"הקורבן הבא יגיע"; אם לתינוקת שנכוותה בגן יוצאת למאבק

אנחנו יוצאים להפגנות בככרות מרכזיים, חברים בעשרות פורומים, כותבים אינספור פוסטים מתלוננים, הולכים לחוגי בית, הופכים לצמחוניים וטבעוניים, שומרים על ארץ ישראל ירוקה, עובדים, לומדים - הכל כדי ליצור למשפחתנו, לנו ובעיקר לילדינו עתיד טוב יותר. אך לעתים הדבר החשוב ביותר נדחק לשוליים, סתם כך מבלי שבכלל נשים לב, רק משום שאנחנו סומכים על החיוך שקיבלנו בבוקר ממי שאמורה לטפל ולהגן בכל מחיר על ילדינו במהלך היום. אנחנו סומכים עליה בעיניים עצומות, כדי שנוכל ללכת בשקט לעבודה, אבל בפועל אין שום דבר שיגן על ילדינו הרכים בגילאי אפס עד שלוש הנמצאים במשפחתונים וגנים פרטיים.

החוק תקוע - אין פיקוח:

בלי חוק הפיקוח על גנים - מי שומר על הילד שלך?

אין פיקוח בגנים: צואה במטבח, ילדים בלי השגחה

דו"ח: יותר ממחצית מהגנים הפרטיים - ללא פיקוח

כל אדם יכול לפתוח משפחתון שכזה מבלי שיצטרך לעבור בדיקה כלשהי, לקבל רישיון ואפילו בלי צורך להציג תעודת זהות. האדם הזה יכול להיות פדופיל מורשע - ואתם לא תדעו. האישה הזו יכולה להיות מורשעת בהתעללות בילדים - אבל אין סיכוי שתגלו את זה. אף אחד לא בודק ולאף אחד זה לא משנה מי מטפל במה שהכי חשוב לנו בעולם.

כדי לפתוח פיצוציה צריך רשיון. כדי לבנות פרגולה צריך עשרות אישורים. אך כדי לפתוח משפחתון בו ישהו תינוקות רכים לאורך מרבית שעות היום אין צורך בכלום. איך זה ייתכן ולמה אנחנו, ההורים, מאפשרים למצב הזה להימשך שנה אחר שנה?

לצערי אנחנו כבר נכוונו, תרתי משמע. כשליהי בתי הייתה בת שמונה חודשים שלחנו אותה למשפחתון מקסים בכפר יונה, כזה שמריח מגביניות טריות בבוקר ומלא בחיוכים של גננות מקסימות. הכל היה נראה לנו מושלם, עד שבוקר אחד השארנו אותה שם כדי לקבל אותה חזרה כואבת, דואבת ופגועה. ליהי נכוותה מאמבטיה רותחת שעשו לה בגן, שהביאה אותה לידי אשפוז של כמעט חודש עם כוויות בדרגות שונות בכ-20% מגופה.

ליהי הקטנה לאחר הפגיעה. שנה וחצי של שיקום

במשך חודש ימים התינוקת הקטנה שלי הייתה סגורה בתוך תחבושות ,מבלי יכולת לנוע בחופשיות ועם כאבי תופת - במקום לזחול בחופשיות על הרצפה בבית. מדי יום היא עברה טיפולים קשים וכואבים כנגד כוויות, שבמהלכם חיטאו את גופה בתמיסות שונות כדי למנוע זיהום, שפשפו את תאי העור המתים וחבשו. התהליך המייגע חזר על עצמו מדי יום במשך כמעט חודש, בתחילה בהרדמה מלאה ואט אט בזמן עירות תחת משככי כאבים חזקים במיוחד, ולווה בשעות ארוכות של בכי, צרחות של כאב וחוסר אונים מוחלט.

לא מקרה יוצא מן הכלל

המקרה של ליהי יכול היה להימנע אם רק היה חוק שמחייב מגביל טמפרטורה, שמונע יציאה של מים בטמפרטורה גבוהה מדי מהברז, בכל משפחתון פרטי, תקנה סטנדרטית שקיימת בכל הפעוטונים המפוקחים של ויצ"ו ונעמ"ת. תקנות מסוג זה דרושות גם בבטיחות במשחקים, בציוד, בבינוי, בבחירת הצוות ובהכשרתו, במזון המוגש ועוד.

חשוב שתבינו שהמקרה של ליהי הוא ממש לא יוצא מן הכלל. בכל יום מתקבלות עשרות פניות הנוגעות לפגיעה בילדים במשפחתונים וגנים פרטיים - אך להורים אין למי לפנות. במקרים רבים, כמו גם במקרה שלנו, הגנים ימשיכו לפעול גם לאחר המקרה - כי אין שום גוף מפקח, שום גוף שיגיד להם לעצור.

חשמל חשוף ומתקנים מחלידים

ולא מדובר רק בהכשרה. האם ידעתם שכיום אין שום כללים ותקנות לגנים הפרטיים בנוגע לביטחון ובטיחות? בפועל זה אומר שבגן יכולים להיות תנאים מחפירים של חשמל חשוף, מים בטמפרטורה שעלולה לגרום כוויה בברזים, שירותים שאינם היגייניים ומעבירים מחלות, שטיחים מחליקים, מתקני שעשועים ישנים מחלידים ומתנדנדים ועוד - ואין אף אחד שאוסר על כך. גם במקרה של מלחמה או רעידת אדמה לא ברור מה יעשו ילדי הגנים הפרטיים, פשוט כי אין שום תקנה שמחייבת אותם לממ"ד או מקלט.

וזה לא נגמר בכך. האם ידעתם שאבמקרה ומתרחש משהו בגן אין לכם למי לפנות? אין שום גוף שאחראי על הגנים הפרטיים, ולכן אין אף אחד שתוכלו לפנות אליו, גם אם קורה הנורא מכל. גם אם גיליתם שילדיכם נפגע על ידי הגננת או הסייעת - הן יכולות להמשיך לעבוד ללא הפרעה, ואין שום גוף במדינה, גם לא המשטרה, שיכול להגיד להן אחרת.

גם בדברים הכביכול יותר "פשוטים" אין שום פיקוח או הכוונה, כמו נושא המזון, למשל. יכול להיות שהם מקבלים מעט מאוד אוכל, יכול להיות שהמזון נשמר בתנאים לא נאותים - ואין אף אחד שבודק או מתריע. הילדים שלנו נמצאים בגן יותר שעות מאשר בבית - אבל אנחנו ממש לא יכולים לדעת מה קורה איתם שם.

בשורה התחתונה אני יכולה למנות פה עוד הרבה דברים שזקוקים לפיקוח אבל הבסיס הוא כאן, שחור על גבי לבן.

אל תגידו שלכם זה לא יקרה. אל תשימו את הילד בגן בבוקר ותשכחו מכל הסכנות שעלולות להתרחש. ובעיקר אל תגידו שלא אמרנו, שלא הזהרנו.

כאמא שנכוותה ועד היום נאלצת להתמודד עם התוצאות הקשות אני קוראת לכם הורים יקרים, גננות יקרות שאכפת להן באמת, לבוא ולהיאבק איתנו - כי לא מדובר פה רק על העתיד של ילדינו, אלא על החיים שלהם. אנחנו חייבים לדרוש סוף סוף ממדינת ישראל חקיקת חוק או לכל הפחות יצירת תקנות ברורות לפתיחה והתנהלות של משפחתונים וגנים פרטיים.

לחתימה על העצומה

פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק "פיקוח בגנים הפרטיים "