מעל הקו הירוק: בהתנחלויות אין יובש מסמים
"בזמן שאנחנו משוועים לחומר, בהתנחלויות חוגגים", אומר ערן, שלא חשב שיחזור לשטחים אחרי הצבא. סצנת הסטלנים בשטחים חוגגת - יש גידול ביתי בלי פחד מהמשטרה ויש גם "מונית סמים" פלסטינית: "יש"ע זה גראס"
בעקבות "תקופת היובש" באזור המרכז של הסמים המוגדרים קלים, בעיקר כתוצאה מהגדר בגבול מצרים, יותר ויותר צעירים מהמרכז מוצאים עצמם מגיעים לשטחים על מנת לצרוך, לרכוש וגם לגלגל מריחואנה עם צעירי ההתנחלויות. שיחות על פוליטיקה ותהליכי שלום לא תמצאו שם בדרך כלל, ולמילים כמו "הקו הירוק" יש במפגשים הללו משמעות אחרת לגמרי.
להתנחל בלבבות? להתנחל בריאות!
שעת ערב מאוחרת באחד מיישובי השומרון. על מרפסת של אחד מבתי ההתנחלות הוותיקה חבורת צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שמתכוננים לביצוע הפעילות הלא חוקית הרחוקה ביותר מפעילות השנאה המכונה "תג מחיר".
על אספקת החומר אחראי אסף, תושב ההתנחלות, על הגלגול אמון חברו ערן שהגיע מרמת גן. את הכיבוד שירגיע את ה"מנצ'יס" הצפוי הביאו עמן יעל ונועה, שתיים מחברותיו התל אביביות של ערן, שלהן זו הפעם הראשונה ביישוב בשטחים. "למרות שהדרך קצת מפחידה פה דווקא די נחמד, גם באנו להירגע קצת אז חבל על הפחד", הן אומרות, אבל מסרבות בכל תוקף להצטלם.
מגמה עולמית
וושינגטון: כלבי המשטרה יתעלמו ממריחואנה
אורוגוואי בדרכה ל"מריחואנה ממשלתית"
מהפכת אכיפה בארה"ב: הקלה לעברייני סמים
בין שאכטה לשאכטה מתפנה אסף להגיגים משועשעים על תרומתה של המריחואנה לאחדות העם. "שנים הסיסמה שלנו המתנחלים היא 'להתנחל בלבבות', אם רק היינו יודעים שהרבה יותר קל להתנחל בריאות - הכול היה יותר קל. אתה רואה כאן אנשים צעירים שיודעים לדבר באותה שפה ולגשר על פערים אידיאולוגיים. תמיד מביאים לפה כל מיני תל אביבים שישתו מהיין וייהנו מהנוף אבל הם באים והולכים.
היובש במרכז גרם לזה שהם באים ורוצים להישאר, לפחות לישון, כי קשה לנהוג אחר כך הביתה".
גם ערן מברך על הקשר החדש ומודה כי מעולם לא חשב שיחזור לשטחים לאחר השירות הצבאי, ודאי לא למטרות כאלו. "כולנו כאן מכירים מהלימודים באוניברסיטה. כשהתחיל היובש כמו כל סטלן חיפשנו מקורות חלופיים, לא דמיינו שאסף יהיה זה שיספק את החומר", הוא מספר. "יום אחד בשיחת חולין הוא סיפר לנו על מפגש שעישן בו עם חברים ביישוב ונדהמנו לגלות שבזמן שאנחנו משוועים לחומר, בהתנחלויות חוגגים. צחקנו שאחרי התקציבים הם גם גנבו לנו את החומר".
דו קיום למען החומר
הסיבות לשפע שבו "התברכו" המתנחלים קשורות לכך שהפיקוח המשטרתי רופף יותר ואין כל דגש על אכיפת עבירות מסוג זה, בשל המצב השורר בשטחים. גם גידול החומר בטוח יחסית והסיכוי שמישהו יעביר מידע למשטרה קטן יותר. מעבר לכך, בזמן שעל שירותיו של כל ספק וסוחר בתל אביב מתחרה כמות גדולה של אנשים, סוחר מיהודה ושומרון מספק את הסמים לקהל לקוחות קטן שמגיע אליו מפה לאוזן.
"צריך להבין שפה אין תופעה שתוך יומיים כולם יודעים על מישהו שיש לו חומר", אומר אסף המקומי. "אם ניקח לדוגמה כאלו שמקבלים גראס רפואי ולפעמים מחלקים גם לחברים, בתל אביב הם זוכים להטרדות והצקות כמו מישהו שזכה בלוטו. פה אדם כזה הוא שמורת טבע נסתרת, מי מכיר אותו בכלל או יודע עליו? כמעט תמיד יהיה לו חומר לתת".
לדבריו של אסף מצטרפת נועה ש"נדהמה" לדבריה מהקלות היחסית של השגת הסמים מעבר לקו הירוק. "זה לא שיש פה 'כספומטים' כמו בלוד אבל כמעט תמיד יהיה ממי להתארגן אם תחפש מספיק. מה שמצחיק זה שבהתחלה חשבנו שהפלסטינים מספקים, ופתאום אנחנו מגלים שיש מתנחלים שמעשנים וגם מגדלים ופשוט שמרו את זה לעצמם".
ובכל זאת, יש גם אחווה יהודית-פלסטינית נדירה במקומות טעונים במיוחד, הכול בשביל החומר המבוקש. בפעילות של היחידה המרכזית במחוז ש"י נעצר בשבוע שעבר צעיר פלסטיני שהפעיל שירות שליחויות של סמים מהכפר שבו הוא מתגורר סמוך לשכם, להתנחלויות רבות.
הצעיר נהג לקבל הזמנות ממתנחלים בשומרון ובבנימין, גם מיישובים כאיתמר, אלון מורה ואף יצהר - שנחשב מקום רגיש מאוד. הוא היה מעביר לצרכנים את הסמים באמצעות מונית שהגיעה אל שער היישוב או למקום מוסכם. במשטרה התחקו אחר מוניות הסמים וזימנו לעדות את הקונים, והם הפלילו את הצעיר הפלסטיני והובילו למעצרו. "לא היה הבדל בין יישובים מתונים לקיצוניים יותר", אמר פקד ניר סרוסי, קצין בילוש בימ"ר ש"י.
רחוק מהעין
כמו חבורת הצעירים, במשטרה הבחינו לאחרונה בעלייה בצריכה ובגידול סמים ביהודה ושומרון. בחודשים האחרונים שמו חוקרי מחוז ש"י את ידיהם על כמה מעבדות גדולות לגידול מריחואנה, וכן על מעבדות קטנות ששימשו תושבים לצריכה עצמית. גם במשטרה מייחסים את העלייה הזו ליובש השורר ברחבי הארץ.
"אני כבר עשר שנים בתחום הסמים ובשנתיים האחרונות יש עלייה חדה מאוד במעבדות שנפתחות או מתופעלות בגזרה שלנו", אומר פקד סרוסי. "אנחנו נתקלים גם במעבדות גדולות אבל גם בכאלו שאנשים משתמשים בהן לעצמם. הסיבה היא סגירת הגבול וזה שאנשים לא מייצרים פה חשיש, אז מתרכזים במריחואנה.
"בא אדם ואומר 'יש יובש עכשיו בחוץ, אולי אני אגדל לעצמי בבית, אשים בארון ואשתמש מתי שצריך'. אנשים פה גם משקיעים מאוד בגידול, קונים ציוד מתקדם ומערכות השקיה. אנחנו מוצאים מעבדות מתוקתקות שהשווי של ההקמה שלהן יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים".
סרוסי מודה שיש קשר למידת האכיפה ולשטח הנרחב שבו מתרחשות הפעולות האסורות. "האנשים החליטו לגדל בעצמם ולעשן במקום לקנות ולהסתכן יותר בהיתפסות בפעילות שאנחנו עורכים. בשטחים לכל אחד יש את הגינה שלו והחצר שלו, זה לא כמו בעיר שמישהו מסתכל מהחלון ורואה את המנורה האולטרה-סגולה שמשמשת לגידול. פה מי ששם מחסן קטן בחצר ושומר על חוג קטן של שומרי סוד, הסיכוי שנגיע אליו קטן מאוד. האכיפה פה קשה והם מודעים לזה".
בחזרה לחבורת המעשנים, השיחה הקולחת על משמעות העישון בחבלי מולדת הופכת עם התקדמות הערב לקשה יותר ויותר עבורם. הם מעדיפים לצחוק על הכינויים המשעשעים של ראשי ההתיישבות, בייחוד מזכ"ל תנועת אמנה זמביש (זאב חבר). "האמת, אפילו לא הכרתי את האנשים האלו מההתנחלויות ומעולם לא התעניינתי בפוליטיקה ובמריבה בין השמאל לימין. אבל חשבתי על סיסמה חדשה בשבילם - ישע זה גראס", מסכמת יעל.
Read this article in English