ג'וב מנצח: כמה מרוויח מעצב משחקי מחשב
בעולם שבו כמעט לכולם יש סמארטפונים ובתוכם מותקן לפחות משחק אחד, תעשיית הגיימינג צומחת במהירות והביקוש לעובדים בה הולך וגדל. באילו התמחויות צריכים להחזיק העובדים בתחום, מהי ההשכלה הנדרשת מהם ומה המשכורות שיוכלו להרוויח? בדקנו
מי מאיתנו לא חלם כילד לתכנן ולעצב משחקים כשיהיה מבוגר? עתה, כשגם מבוגרים משחקים כל הזמן במשחקים במחשב ובסלולרי, החלום קרוב מאי פעם, ומסתבר שמדובר גם בתחום שצומח במהירות עם ביקוש הולך וגובר לעובדים.
עוד על שכר וביקושים - בערוץ קריירה
- מהו שכרם של עורכי הדין?
מחקר: חצי מההנדסאים לא מוצאים עבודה בתחום
לומדים ראיית חשבון? השוק מוצף בעובדים
ניר מירצקי, יו"ר עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל GameIS, מסביר כי בעוד שעולם הגיימינג מהווה נתח נכבד מתעשיית הבידור הבינלאומית - בישראל הוא נמצא עדיין בחיתוליו. בסך בכל, הוא מעריך כי התעשייה בארץ מונה כ-2,000 עובדים המתפרנסים בצורה כזו או אחרת מפיתוח משחקים. עם זאת, התחום התפתח משמעותית בארץ בשנים האחרונות וביחד עם הצמיחה בכמות הגיימרים - חלה לדבריו עלייה "דרמטית" בביקוש לעובדים, גם מצד חברות בינלאומיות.
כיום יש להערכתו בארץ כ-200-150 חברות העוסקות בתחום, מתוכן כ-120 העוסקות בפיתוח משחקים. לרוב אלה סטארט-אפים קטנים, שמעסיקים עשרה עובדים, חמישה ולפעמים אפילו שניים. "אנחנו קוראים להם "חברות ממ"ד", שכן לרוב הן מתחילות בחדר קטן אצל אחד היזמים בדומה ל"חברות הגראג' האמריקאיות", וגדלות בצורה טבעית", הוא מסביר.
את התחום מחלק מירצקי ל-3 ענפים: חברות לעיצוב משחקים, חברות המפתחות טכנולוגיה בתחום וכאלה שמייצרות חלקי חומרה התומכים בו. הוא מוסיף כי התעשייה הישראלית נשענת בעיקר על פיתוח משחקי קז'ואל - משחקים שעלות פיתוחם נמוכה למדי ושמכוונים לפלטפורמות כמו טלפונים חכמים, טאבלטים ורשתות חברתיות.
תחום זה צומח במהירות לדבריו, כאשר המשחקים מפותחים באנגלית ומיועדים לעולם כולו. לדבריו, "קיימות רק שתי חברות, המפתחות משחקים ברמת ההשקעה הכספית הגבוהה ביותר או לקונסולות משחק". בין החברות הבולטות לפיתוח משחקים בארץ הוא מציין את "פלאריום" שמעסיקה מאות עובדים, את "סיידקיק", שמפתחת משחקים לאקס-בוקס, וכן את "פנטומיק", "פלייסקייפ", "פאנטקטיקס".
ענף מרכזי נוסף שמספק משרות בתחום הוא ההימורים באינטרנט וברשתות החברתיות, שם מירצקי מונה בין השאר את החברות פלייטיקה, דרגון פליי ו-888. בנוסף יש ביקוש לעובדים עבור פיתוח פרויקטים צבאיים כמו משחקי סימולציה, מערכות למידה חינוכיות ובפרסום. בין חברות החומרה הגדולות הוא מונה את "פרימסנס", "לוסיד" וכן מחלקות שונות באינטל, מיקרוסופט וגוגל.
