אחים למהפכה
הוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק תנחית מהלומה קשה ביותר על התנועה, אך גם תעמיק את הפיצול בחברה. לאן הולכת מצרים?
התגובות במצרים ליוזמה להוציא את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק מעידות על הפיצול חסר התקדים בחברה המצרית. מהלך חמור זה טורף מחדש את הקלפים במאבק על עיצוב דרכה של המהפכה בארץ הנילוס. בטווח הזמן הקרוב עשוי המהלך להוביל לרגיעה יחסית, אולם את השלכותיו לטווח הארוך לא ניתן לצפות.
ד"ר מוחמד מורסי ניצח בבחירות חופשיות והוגנות לנשיאות. ציבור בוחריו התבסס על האיסלאמיסטים, אולם הוא כלל גם מיליוני מצרים שאינם מזוהים עם זרם זה אך לא רצו להעניק את קולם למועמד שהיה מזוהה עם משטר מובארק. מורסי הבטיח לנהוג כנשיא של כולם, אך בפועל רבים ממהלכיו העידו שתפישתו הייתה סקטוריאלית. משרות בצמרת השלטון הוענקו לאישים המזוהים עם הזרם האיסלאמי והחוקה גובשה על-ידי ועדה שנויה במחלוקת ובהתערבות הנשיא. בשיח הציבורי התבססה הטענה שהנשיא פועל לאיסלאמיזציה של המדינה המצרית ושתוכניותיו לשיקום מצב הביטחון והכלכלה נכשלו כישלון חרוץ. בנוסף, צעדיו נתפשו כבלתי-דמוקרטיים וכהפניית גב ליעדי המהפכה.
עוד בערוץ הדעות
מקופחים מכל העדות בחצר האחורית / אריאנה מלמד
מה שמלמדים זה לא היסטוריה / גדי ראונר
התערבות הצבא חרצה את גורלו של הנשיא. רסן השלטון נלקח מידיו והוא הושם במעצר. הנהגה משותפת אזרחית וצבאית נטלה אחריות לניהול ענייני המדינה ופרסמה תוכנית להיחלצות מהמשבר ולפיה תוך מספר חודשים תתוקן החוקה, ייערכו בחירות לפרלמנט ולנשיאות והשלטון יועבר להנהגה אזרחית הנבחרת.
השלטון בהנהגת הנשיא הזמני עדלי מנצור ושר ההגנה עבד אל-פתאח אל-סיסי זכה בתמיכה של סקטורים שונים, ובהם קבוצות הצעירים שהובילו להדחת מורסי. אלה תמכו בפיזור ההפגנות של תומכי מורסי, וחלקם מצא בכך הזדמנות להנחית מהלומה פוליטית קשה על תנועת האחים המוסלמים. מוקדי ההפגנות פוזרו באופן אלים ביותר ומאות אזרחים נהרגו. התגובות בזירה הבינלאומית מתאפיינות כעת בגינוי הדיכוי הברוטאלי של הפגנות תומכי הנשיא המודח. ארה"ב, שמצרים היא אחת מבנות בריתה העיקריות במזרח התיכון, הפנתה אצבע מאשימה בעיקר לעבר הגנרל סיסי.
הצעדים הסמליים שנקט ממשל אובמה העידו שזה מודע לנזק שייגרם לאינטרסים האמריקניים מתגובה חריפה יותר ובעיקר מהפסקת הסיוע הצבאי למצרים. ישראל הרשמית אינה מתייחסת בפומבי לאירועים הדרמטיים במצרים. עם זאת, הפלת משטר מורסי התקבלה בסיפוק רב בירושלים. בזמן שבו האיומים על ישראל מכיוון סיני הולכים וגוברים, אין ספק שממשלת נתניהו רואה בחיוב את השתלטות הצבא על רסן השלטון במצרים. נקודת המבט הישראלית על הקשרים עם מצרים הייתה ונותרה צרה והיא מתמקדת במישור הביטחוני. עמדות ישראל וארה"ב ביחס למשבר במצרים שונות למדי. בממסד הביטחוני והפוליטי הישראלי מבינים היטב שמשבר חמור בין קהיר לוושינגטון עלול לפגוע באינטרסים חיוניים של ישראל. המסרים שמגיעים לממשל אובמה מישראל ומסעודיה קוראים לו שלא לנקוט צעדים העלולים להתגלות כחרב פיפיות.
פעם נוספת מתברר שכאשר הקרקע רועדת במצרים ההשפעות ניכרות היטב ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. בהקשר זה ראוי להדגיש, שהפלת מובארק סימלה רק את ראשיתה של המהפכה. הניסיון ההיסטורי מלמד שמהפכות בסדר גודל דומה מאופיינות בערעור חמור של היציבות, בעימותים ובאלימות קשה. החברה המצרית עומדת בפני צומת דרכים קריטי ואחריות עצומה רובצת עתה על מנהיגי הצדדים היריבים. הוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק תנחית מהלומה קשה ביותר על התנועה, אך היא גם תעמיק את הפיצול בחברה המצרית ותרחיק אותה מהשגת יעדי המהפכה.
פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il