבת השנים עם הרופא, ייתכן שהמלצת חבריו ומכריו הביאה לבחירה.

כך או כך, לא יעלה על דעתו של מישהו לשלול את זכות הבחירה הזו מכל אזרח ואזרח. אף קופת חולים לא תתנה את הבחירה בקיומו של ביטוח בריאות משלים או בהפעלת ביטוח בריאות פרטי. אף קופת חולים לא תכפה על המבוטח לפנות לרופא מסוים לפי נוחיותה היא. לכל היותר, אם מדובר ברופא מבוקש ותור הממתינים אליו ארוך, תציע הקופה למבוטח רופאים חלופיים במועד קרוב יותר. זכות הבחירה ניתנת כאן לכולם ואף אחד אינו מערער על קיומה.

זכות טבעית ומובנת מאליה זו אינה עומדת לרשות המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי בבואם לצרוך את השירות הרפואי הציבורי בבתי החולים הציבוריים של מדינת ישראל, כמו איכילוב, תל השומר, רמב"ם, וולפסון, פוריה, ברזילי ובתי חולים נוספים.

מרבית בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל אינם רשאים להציע למבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי את זכות הבחירה ברופא המנתח או ברופא מייעץ. הזכות הזו נשמרת לבתי חולים ציבוריים מיוחסים או לבתי חולים המכונים "פרטיים", אף על פי שמימון הקמתם והפעלתם נעשה ברובו בכספי ציבור.

אלה מתנים כמובן את זכות הבחירה בתשלום שאינו מכוסה בביטוח הבריאות הבסיסי, ומאלצים על כן את המבוטח לממן את הבחירה באחת או יותר מהאפשרויות הבאות: לרכוש ביטוח בריאות משלים בקופת החולים שבה הוא חבר (ביטוח המכונה שב"ן), לרכוש ביטוח בריאות פרטי בחברת ביטוח או פשוט לממן מכיסו את עלות הבחירה (בתוספת העלויות הנוספות הנוצרות מרגע שפנה למוסד הרפואי המיוחס).

אזרחי ישראל, שאינם מוכנים לוותר על היכולת לבחור, נאלצים על כן לרכוש, ככל שידם משגת, את הביטוח המשלים של קופות החולים וכמחציתם אף רכשו בנוסף גם ביטוח בריאות פרטי בחברת ביטוח. עבור כרבע מאזרחי המדינה, שאינם מבוטחים לא בביטוח משלים ולא בביטוח פרטי, נשללת על כן זכות הבחירה לחלוטין. מציאות זו כמובן אינה שוויונית, אינה צודקת ואינה מוסרית.

מחול הטירוף של בתי חולים

את המציאות המעוותת הזו יכולה הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית לשנות. היא יכולה לאמץ מודל חדש שלפיו תינתן לכל אזרח המופנה לבית חולים ציבורי באמצעות טופס 17 לניתוח או להתייעצות רפואית הזכות לבחור את הרופא שיטפל בו, ללא כל תשלום וללא צורך בקיומו של ביטוח משלים או פרטי.

המודל הזה, לו יתממש, יחייב את רופאי בתי החולים הציבוריים לאפשר את הבחירה בהם לכל המטופלים המופנים לבית החולים בשעות העבודה הרגילות (בוקר וצהריים).

ללא כל ספק, מודל הבחירה ברופא בבית החולים יעלה את רמת השירות הרפואי הניתן כיום. מודל כזה ישים סוף לתופעה הבלתי מוסרית המתקיימת בבתי החולים ציבוריים מסוימים שם ניצב המטופל בפני דילמה אם לקבל את הטיפול בשעות הטיפול הציבוריות במסגרת הביטוח הבסיסי, ללא זכות בחירה, או לפנות למסלול פרטי המאפשר לו בחירה בתשלום.

מודל כזה יכול להפסיק את מחול הטירוף של צמיחתם של בתי חולים "פרטיים לכאורה", הממומנים מכספי הציבור, המקיימים מסלולי בחירה בתשלום תוך ריקון בתי החולים הציבוריים הגדולים בשעות אחר הצהריים מרופאים הממהרים למערכות הפרטיות. מודל כזה יאפשר לכל אזרח לבחור את היקף הכיסוי הביטוחי הדרוש לו מבלי שייאנס להעמיס על עצמו מיני ביטוחים רק כדי לקיים לעצמו את זכות הבחירה הבסיסית.

כדי לעודד את הרופאים להישאר בבתי החולים הציבוריים ולהעמיד את עצמם לבחירה לכלל הנזקקים לטיפול, תוענק להם היכולת לעבוד בתשלום בבית החולים מעבר לשעות העבודה הרגילות, תוך ניצול התשתיות הרפואיות המתקדמות של בתי חולים אלה, תשתיות העומדות כיום כאבן שאין לה הופכין החל משעות הצהריים.

