לא רחוק מדי: ישראלים עושים ביזנס בסינגפור
גודלה הקטן של סינגפור, גילה הצעיר והעובדה שאין בה משאבים טבעיים, לא הפריעו לה להפוך למרכז פיננסי גלובלי מפותח ובעל חשיבות רבה. הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה הישראלי בסינגפור תדע איך לסייע לחברות ישראליות שירצו להשתלב גם הן במדינה ולקצור את פירות הצמיחה שלה
סינגפור היא מדינה קטנה מאוד בשטחה, שעל אף קוטנה היחסי היא בעלת חשיבות רבה מאוד לכלכלה ולסחר העולמיים: היא מהווה צומת מסחרי היסטורי ומרכז פיננסי גלובלי מפותח ומערבי בעל תשתיות מודרניות שממוקם בצמרת העולמית. עם תל"ג שנתי של כ-62 אלף דולר לנפש (כפול מבישראל), שיעור אבטלה של 1.8% בלבד ואוכלוסייה משכילה ודוברת אנגלית.
היא עברה תהליך של פיתוח כלכלי ותעשייתי מואץ החל מהרגע בו קיבלה עצמאות ממלזיה ב-1965 במסגרתו הפכה ממדינה ענייה ובלתי מפותחת למערכת כלכלית משגשגת ומתקדמת ביותר מבוססת שוק חופשי ובעלת סטנדרטים מערביים, נקייה משחיתות שלטונית ובעלת פתיחות ואינטגרציה עם השווקים הגלובליים.
סינגפור הצליחה לעשות זאת על אף תנאי פתיחה כמעט בלתי אפשריים. היא קטנה מאוד בשטחה ונעדרת משאבים טבעיים, אוכלוסייתה בראשית ימיה הייתה קטנה, מפולגת ומאופיינת על פי שייכות אתנית ללא מרכיב זהות מאחד ובעלת היסטוריה ארוכה של תלות (כלכלית, צבאית ופוליטית) במעצמות גלובליות או אזוריות של התקופה: בריטניה ומלזיה, זאת לצד היעדר הכרה בינלאומית שאפיינה את ימיה הראשוניים כמדינה עצמאית.
התוצאה הייתה שרבים ניבאו לה כישלון להתקיים ולהצליח כמדינה עצמאית. אלא שכמעט חמישה עשורים לאחר מכן, נהנית סינגפור מתשתיות מודרניות המהוות מחוללי צמיחה קבועים, ביניהם נמל ים יעיל ותחרותי שהוא מהעמוסים בעולם (דרכו עוברת כמעט כל תנועת הספנות והסחורות העולמית מאירופה, הודו ואפריקה בדרכן אל מרבית מדינות אסיה ולהיפך) ונמל התעופה הבינלאומי שלה - Changi - ממוקם בצמרת העולמית ונבחר בשנה החולפת כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם.
למרבית הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות הבינלאומיים המרכזיים סניפים בסינגפור והם מעניקים לה תשתית פיננסית עסקית מעולה עבור האופרציה שמקיימות חברות רב לאומיות, עסקים ותאגידים הפועלים בה וממנה כלפי מדינות בדרום מזרח אסיה וברחבי היבשת כולה.
הנמר ממשיך לנהום
על אף המאפיינים התחרותיים המעולים של סינגפור כפי שהם כיום, הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות הבנה בקרב מקבלי ההחלטות בסינגפור, שאת תמציתה ניתנת להגדיר בשאלה: "מה צופן לנו העתיד?"
הדעה הרווחת היא שסינגפור איננה יכולה לשקוט על שמריה וחייבת, כמעט במובן של להיות או לחדול, להמשיך להצטיין ולצמוח ובשל כך להמציא את עצמה מחדש על מנת להמשיך להוות מרכז לכלכלה העולמית יחד עם המשך תהליך הצמיחה הדרמטי של מרבית מדינות אסיה.
שי זריבץ', הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בסינגפור, מסביר כי העניין נעוץ בתובנה הבאה: ההצלחה של סינגפור מיוחסת במידה רבה מאוד לעובדה שצמיחתה כרוכה במיצובה כ-HUB עבור חברות, תאגידים, בנקים (כיום כ-10,000 חברות רב-לאומיות ובינלאומיות פועלות בה לאחר שהקימו בה מטות ניהול עבור כל האופרציה שלהן באסיה פסיפיק). מיקומן בסינגפור כנקודת כניסה לשווקים של אסיה תמך באופן ישיר החל בעצמאותה ב-1965 בפיתוח הכלכלי המואץ שלה.
יותר שירותים, פחות חדשנות. עד עכשיו
היסטורית, סינגפור הייתה ועודנה מרכז של סחר שירותים ולא מרכז של חדשנות תעשייתית טכנולוגית או מדעית, אומר זריבץ'. לכן, על מנת לשמר את המצב של יתרון התחרותיות של התעשייה המקומית, הבינו בסינגפור שהם יצטרכו להנדס את הכלכלה המקומית מכלכלה מבוססת סחר ושירותים, למבוססת גם על יצירה של ידע, טכנולוגיה וקניין רוחני - מו"פ (מחקר ופיתוח) ויזמות טכנולוגית, או A Start-Up Nation בסגנון מקומי סינגפורי, אומר זריבץ'.
