פוליו: איפה מתחסנים ועד מתי אפשר?

כל הילדים שנולדו לאחר ה-1 בינואר 2004, ולכן לא קיבלו את החיסון החי-מוחלש נגד הפוליו אלא רק את החיסון המומת, יתבקשו להגיע החל מהיום בבוקר ועד 29 בנובמר לאחת מאלף תחנות טיפת החלב ברחבי הארץ, ולקבל את שתי טיפות החיסון. מבצע החיסון, שאף נקרא "שתי טיפות", החל לפני כשבועיים בדרום הארץ, בין מצפה רמון לקריית גת, לאחר שנגיף הפוליו התגלה באתרי ביוב בערים שונות באזור.

60,000 כבר התחסנו

לאחר שמשרד הבריאות גילה שהפוליו לא עצר בדרום והתפשט למרכז הארץ, ובדיקות צואה שנערכו לכאלפיים ילדים גילו שרבים מהם נחשפו לנגיף, הוחלט על הרחבת המבצע לכל חלקי הארץ. בינתיים התחסנו 60 אלף ילדים בדרום, ולא נרשמו תופעות לוואי.

החיסון החי-המוחלש גורם להתפתחות נוגדנים במעיים, המביאים להשמדת נגיף הפוליו מיד עם כניסתו לגוף - ובכך נמנע ממי שנחשף לנגיף להמשיך להפריש אותו בצואה ולהדביק אחרים בו. המטרה בחיסון הארצי היא לעצור את התפשטות הנגיף בין הילדים, שהם האוכלוסייה הטבעית שחשופה להדבקה בנגיף. חיסון כלל הילדים הצעירים בחיסון המוחלש יביא, כך מקווים במשרד הבריאות, לעצירת התפשטות הנגיף.

החיסונים יבוצעו באלף מוקדים, רובם טיפות החלב של משרד הבריאות שייפתחו במיוחד גם בימי שישי, אך גם במרפאות קופות החולים שהונחו להרחיב את שעות פעילותן ובטיפות החלב של עיריות תל אביב וירושלים. לצורך קבלת החיסון יש לפנות לטיפת החלב, ללא תיאום מראש, ולהביא פנקס חיסונים.

בצד ההיענות הרבה בדרום, קמה בשבועות האחרונים התנגדות רבה לחיסון ברשתות החברתיות, ולכן על פי ההערכות ההיענות של הורים לחיסונים במרכז הארץ תהיה נמוכה יותר מבדרומה. בנוסף, צפוי היום עורך הדין דן אשכנזי להגיש עתירה לבג"צ נגד הרחבת המבצע בשם עמותת "איזון חוזר" המתנגדת לחיסונים.

מנגד, פנתה עורכת הדין ורד כהן ממשרד בראון-כהן אל שרת הבריאות יעל גרמן בדרישה לנקוט צעדים נגד הורים אשר אינם מחסנים את ילדיהם.

ממשרד הבריאות נמסר: "ההחלטה לחסן בכל הארץ מגובה על ידי בכירי הקהילה הרפואית בישראל, והתקבלה לאחר התייעצויות עם מומחים בארץ ובעולם".

מידע למתחסן

החיסון: המיתוס והאמת

בחודשים האחרונים, מאז שהוחלט על מבצע חיסון לעצירת התפשטותה של מגבת הפוליו, הסתובבו שמועות סביב החיסון ועברו במהירות מפה לאוזן וברשתות החברתיות. השקרים והאמיתות בשמועות על החיסון:

• החיסון החי-מוחלש עלול לגרום לשיתוק
  

נכון, אבל הסיכון לשיתוק כתוצאה מהחיסון נדיר מאוד ממילא, ובתנאים שבהם הוא ניתן בישראל - רק לילדים שקיבלו בעבר חיסון מומת ונושאים כבר בדמם נוגדנים נגד הנגיף - הסיכון כמעט אפסי. לראיה: בין השנים 2005-1990 ניתנו 7 מיליון מנות חיסון לכ-2 מיליון ילדים בישראל, ללא שום תופעות לוואי או מקרי שיתוק. הסיכוי שהחיסון יגרום לשיתוק מתייחס רק לארצות שבהן ניתן החיסון החי בלבד, מבלי שניתן קודם החיסון המומת נגד המחלה.