עצם מתן האפשרות לבחור רופא בתשלום בשעות אחר הצהריים לא יבטיח בהכרח קיצור תור. הרופאים יחויבו להעמיד את עצמם לבחירה ולקיים מכסות טיפול ללא תשלום בשעות הבוקר והצהריים בהיקף הגדול פי 1.5 עד פי שניים מהיקף הטיפול בתשלום. כך זמינותם במסלול הציבורי תהיה גדולה הרבה יותר מהמצב כיום. תתקיים הפרדה מוחלטת בין הטיפולים הציבוריים של הבוקר הניתנים ללא תשלום לטיפולים בתשלום אחר הצהריים. ניהול התורים לא יתבצע בין רופא למטופל (כמקובל כיום במסלולים הפרטיים) אלא באמצעות מנגנון פיקוח מרכזי של בית החולים, בשקיפות מלאה ותחת פיקוח רגולטורי מחמיר.

המודל המוצע יקטין בצורה משמעותית את התופעה של רופאים הנוטשים כיום החל משעות הצהריים את בתי החולים הציבוריים ויאפשר לשפר את יציבותם הפיננסית מבלי צורך להעלות את מס הבריאות ומבלי שהמדינה תידרש להזרים עוד מיליארדי שקלים מכספי משלם המסים. ייווצר מודל מעולה שישאיר את הרופא בבית החולים הציבורי בזמן מלא. יופסק ניגוד האינטרסים המובנה היום בין מחויבותו של הרופא לטפל בחולים בבית החולים הציבורי ובין המירוץ המטורף והלא אתי אחר החולה המוסט בכל דרך אפשרית הן על ידי הרופא והן על ידי מערכת הביטוחים הנוספים ובעידוד קופות החולים למערכת הפרטית.

ניגוד האינטרסים של קופות החולים

המודל הכה מתבקש הזה נשלל כיום על ידי בכירים בקופות החולים ובבתי החולים המסונפים לקופות החולים. מדוע אישים אלה העומדים בראש מערכות ציבוריות גדולות מתנגדים לדרישה כה ערכית להעניק זכות בחירה חופשית לכל, ללא צורך בתשלום או במימון באמצעות ביטוח רפואי משלים? האם זה נובע מכך שמרגע שתינתן זכות בחירה חופשית לכל מי שמבוטח בביטוח בריאות ממלכתי בסיסי יתייתר אולי הצורך אצל רבים בביטוח בריאות משלים המזרים מיליארדי שקלים מדי שנה לקופות החולים? האם זה נובע מקשרי הבעלות של קופות החולים למרכזים רפואיים המפעילים שירותי רפואה פרטיים?

התנגדותם של הבכירים הללו להצעה המעניקה כוח לציבור ממחישה אולי את ניגודי האינטרסים החריפים שבהן מצויות קופות החולים כיום. שוויון, לפי תפיסתן, אומר שיש להמשיך לאסור בחירת רופא בבתי חולים ציבוריים (בחינם או בתשלום) בשעה שמטופלים בעלי אמצעים ימשיכו ליהנות מבחירה מלאה בבתי החולים הפרטיים שבבעלותם, הממומנים בחלקם מכספי ציבור ומכספי הביטוח המשלים שהקופות מוכרות למבוטחיהן.

ברצוני להדגיש: אינני נגד קיום מערכת פרטית שתתחרה באופן הוגן במערכת הציבורית, אולם כיום יש חבירה של אינטרסים כלכליים הפועלים להשאיר את המצב כמו שהוא ואף להעמיק את ההסטה המובנית של חולים מהמערכת הציבורית לפרטית. זוהי מציאות שאינה נכונה, אינה אתית, אינה מוסרית והיא פוגעת בחולים וברפואה הציבורית. חובה עלינו לשנותה לטובת הציבור וכלל הרפואה בישראל.

כעת קיימת שעת כושר לשבור פרדיגמות וליצור צדק חברתי במערכת הבריאות. אימוץ המודל של זכות הבחירה לכולם ומימונו באמצעות מתן בחירה מפוקחת, מבוקרת ושקופה בתשלום בשעות אחר הצהריים והערב יוביל למערכת בריאות יותר שוויונית וערכית, יסייע להצמיח דור של רופאים הרואים בשליחותם הציבורית את מרכז עולמם ויסייע למרכזים הרפואיים הלאומיים למלא את ייעודם הציבורי, הן בימי שגרה והן בעתות חירום. למען אזרחי ישראל ולמען מערכת בריאות ציבורית איכותית ומתקדמת, כולי תקווה שוועדת גרמן תנצל את שעת הכושר ותלך בדרך זו.