זוהי הכרה וחשיבה די דרמטית היות שהיא נוגעת לא רק בהתנהלות ובצורך בשינוי מודלים קיימים ומוצלחים מאוד שהיוו את מנוע הצמיחה של סינגפור משך חמישה עשורים כמעט, אלא יתרה מכך, נוגע במבנה התרבותי והאישיותי של סינגפור ושל התרבות הסינית באופן כללי, שסינגפור נשענת עליה במידה רבה.
כישלון עסקי לא נתפש באסיה באופן חיובי כלל, ולכן תרבות של נטילת סיכונים היא די זרה בתרבות הסינית. יזמים סדרתיים שנכשלים, לומדים מניסיונם ומצליחים בהמשך הדרך, איננה תופעה רווחת בסינגפור. זאת ועוד: האמא הסינית-סינגפורית, מחנכת את ילדיה להצטיין בלימודיהם ולאחר סיום התואר והגעה לבגרות לשאוף להצטרף לתאגיד בינלאומי או מקומי, ורצוי שיהיה בנק גלובלי או תאגיד זר.
הן האלמנטים ההיסטוריים של סינגפור ובוודאי התרבותיים שבהם, מקשים מאוד על שינוי ה-DNAהמקומי, ובוודאי זה שהביא את סינגפור להישגים כלכלים מרשימים כל כך, אם כי המציאות מכתיבה מהלכים אחרים. לכן, במסגרת שינוי החשיבה וההתנהלות, פועלת סינגפור להקים ולייסד בקרבה תשתית של יזמות וחדשנות טכנולוגית ומדעית. החל בתחילת שנות ה-2000 זיהו הסינגפורים מספר מרכזים של יזמות וחדשנות בעולם שמתאימים למודל שהם מבקשים לאמץ לעצמם, אחד החשובים שבהם הוא כמובן - הישראלי.
ישראל מהווה מרכז של מצוינות גלובלי שממקד אליו משקיעים מכל העולם וחברות טכנולוגיה רב-לאומיות שבוחרות למקם בה את מרכזי המו"פ שלהם. בארץ, השוק המקומי קטן ושוקי האזור סגורים בפני חברות ישראלית או זרות הפועלות בישראל, ועדיין רבות מהן בוחרות למקם את מרכזי המו"פ שלהן דווקא כאן לאור ההון האנושי שקיים פה. בדיוק כיצד שסינגפור רוצה לראות את עצמה בעתיד ככלכלה מבוססת ידע, חדשנות ויזמות טכנולוגית ומדעית.
אפשר לומר שכמעט כל מה שקורה בסינגפור הוא חלק ממדיניות ממשלתית, מסביר זריבץ'. המודל הסינגפורי הוא ברובו Top Down Approach: הממשלה מחליטה ומתווה מדיניות, וסוכניות הביצוע מוציאות אותה לפועל. בישראל ובמדינות נוספות זהו תוצר של תהליך איטי, אבולוציוני ותרבותי שזורם מלמטה למעלה, כלומר לאו דווקא כתוצאה מהחלטה או מדיניות ממשלתית שמתאימה עצמה לרוח הזמן ולשינויים בכלכלה העולמית.
אחת מההזדמנויות המרכזיות בסינגפור עבור קהילת היזמות והטכנולוגיה הישראלית וכדוגמא לדרך בה לקחה סינגפור את גורלה בידיה, היא הצלחתו של כנס הטלקום IT ו-CommunicAsia שמתקיים סינגפור. בדומה לאירועים מסחריים רבים, אירוע זה הוא מאירועי הטלקום המרכזיים באסיה ומתקיים בסינגפור מדי שנה.
בתערוכה והכנס ה-24 שנערכו ביוני 2013 נכחה גם קבוצת חברות טכנולוגיה ישראלית שגויסה על ידי מכון היצוא ומנתה 18 חברות טלקום, היי-טק ו-IT הפעילות בעיקר בתחום של רשתות תקשורת אלחוטית בהן Wimax ותשתיות נייחות וכן חברות העוסקות בניהול תוכן, מדיה דיגיטלית, אחסון נתונים, אפליקציות לסלולרי והעברת מידע.
החברות נהנו ממספר רב מאוד של פגישות מתואמות שהוכנו עבורן מראש על ידי הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה עם מקבלי ההחלטות בחברות טלקום, סלולר, חברות תוכנה ואינטגרציה, שהן סוג הלקוחות והפרטנרים שהישראלים מעוניינים מאוד להתקשר עמם.
לישראל וסינגפור הרבה מן המשותף ובכל זאת ביניהן הבדלים גיאוגרפיים והבדלים אינהרנטיים תרבותיים ואחרים. עדיין, יזמים וחברות בשתי המדינות יודעים להתאים עצמם ולהסתגל לסביבה המשתנה כדי לעמוד בחזית הכלכלה והטכנולוגיה העולמית. לאור זאת הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין הצדדים הוא עצום, אומר זריבץ'.
בשל כך צריך לוודא שישראל משכילה לנצל את החזקות והשאיפות של סינגפור להידמות לה בבואנו להשתלב במרחב המורכב של אסיה. הקושי, המרחק, הבדלי השפה והתרבות הם משמעותיים, אולם סינגפור בהחלט יכולה להוות קרש קפיצה לאזור חשוב זה שנמצא בתהליך חד-סטרי של צמיחה כלכלית מהירה ומתאפיין ביצירה ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות ופורצת דרך. אין סיבה שישראל לא תהיה חלק מהתהליך הזה - מסכם זריבץ'.
לידיעות נוספות על סחר בינלאומי ומדיניות סחר לחצו לבלוג מנהל סחר חוץ
לפנייה לכתב/ת 