היצע משרות מגוון
היצע המשרות בתעשיית משחקי המחשב מגוון. בין העיקריות שבהן כלולים מעצב משחק (game designer), שאחראי לעיצוב ההליך המשחקי (העלילה והתוכן), מתכנת, מפיק ומעצבים ויזאולים או אנשי ארט (artist) – שאחראים לגרפיקה ולאנימציה וכוללים מספר התמחויות בהם עיצוב קונספט, עיצוב דמויות, אומן דו ממד, אומן בתלת ממד, עיצוב גרפי ואנימטורים.
מירצקי מציין מקצועות נוספים הנדרשים בענף דוגמת מוזיקאים, עורכי דין ואנשי שיווק והפצה המתמחים בתחום, אנשי חומרה ועוד. משרות רבות מיועדות לדבריו לעצמאים ולפרילאנסרים, או כוללות חלוקת אחוזים בתמורה לעבודה. "התחום מתאפיין בהרבה יזמים עצמאיים שמפתחים משחקים וטכנולוגיות בהשקעות נמוכות יחסית אך מתחרים בשוק המאפשר סיכוי גבוה יחסית להצלחות גדולות".
במקביל לצמיחה בביקוש, יותר ויותר מוסדות לימוד מציעים לימודי תעודה בהתמחויות ספציפיות בענף. כך למשל, במכללה לעיצוב ותקשורת חזותית תילתן, פתחו השנה את בית הספר לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב, הכולל מסלול לימודים של 3 שנים. רועי שפירא, מרצה בבית הספר ומייסד החברה לפיתוח משחקים "ספייס קאובויס סטודיו", מציין כי מסלול הלימודים כולל מגוון התמחויות בגיימינג, בהם הכרת מנועי משחק, עיצוב משחק, עיצוב בתחת ממד, הפקה ולימודי סאונד.
שפירא מוסיף כי בחברות קטנות - אדם לעתים מחזיק במספר תפקידים יחדיו ואפילו בכולם, ולפיכך רצוי כי מי שעוסק בתחום, יכיר את המהות של כל התפקידים וההתמחויות שבו. כך למשל, על המפיק להבין לדבריו קצת בעיצוב משחקים ובגרפיקה.
לדבריו, הענף יכול לספק עבודה עבר מתכנתים או גרפיקאים, אבל עליהם התמחות בעיצוב משחק, בצורה מקצועית או לבד. באשר למתכנתים הוא מציין כי מלבד שפות תכנות עליהם גם להכיר את המנועים שעליהם מייצרים את המשחקים. "אפשר לקחת מנוע משחק ולהתחיל להתאמן, אבל חייבים להכיר את המשחקים ולהיות גיימירים מושבעים", הוא חורץ. "לכל מי שעוסק בתחום יש אהבה ותשוקה מלאה לפיתוח משחקים ולמשחקים בכלל".
בסאונד קיימים שני תפקידים מרכזיים - מלחין שאחראי לפס קול ומעצב סאונד, שאחראי לצלילים ולאפקטים. עם זאת לדברי שפירא, רוב החברות מעסיקות אנשים חיצוניים בתחום זה, למעט חברות הענק בתחום שעשויות להעסיק גם מעל 300 אנשי סאונד. דריסת הרגל של נשים בתחום היא כ-20% לדבריו, אבל יש גם כיום הרבה יותר נשים גיימריות, כך שהוא מעריך שזה גם ישפיע על התעסוקה בתחום.
בין מוסדות הלימוד הנוספים שמלמדים התמחויות בענף, כלולים בית ברל, שנקר, המרכז הבינתחומי בהרצליה, המרכז הטכנולוגי בחולון ועוד. "הלימודים מאפשרים בדרך כלל שיכלול וחיזוק של יכולות קיימות. רבים למדו קודם לכן מקצועות כגון מדעי המחשב, עיצוב גרפי, סאונד ואפילו משפטים או הנדסה", מסביר מרציקי. "בצירוף ההכשרה החדשה, הם מחזיקים במקצוע משולב המאפשר להם להתמחות בתחום ייחודי עם תחרות מעטה".
