פלסטיני סורב כניסה לישראל ויקבל פיצויים
חברה נאלצה לפטר עובד פלסטיני שהוכרז כ"מנוע שב"כ", והוא תבע בדרישה לקבלת פיצויי פיטורים. בפסק דין חריג השופטת קבעה שהוא זכאי
עובד פלסטיני שפוטר בגלל שסורב כניסה לישראל, תבע בדרישה לקבל פיצויי פיטורין - וזכה. העובד, שהועסק בחברה במושב בקעת הירדן, הגיע למקום העבודה מכפר הנמצא מעבר לקו הירוק. לאחר כשבע שנות עבודה, הוכרז כ"מנוע שב"כ", ורשויות הביטחון דרשו את פיטוריו.
בעל החברה לא רצה לפטרו, ופנה במכתבים לרשויות בניסיון לבטל את ההחלטה - אך נכשל. לבסוף, רכז הביטחון במושב דרש ממנו לפטר את העובד לאלתר. וכך כשלוש שנים אחרי שהוכרז "מנוע שב"כ", הוא פוטר.
בתביעה שהגיש נגד החברה, דרש פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות נוספות. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נדרש להכריע האם המעסיק מחויב בתשלום פיצויי פיטורים, למרות שפיטורי העובד נכפו עליו.
אמות מידה מוסריות
בקביעה נועזת, השופטת נטע רות חייבה את החברה לשלם פיצויי פיטורים. היא הדגישה שלא הוכח כי "נפל רבב אישי בהתנהלות התובע", אשר ככל הנראה הוכרז כ"מנוע שב"כ" בשל סגר כללי שהוטל על קבוצה אליה הוא משתייך. בנוסף קבעה כי אין ספק שלא נפל דופי בעבודתו, אחרת החברה לא הייתה מתאמצת כל-כך כדי למנוע את פיטוריו.
לכן לדעתה יש לפעול לפי אמות מידה ערכיות-מוסריות, תוך סטייה מלשון החוק הנוגע לפיצויי פיטורים. זה לא מאפשר לפסוק לתובע פיצויי פיטורים כאשר לא הוכח שהמעסיק התכוון לפטר מרצונו. מי שבעצם אחראי לפיטורים הוא גורם זר - במקרה זה רשויות הביטחון - ולדברי השופטת העובד זכאי במצב זה לפיצוי מסוים.
"ניתוח ערכי... הנעשה בזירה החוזית, יכול להניב תוצאה גמישה ומאוזנת יותר, המחייבת למשל את המעביד בתשלום פיצוי בשיעור חלקי בלבד מתוך סכום פיצויי הפיטורים המחושב על פי חוק, קרי - ניתוח זה עשוי להניב תוצאה של חלוקת 'הנזק' בין הצדדים באופן צודק המותאם למורכבות הנסיבות", כתבה בפסק הדין.
הסיכון היה ידוע
השופטת הסבירה כי העובד והמעסיק יכלו לצפות באופן שווה את הסיכון לכך שהעובד יאלץ לעזוב את העבודה בלחץ רשויות הביטחון, בהיותו פלסטיני שמתגורר מחוץ לתחומי הקו הירוק. בהתחשב בכך שעבד בחברה במשך שנים - יש הצדקה כי שני הצדדים יישאו באופן שווה בתוצאות הכלכליות של התממשות הסיכון.
השופטת העריכה את הנזק שנגרם לתובע ב-50% מפיצויי הפיטורים אותם היה מקבל אילו פוטר מרצון המעסיק. מאחר ששני הצדדים צפו את הנזק באופן שווה, החברה חויבה לשלם לו מחצית מסכום זה.
כך שהעובד יקבל לבסוף 25% מפיצויי הפיטורים, דמי ההודעה המוקדמת ודמי ההבראה שנצברו לזכותו. ובסך הכל מדובר בתשלום בסך 14,189 שקל. בנוסף החברה תשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
