הפתרון לפער העדתי: אפליה מתקנת
אמנון לוי שמח ששבר את קשר השתיקה, והחזיר לכותרות את הפערים בין מזרחיים לאשכנזים. עכשיו הוא חושב שצריך לעשות מעשים ולא רק לדבר, למשל לשנות את הפסיכומטרי ואת מבחני הקב"א
לקראת שידור הפרק השלישי של "הפנים האמיתיות של השד העדתי" הערב (ה'), כבר יש לה הישג אחד גדול: קשר ההשתקה נשבר. מה נשבר? התרסק. בכל אמצעי התקשורת במדינה עוסקים בנושא, בעמדות קפה במקומות העבודה מתווכחים, בסלון של יום שישי מעלים טיעונים בעד ונגד. מה שנחשב עד לפני שבועיים לנושא מאוס, שחוק, מיותר, שמטאטאים מתחת לשטיח, חזר לכותרות.
כתבות נוספות בנושא:
למה סדרה על מזרחים? כי הם סבלו יותר
הסדרה החדשה של אמנון לוי מפספסת, ובגדול
פתאום מדברים כולם על פערים, אומרים בגלוי ובלי בושה את המילים "מזרחים" ו"אשכנזים", כותרות ראשיות עוסקות בקשר האומלל בין פער עדתי, השכלה ופריפריה, מאמרים מנתחים את מה שעברה הארץ הזו, רשתות חברתיות עוסקות בנושא באלפי התייחסויות. מסכימים, לא מסכימים, העיקר שנפתח שיח אמיתי בחברה הישראלית על השסע העדתי שאוכל בנו כבר עשרות שנים.
אני שמח על כך. אני גאה בהעלאת השיח הזה. אני מסתכל ברחמים על אלו שעדיין מנסים להשתיק. אבוד לכם חברים, הרכבת כבר יצאה לדרך. הפעם זה לא יעבוד לכם. אתם יכולים לצעוק בגרון ניחר שאנחנו בכיינים, שאנחנו מוכי רגשי נחיתות, שאנחנו מפלגים את העם, שאין לנו זכות דיבור כי יש בינינו שהצליחו בחיים, שאין לנו זכות דיבור כי נכשלנו בחיים, שאנחנו אשמים במצבנו, שהורינו אשמים במצבנו. אתם יכולים להגיד הכל, אבל האמת היא שכבר לא שומעים לכם. קשר ההשתקה שעבד כמו מכונה משומנת עשרות שנים נשבר. אני לא אדם מאמין, ובכל זאת אני אומר בלב שלם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.
מה הלאה?
שואלים אותי אנשים, מה הלאה, לאן לוקחים את השיח הזה? זו שאלה מעולה. דרך אחת חשובה היא יוזמות פרטיות. כל יום פונים אלי אנשים עם רעיונות. איש עסקים עשיר כתב לי שהוא רוצה להקים קרן שתממן שליחת 5,000 מורים לפריפריה, מנהל אמצעי תקשורת גדול שהחליט להקרין את הסדרה לפני ההנהלה כדי שיחד יחליטו מה הם יכולים לעשות לתיקון המצב, מנהלת בית ספר לפסיכולוגיה שרוצה לכנס קבוצה של פסיכולוגים ולגבש דרכים לתרום את חלקם. הפניות האלה מרגשות אותי ומשמחות אותי. כל מי שיכול לתרום בעשייה חברתית, צריך לעשות זאת.
במישור הלאומי צריך לדרוש מהמפלגות הפוליטיות להרים את הכפפה שהסדרה שלנו זרקה להם, ולתרגם את ממצאיה לשפת מעשה פרלמנטרית. למשל על ידי חקיקה שתבטיח העדפה מתקנת. אני יודע שזה נושא טעון, שנוי במחלוקת, אבל הגיע הזמן להתחיל להתווכח עליו. אישית, למרות כל הפגמים, אני מאמין ששכרה של העדפה מתקנת גדול מהפסדה, וזו הדרך לעשות קיצור דרך לשוויון.
זו רק דוגמה אחת. ועדות הכנסת שעוסקות באספקטים השונים של רווחה, חייבות להפוך אבן על אבן ולחזור לשאלות היסוד שמנציחות את הפער. למשל המבחנים הפסיכומטריים שכתובים בצורה שמפלה מזרחיים. הם לא מבחן אמיתי בין חכמים לטיפשים, אלא בין אלו שחונכו על ברכי התרבות המערבית לאלו שלא. שתבוא ועדת החינוך של הכנסת ותבדוק, האמנם זה המבחן הנכון לקבלה לאוניברסיטה? שתבוא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ותבדוק אם מבחן הקב"א הוא מבחן נכון לסיווג חיילים, או שיש בו עדיין מתח עדתי, והוא לא משרת נכונה לא את הצבא ולא את המתגייסים.
בקיצור, יש המון דברים שהכנסת יכולה לטפל בהם, אם ברצונה באמת לסגור פערים. שורה ארוכה של חוקרים שפעלו
בתחום כל השנים, ואף אחד לא שמע להם, תעמיד לרשותם את המחקרים שלהם. ד"ר זאב לרר, סוציולוג צבאי, עשה מחקר עומק על הקב"א, יש לו רעיונות מה צריך להחליף את מכשיר הסינון המפלה הזה, ד"ר מרב אלוש לברון בקיאה מאוד בתקשורת, ד"ר יפעת ביטון בתחום המשפט, פרופ' ינון כהן בדק את פערי השכר, ד"ר הני זובידה ופרופ' יהודה שנהב ריכזו מחקרים רבים בתחום. וגם ד"ר יוסי דאהן וד"ר איציק ספורטא ועוד שורה ארוכה של חוקרים שהתעמקו בפער, ויש להם ידע רב שיוכל לשרת את חברי הכנסת שרוצים לעשות מעשה. עכשיו כשקשר ההשתקה נשבר, יש עבודה שאפשר לעשות.
בשורה התחתונה, טוב שמדברים על זה, אסור שרק ידברו.