• החיסון החי-מוחלש עלול לגרום לשיתוק אצל מי שבא במגע עם הילד שחוסן בו
  

נכון, אבל זהו מצב נדיר ביותר. הילד המחוסן מפריש מגופו את הנגיף החי במשך מספר שבועות, כך שבאופן עקיף הוא דווקא יוצר שרשרת הגנה לסביבתו הקרובה ומסייע לקטיעת שרשרת ההדבקה. התפתחות מחלה כתוצאה מהנגיף החי היא בין השאר תוצאה של ריכוז גבוה של הנגיף, ולכן במשפחה שבה ישנם אנשים עם מערכת חיסונית חלשה לא יתנו את החיסון. הסיכון להעברת הנגיף כך שיגרום למחלה אצל אדם שלישי, שנחשף אליו בריכוז נמוך, הוא נמוך ביותר.

• החיסון אינו תורם להגנה של מי שמקבל אותו בעצמו, אלא רק לסביבתו
  

נכון. הילדים מוגנים מפני המחלה, משום שחוסנו בעבר בנגיף המומת הניתן בזריקה - אולם הם מהווים פוטנציאל הדבקה משמעותי, ולכן כדאי לקטוע את שרשרת ההפצה של הנגיף באמצעות מתן החיסון.

• החיסון הוצא משימוש בישראל בשנת 2005 משום שהוא מסוכן
  

לא נכון. החיסון הוצא משימוש בהנחיית ארגון הבריאות העולמי בראש ובראשונה משום שהמחלה הודברה במרבית מדינות העולם - כולל ישראל - ולכן לא היה בו עוד צורך. בנסיבות כאלה, גם הסכנה הקלושה לפגיעה כתוצאה מהחיסון היתה מיותרת.

• הנגיפים שנמצאו בחודשים האחרונים בביוב מקורם בחיסון החי שניתן עד שנת 2005
  

לא נכון. הנגיף הנוכחי שנמצא בביוב הוא נגיף הפוליו הפראי והמסוכן. בהמשך נמצא נגיף זה גם בדגימות צואה שנלקחו מילדים.

• החיסון עצמו עלול לגרום להתפרצות פוליו בישראל
  

נכון, אבל רק תיאורטית ובטווח הארוך, אבל הסיכוי לכך אינו גדול. החיסון ניתן לילדים מחוסנים בלבד, ולכן לא יגרום בעצמו לתחלואה, אך ישנה אפשרות עקרונית לכך שהנגיף המצוי בחיסון ישרוד בביוב ויהפוך לאלים. עם זאת, הסיכוי להתממשותה של אפשרות זו קטן בהרבה מהסיכון שנשקף כעת מהנגיף הפראי, שגורם לשרשרת ההדבקה.

• החיסון עצמו מספיק כדי להגן על מי שחוסן מפני הדבקה בנגיף פוליו פראי
  

לא נכון. החיסון מקנה הגנה טובה למי שחוסן בו, והילדים המחוסנים בהחלט מוגנים. עם זאת, כיוון שתמיד יהיו באוכלוסייה אנשים שאינם מחוסנים, יש להקפיד על היגיינה טובה ועל שטיפת ידיים עם מים וסבון בכל מצב, ובפרט לאחר מגע עם צואה, כדי להגן עליהם.

• החיסון בעייתי משום שלא נוסה מעולם בניסוי קליני מבוקר
  

לא נכון. ביצוע ניסוי קליני מבוקר משמעותו לתת למחצית מהאנשים את החיסון ולמחצית לו, והניסוי הקליני הטוב ביותר הוא עצם מתן 60 מיליארד מנות של החיסון בעולם הן בצורת זריקה לשריר והן בצורת טיפות. הצירוף הזה חזק מכל ניסוי קליני מבוקר, ולכן אין צורך בניסוי קליני נוסף.

• התמיכה של משרד הבריאות והממסד הרפואי במתן החיסונים נובעת מלחץ של חברות התרופות, שמעוניינות להרוויח מכך
  

לא נכון. מדובר בחיסון מהזולים ביותר בעולם, וניתן לרכוש אותו רק באמצעות ארגון הבריאות העולמי. אין שום קמפיין של חברה זו או אחרת.

סייע בכתיבת התשובות: פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים ולבריאות הציבור מקופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן ולשעבר מנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות