הי, מישהו שומע אותי?! סיור תפילות בי-ם

חודש אלול הוא חודש הסליחות ביהדות, עת מתכנס האדם עם עצמו ועם אלהיו, מכה על חטא ומאידך משמיע את תחינותיו לשנה ברוכה וימים טובים יותר.

במרכז הסליחות - התפילה. מקור המילה בשורש פ.ל.ל, שפירושו לקוות ולייחל. בירושלים, עיר הקודש שבה מקווים המתפללים ששומע התפילות מקשיב טוב יותר לבקשותיהם, לא רק היהודים מתפללים בימים אלו ופולחן התפילה נערך גם בדתות שונות, כמו ביתר השנה.

עוד על תפילות בערוץ התיירות:

• תפילה באתיופית: הכנסייה של צאצאי מלכת שבא
• רמדאן בירושלים: אורות בוהקים ותפילה צבעונית
• סיור סליחות בירושלים: להתחיל את החג במחילה
  

למשל, בכנסיית סנט ג'יימס (יעקב הקדוש) הארמנית שבירושלים, מאמינים הארמנים שטמון ראשו הכרות של יעקב בן זבדי (אחד משליחו של ישוע ואחיו של יוחנן שכתב את "ספר יוחנן" בברית החדשה), ואילו גופו נשלח סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד.

הארמנים הם העם הראשון שקיבל עליו את הנצרות ב-301 לספירה, ונמצאים באחד מארבעת הרובעים של העיר העתיקה. הכנסייה, ששוכנת במבנה צלבני, מעוטרת בחצ'קרים (צלבים בארמנית) שמהווים מעין עצים שמהם יצמחו חיים, בניגוד לצלב שעליו מת ישוע.

בין השעה 15:00 ל-15:30 ובין 07:00 ל-07:30 בכל יום, מתפללים הארמנים בכנסייה זו (ואלו הן גם שעות פתיחתה), ושרים מזמורי תהלים בקולות שחודרים גם את הפסיפסים והאיקונות שבכיפת הכנסייה שלהם.

כל יום מתפללים באותן שעות. כנסיית סנט ג'יימס הארמנית(צילום: זיו ריינשטיין)

אנא תלכי מרים?

בכנסיית הדורמיציון, כנסייה שבשליטה גרמנית של המסדר הבנדיקטיני, מקובל להניח שנרדמה מרים, אמו של ישוע.

אחרים סבורים שהיא קבורה בכנסיית הצלבנית מרים שבעמק יהושפט, אולם אין לכך סימוכין בברית החדשה.

הכנסייה, כאמור, וגם התפילות, מוקדשות למרים הנתפסת בנצרות הקתולית, ובעיקר האורתודוקסית, כחשובה לא פחות מבּנה. סביב המקום שבו נרדמה, ישנה קפלה ובה פסיפס של שש נשים חזקות שמופיעות במקרא ובספרות החיצונית: חווה, מרים אחות משה רבנו, אסתר, רות, יעל ויהודית.

בקריפטה, שבה כביכול נמה לה האשה שהתעברה על-ידי האל, סובבים המאמינים ושרים מזמורים המוקדשים לה, ביניהם פרקים מספר תהלים וגם את ה"מגניפיקט" (הבשורה על פי לוקס, פרק 1, 55-46) - תפילה שנהוג לומר בדרך כלל בכנסיית הביקור בעין כרם.

תגדל נפשי את ה'

ורוחי תגל באלוהים מושיעי.

כי ראה בעוניה של שפחתו

והנה מעתה כל הדורות יקראו לי לכן 'מבורכת'.

כי בכוחו הגדיל לעשות עבורי, ושמו קדוש.

וחסדו ליראים אותו לדורי דורות. 

לפי האמונה היא נרדמה, לא מתה. פסל מרים בכנסיית הדורמיציון(צילום: זיו ריינשטיין)

בן לו היה לי

בדומה למרים שהתפללה לאל עליה ועל בנה שטרם נולד, עשתה זאת גם חנה ב"תפילת חנה" (שמואל א'/ב'/10-1), כשהיא מתחננת לאל שייתן לה ילד (הוא שמואל הנביא).

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. ב אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר, כֵּאלֹהֵינוּ. ג אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם: כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל. ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.

ואחרונה חביבה במסגרת התפילה לפריון ילודה, היא רחל המשוררת, שאמנם לא פעלה בירושלים אבל בהחלט אפשר למצוא דימיון בתחינותיה לבן בשירה "עקרה".

בן לו היה לי

ילד קטן

שחור תלתלים ונבון

לאחוז בידו ולפסוע לאט

בשבילי הגן

ילד קטן

לתפור בארמית

סמי ברסום הוא חייט במקצועו, שתופר כבר יותר מ-50 שנה חליפות ובגדים לפי מידה, בחנות הנמצאת בסמוך לרובע היהודי בעיר העתיקה.

