חינוך פיננסי - מפתח לצמיחה ולביטחון כלכלי

בשבוע שעבר פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , לפיהם 36% מהישראלים כלל לא מחזיקים בהסדר פנסיוני לטווח ארוך. בנוסף, 62% אינם יודעים כלל מהו הסכום אשר יעמוד לרשותם ובאילו תנאים יצאו לגמלאות. נתונים אלה אינם גזירת גורל, והם ברובם תוצאה של היעדר ידע ומודעות של הציבור להתנהלות פיננסית נכונה - שיכולה למנוע השלכות כבדות משקל על עתידו.

כתבות נוספות על חינוך פיננסי בערוץ הכסף שלי :

• לרוב הם שומרים עלינו - עכשיו ישמרו על כספם
• באוצר מאמינים: המינוס שלנו יקטן תוך 3 שנים
• חינוך פיננסי: כשילד בן 11 משחק בבורסה
  

עם זאת, לצערי נתונים אלה לא הפתיעו אותי. לפני כשנה, כאשר שימשתי יו"ר השדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל, יזמתי כנס בבאר שבע בו השתתפו כ-100 זוגות צעירים וכ-100 יועצים פיננסיים, שישבו עם הזוגות לייעוץ פרטני, במטרה להסביר להם כיצד להתנהל פיננסית באופן נכון יותר.

אחד הדברים המדהימים אליהם נחשפתי במהלך הכנס היה הרצון העז של המשתתפים לקבל כלים להתמודד עם החלטות פיננסיות שכולנו נדרשים לקבל כמעט מדי יום. החל בבחירה בין אמצעי תשלום, דרך טיפול בחשבון בנק ובחשבונות החשמל, מים, גז וטלפון וכלה בהקצאת משאבים להשקעות, לביטוח, לנטילת משכנתא או לחיסכון פנסיוני.

כבר בגיל צעיר מאוד אנו נחשפים לנושאים כספיים, כאשר אנו מתלווים אל ההורים בקניות או כאשר מקבלים מתנות ודמי כיס. ככל שאנו מתבגרים, עלינו לקבל החלטות פיננסיות רבות ומורכבות יותר, ולהיערך לאירועים בלתי צפויים שעשויים לקרות.

אנחנו צריכים לקבל החלטות פיננסיות מדי יום - אבל לא תמיד יודעים איך(צילום: shutterstock)

הצורך בחינוך פיננסי גדל

שינויים שחלו בשנים האחרונות חידדו צורך זה. מורכבות גדולה של מוצרים פיננסיים, משברים פיננסיים, גידול בפערים כלכליים ועליית תוחלת החיים - הגבירו את הצורך להתאים מוצרים פיננסיים לצרכים ולהעדפות אישיים, ועמם גדל הצורך בחינוך פיננסי.

יש כאלה הרואים ביישום מסקנות ועדת בכר בשנת 2006 כפרשת דרכים, לאחריה עברה האחריות הפיננסית במידה רבה על הפרט. לצערי, המלצת הוועדה ליישום תחום החינוך הפיננסי לא בוצעה בשנים לאחר מכן, אלא יצאה לדרך רק ביוזמת ובעידוד הממשלה הקודמת.

בחדשות מדברים לא מעט על תקציב המדינה, תקציב הרשויות המקומיות, תקציב משרדי הממשלה, תקציבים של מוסדות כגון בתי ספר, חברות, ארגונים ועוד. במהותם, התקציבים הללו דומים לתקציבים שלכם ושל משפחתכם, אך לרוב אנשים פרטיים ומשפחות לא מתכננים ולא מנהלים באופן מסודר את התקציב שלהם.

נתונים שונים שנאספו על ידי אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר מעידים על קושי של הציבור לנהל נכון את כספו ולקבל החלטות פיננסיות מושכלות. 52% מבעלי חשבון בנק היו באוברדראפט בשנה שעברה, כמחציתם באופן קבוע. קרוב למחצית מהציבור נעזרו בהלוואה כלשהי (שאינה משכנתא), כאשר 24% איחרו בתשלום חשבונות שונים.

רבים אחרים העידו שלא יוכלו להתמודד עם הוצאה חד פעמית בלתי מתוכננת של כ-8,000 שקל. על מנת להתמודד עם החלטות אלו, דרוש לנו ארגז כלים. זו מטרת חינוך פיננסי: הקניית כלים ומיומנויות, הנגשת מידע והטמעת דפוסי התנהלות פיננסית נבונים.

המדינה צריכה להעניק את הידע

בשנה האחרונה ניתן לראות ניצני פירות של עבודה קשה, עם החלטת האוצר להטמיע תוכנית לאומית לקידום חינוך פיננסי בבתי הספר. עם זאת, מדובר בצעד ראשון - והדרך עוד ארוכה עד להחלת הפרויקט בכל שכבות הגיל.

האזרחים אינם מכירים את כל זכויותיהם ואת הכלים העומדים לרשותם. תפקיד המדינה להעניק להם את הידע, וזה גם אינטרס של המדינה - כדי שלא ייפלו על כתפיה ויתפקדו כמשקי בית חזקים עם ביטחון כלכלי. חובה על המדינה להחיל את התוכנית במוסדות ובמערכות בהם היא פוגשת את אזרחיה: בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה, במנהלים קהילתיים וכו' לכל שכבות האוכלוסייה וגיל.

הכותבת היא סגנית שר הפנים ומזכ"ל ישראל ביתנו, מייסדת השדולה לחינוך פיננסי