סוף מסלול / סיכום אליפות העולם באתלטיקה
פרייזר־פרייס הבריקה, בולט חזר לכדור הארץ, טאמגו ומנקוב ריחפו, איסינבייבה קילקלה, ג'יימס פישל, ובונדרנקו כיכב עם נעליים לא תואמות. באליפות הזאת היה לנו הכל – חוץ משיאי עולם
כפי שציפינו, אצטדיון לוז'ניקי לא ראה שיאי עולם באליפות העולם באתלטיקה שננעלה אתמול (א'). כפי שציפינו, אוסיין בולט עדיין הכי בולט בשטח, למרות שהוא בירידה מסוימת. כפי שציפינו, היו קרבות נהדרים שריגשו את הקהל עד דמעות. כפי שציפינו, הייתה לנו אליפות טובה וחזקה, במיוחד אם נתחשב בעובדה כי התקיימה שנה אחרי האולימפיאדה שתבעה קורבנות פציעה רבים.
עוד ב-ynet ספורט:
- צפו בהתלקחות באצטדיון באוקראינה
- סופית: אום אל פאחם ירדה לליגה א'
- משהו ישן מתחיל / יאיר קטן על מחזור הפתיחה בספרד
ניסינו לבחור את המצטיינים, המאכזבים והתופעות של מוסקבה 2013. מחוץ לאצטדיון ניצבת האנדרטה לזכר אולימפיאדת החרם של 1980. בתוך האצטדיון קיבלנו אווירה מדהימה.
הכוכבת: שלי־אן פרייזר־פרייס
גם שלי־אן פרייזר־פרייס וגם אוסיין בולט השלימו אתמול זהב שלישי באליפות, כשהובילו את ג'מייקה לניצחון ב־100X4 מטרים לנשים ולגברים. אבל בעוד בולט הציג במוסקבה כושר בינוני יחסית ליכולותיו, פרייזר-פרייס חרכה את המסלול. ב־100 מטרים היא קבעה 10.71 שניות, מאית מהתוצאה הרביעית בהיסטוריה השייכת לה, והקדימה את סגניתה ב־22 מאיות.
ב־200 היא לא הייתה פייבוריטית, אבל גם שם השאירה אבק לכל יריבותיה. אתמול היא וחברותיה קרעו את המסלול בדרך לניצחון ב־41.29 שניות, הרבה לפני צרפת וארה"ב.
מדליית כסף: אוסיין בולט
כל העולם מדבר עליו, ובצדק. הוא עדיין מספר 1. אתמול הוא זכה בזהב השמיני שלו באליפויות העולם, והשתווה לקרל לואיס במקום הראשון. אלא שנדמה כי בולט חזר לפלנטה שלנו אחרי כמה שנים בחלל החיצון. מי יודע, אולי יש לו מזל שיוהאן בלייק וטייסון גיי לא הגיעו למוסקבה.
דווקא אתמול בשליחים הוא נתן את הריצה הכי טובה שלו באליפות. אחרי 300 מטר ארה"ב וג'מייקה עוד היו צמודות בשליחים, ג'סטין גאטלין אפילו קיבל את המקל ביתרון של מטר־שניים, אבל לא היה לו שום סיכוי מול בולט. הטיל הפגיז, וג'מייקה ניצחה ב־37.36 שניות, שלוש עשיריות לפני גאטלין והאמריקאים.
גול עצמי: ילנה איסינבייבה
היא הייתה יכולה לפרוש כמלכה הבלתי מעורערת. עם מדליית זהב לעיני 70 אלף מעריצים אחרי ניצחון אמוציונלי בגמר המוט, עם הודעה בלתי שגרתית לכל העולם על כוונתה להיכנס להיריון. רוסיה אהבה אותה. עד שהגיעה מסיבת העיתונאים המטופשת, ובה הדברים נגד הקהילה הגאה. מאיפה היא הביאה את זה? ילנה, הבקעת שער עצמי בשיא תהילתך.
התקווה (1): טדי טאמגו
באליפות נטולת שיאים אבל עם כמה תוצאות אדירות, טדי טאמגו בלט מעל כולם. אתמול בגמר המשולשת הוא חצה את גבול 18 המטרים, השמור ליחידי סגולה, וקבע 18.04, התוצאה השלישית בכל הזמנים, ורק 25 ס"מ פחות משיא העולם האלמותי של ג'ונתן אדוארדס. ולחשוב שהצרפתי המופלא הזה רק בן 23.
התקווה (2): אלכסנדר מנקוב
פעם הקפיצה לרוחק הייתה ההיי־לייט של אליפויות העולם. התחרות בין מייק פאוול (שיאן העולם - 8.95 מטרים) לקרל לואיס בטוקיו 91' לא תישכח לעולם, ואחריהם היה לנו גם את איוון פדרוסו (מאמנו של טאמגו כיום). בשנים האחרונות המקצוע הזה לא ממש התרומם, עד שהגיע אלכסנדר מנקוב וקפץ למרחקים של פעם – 8.56 מטרים. כמו טאמגו, גם הוא רק בן 23. כמו טאמגו, גם הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה.
הכוכב המוזר: בוגדן בונדרנקו
יכולנו להכניס אותו תחת קטגוריה "התקווה (3)", אבל בוגדן בונדרנקו, האיש והנעליים בצבעים לא תואמים, זכאי לתת־כותרת משלו. עדיין לא החלטנו אם מדובר בגאון או באחד שמעדיף שעשועים. הוא עובר בקלילות 2.41 מטרים, ובמקום לנסות לשפר את השיא האירופי ל־2.43, הוא ישר הולך על משימה בלתי אפשרית (בינתיים), שבירת השיא של חוויאר סוטומאיור (2.45). מצד שני, אחד המאמנים פה הסביר: "אני דווקא מבין אותו. עכשיו הוא בשיא הכושר, ואם הוא לא ינסה היום – אולי בשנה שעברה הוא יהיה בירידה. זה עכשיו או לעולם לא".
אלוף עם כוכבית: מו פראח
אגדת ריצה בריטית ממוצא סומלי. דאבלים מוזהבים ב־5,000 ו־10,000 מטרים בלונדון ובמוסקבה. הבעיה שעדיין לא ראינו אותו מול שיאן העולם, קנניסה בקלה האמיתי, לא הפצוע. פראח מנצח בריצות טקטיות, אבל בתוצאות איטיות.
האכזבה: גמר הגובה לנשים
אמנם בלנקה ולאסיץ' פצועה, אבל זה לא תירוץ לגמר עלוב כל כך. אני לא זוכר אליפות עולם עם תוצאות כאלו נמוכות. 2.03 מ' הספיק לזהב, 1.97 הספיק לארד. המקום השביעי ניתן ל־1.93, תוצאה הנופלת משיאה הישראלי של דניאל פרנקל.
המאכזב: קיראני ג'יימס
ב־2010 הוא היה אלוף העולם לנוער. ב־2011 הוא היה אלוף העולם לבוגרים. ב־2012 הוא היה אלוף אולימפי. הכל היה מוכן לעוד תואר של קיראני ג'יימס, מומחה ה־400 מטר מגרנאדה. אבל את ההתאיידות במוסקבה הוא ירצה לשכוח: מקום שביעי משפיל, והביתה.
הקאמבק: לשון מריט
יש אתלטים שחוטפים השעיות על שימוש בחומרים אסורים, ולא נשברים. לשון מריט הורחק ל־21 חודשים, וחזר בגדול כדי לנצח בתוצאה מצוינת בגמר ה־400 מטר (43.74 שניות), וקינח עם זהב גם בשליחים. ג'סטין גאטלין חזר מארבע עונות השעיה וזכה בארד בלונדון ובכסף במוסקבה. נתפסת? לא תמיד צריך להתייאש.
ההתרסקות: אליסון פליקס
היפהפייה האמריקאית הייתה גיבורת המסלול בלונדון עם שלוש מדליות זהב (200, 400X4 ,100X4). הפעם, מי שזכתה שלוש פעמים באליפות העולם ב־200 סיימה את הריצה על אלונקה אחרי שקרעה את שריר התאומים.
הבלתי שבירים: שיאי העולם
צרה צרורה. בעוד שבשחייה חוגגים – באתלטיקה שוברים בעיקר את הראש. לך תשבור שיאים מלפני 30 שנה שאף אחד לא מתקרב אליהם, מעידן הגוש הקומוניסטי. גם ארה"ב, כך מתברר במהלך השנים, לא טמנה ידה בצלחת.
הזווית הישראלית: קנייזבה וזהו
שלושה נציגים בלבד, מקום שישי לחנה קנייזבה־מיננקו (משולשת), הופעה סבירה למעין שחף שהייתה קרובה לגמר הקפיצה לגובה, ומקום 40 למרתוניסט זוהר זימרו, שמתקשה להגיע להישגים של אילה סטאין (מקום 20 באתונה 2004). עם כל הכבוד לזימרו שלא נכנע לפציעה, אפשר לצפות ממנו ליותר ממקום 40.
לפנייה לכתב/ת 