בראם משתייך לזרם הסורי הנוצרי, ששפת תפילתו היא ארמית (אשורית). הוא קורא את "אבינו שבשמיים" (מעין "קדיש" נוצרי) בארמית שוטפת, המתנגנת כשיר חדש של שפה שכמעט כבר לא שומעים יותר בימינו.

מי שייכנס לחנותו הצנועה, ייגלה אדם נעים הליכות שלא רק תופר חליפות יפות, אלא גם מילה למילה ויוצר יופי של תפילה.

בין חליפה לחליפה מדבר עם אלהיו. ברסום והתפילה בארמית(צילום: זיו ריינשטיין)

אמיר המאמינים והמסגד שליד הכנסייה

בסמוך לכנסיית הקבר, המקום הקדוש ביותר לנוצרים שבו נאמרות מאות תפילות ביום, נמצא אתר פולחן מוסלמי חשוב - מסגד עומר.

מסגד זה, שקרוי על-שם הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בן המאה ה-7 לספירה, חייב את הקמתו דווקא לכנסייה שהוא משקיף עליה, היות ועם הכיבוש המוסלמי של ירושלים, הגיע החליף לביקור בכנסייה והוצע לו להתפלל בה.

עומר ידע על חשיבות המקןם שבו נצלב, נקבר ועלה לשמיים אבי הנצרות, ולכן סירב לבל ייהפך המקום לאתר קודש מוסלמי - ווקף. עם זאת, בנה לו "אמיר המאמינים", כך כונה אל-ח'טאב, מסגד משלו שגבוה בכמה סנטימטרים מהכנסייה - בכל זאת, צריך שיידעו כולם מיהו השליט העליון.

הכי קדוש לנוצרים. מאות מתפללים יוצאים מכנסיית הקבר (צילום: זיו ריינשטיין)

מזמור לדוד

קבר דוד, לעומת זאת, קדוש לכל שלוש הדתות המונותאיסטיות. הקבר שבחזקה יהודית, נמצא באולם "הסעודה האחרונה"

הנוצרי ובבניין שהיה פעם מסגד.

אל הקבר נוהרים מתפללים שמאמינים שכאן שוכב דוד עם אבותיו, ככתוב בספר מלכים א', אולם מסורת זו בת כאלף שנים בלבד בעוד דוד חי לפני כ-3,000 שנים.

עם זאת, דוד, שגם אחראי בין השאר לכתיבת רובו של ספר תהלים - אותו ספר תפילות מרכזי בדתות שונות, מקבל בקברו את מירב תשומת הלב דווקא בחג השבועות - זמן פטירתו - עת באים רבים לומר פרקי ומזמורי קינה על לכתו של המלך הגדול.

איש אחד שקדוש לכל שלוש הדתות. קבר דוד(צילום: זיו ריינשטיין)

"סניף הדואר" של אלהים

ואם כבר תפילות, אסור לפספס ביקור בקיר התפילות היהודי שמקבל כבר אלפיים שנה

תפילות במילים, וגם בפתקים.

הכותל המערבי הוא "סניף הדואר" של אלהים לבקשות ותחינות של העם היהודי, אבל לא רק. בימי חודש אלול מתמלאת הרחבה במאמינים בצבעים שונים, חילונים ודתיים, נשים וגברים, תיירים ומקומיים. כולם באים לחוש את אווירת חודש הסליחות במקום ולדבר עם יוצרם, להתפלל לבריאות, אהבת אדם ושלום.

ואולי התפילה בכלל מיועדת לנו, בני האדם, ולא לאלהים, כפי שכתב יהודה עמיחי בשירו: "אלים מתחלפים, התפילות נשארות לעד":

אֲנִי אוֹמֵר בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁהַתְּפִלּוֹת קָדְמוּ לֵאֱלֹהִים

הַתְּפִלּוֹת יָצְרוּ אֶת הָאֱלֹהִים,

הָאֱלֹהִים יָצַר אֶת הָאָדָם

וְהָאָדָם יוֹצֵר תְּפִלּוֹת

שֶׁיּוֹצְרוֹת אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁיּוֹצֵר אֶת הָאָדָם.

אז מי קדם למי: אנחנו לתפילות או התפילות לנו? אני תפילה שכל אחד יודע בליבו את התשובה.

מכל הסוגים והאמונות. מתפללים בכותל המערבי(צילום: זיו ריינשטיין)

סיורי תפילה וסיורים אחרים, יתקיימו השבוע במסגרת אירועי עונת התרבות בירושלים