כמה תוכלו להרוויח?
מכיוון שהרוב המכריע של החברות בתחום הם סטארט-אפים חסרי מימון, המייצרים משחקים על מנת להרוויח ממכירתם או ממכירות במשחק - שפירא מציין כי לא תמיד יש אפילו משכורות. עם זאת הוא טוען כי התעשיה דינאמית וכי חברות רבות מצליחות לייצר רווחים ואף לגייס השקעות. בחברות עם מימון לעומת זאת, המשכורות בדרך כלל קרובות לדבריו לתעשייה הבינלאומית, בעיקר בדרגות הגבוהות יותר.
אז כמה אפשר באמת להרוויח? על פי דו"ח בינלאומי של המגזין game career guide, השכר בחברות הגדולות בעולם למפיק או מעצב משחקים בתחילת דרכם, עמד ב-2012 על כ-6,000 שקל ברוטו, אמן דו ממד - 6,500 שקל, תלת ממד - 8,000 שקל ומתכנת - 14 אלף שקל.
עם העלייה בוותק ובמספר המשחקים, חל שיפור בשכר: מעצב משחקים בכיר, עם ניסיון של 10 שנים וותק של 10 משחקים, הרוויח 22-16 אלף שקל; מנהל טכני (Tech Director) הרוויח כ-44 אלף שקל; מנהל יצירתי (Creative Director),שהרוויח בין 35 ל-50 אלף שקל; ומנהל אומנותי (Art Director) שהרוויח כ-37 אלף שקל. כל זאת לפני תוספת אחוזים מההכנסות.
על פי נתוני Manpower ישראל, בארץ המשכורות נמוכות יותר. כך למשל, השכר של מעצב מתחיל במשכורת של 8,000 ברוטו והשכר של מתכנת נע בין 15 ל-30 אלף שקל בחודש, תלוי בניסיון ובידע. מנהל טכני מרוויח 25 אלף שקל ומעלה.
שפירא מסייג כי בדרגות הבכירות נדרש ניסיון רב וכי יש מעט אנשי מקצוע בתפקידים אלה בעולם בכלל. "דרישות הסף גבוהות ולא כל אחד יכול להתקבל", הוא מסביר. "העובד חייב להוכיח את עצמו לפני שיקבל תנאים טובים". גם ד"ר ורד פנואלי, ראש מסלול המדיה הדיגיטלית בלימודי המשך בשנקר, מציינת כי מעט אנשים מרוויחים את הסכומים שמרוויחים בעולם בדרגות הבכירות. "הרוב מתחילים בשכר של 5,000 שקל", היא אומרת.
לדבריה, "השוק בארץ מכוון בעיקר לפלטפורמות של הסלולר או הטאבלטים. יש צמיחה בחברות שפונות לשוק הקז'ואל ומציעות משחקים קטנים לאייפון ולאייפד, וגם משחקי מחשב רגילים. זהו שוק נישתי אבל הביקוש עצום. חסרים אנשים עם ידע ספציפי למשחקים, כמו מעצבים, מתכנתים וארטיסטים (מעצבים חזותיים). יש גם הרבה חברות לא משחקיות שמחפשות מעצבי משחקים שיהפכו את המוצר ליותר מעניין ומהנה, למשל למשחקים לפרסום".
ללימודים בשנקר אפשר להתקבל רק עם תואר ראשון או ניסיון של 3 שנים לפחות. פנואלי מציינת כי הם שמים דגש על הכרת העולם העיצובי ועולם התכנות. "התלמידים צריכים להבין את כל התמונה", היא מסבירה. "לעיצוב חוויה משחקית יש חוקים מסוימים, צריך להגדיר למשל מה המטרות, המכשולים והתגמולים, ואיך ויצרים בכל רקע עניין כך שהשחקן לא יהיה מתוסכל ויעזוב את המשחק. זו תורה שלמה. להבדיל מקולנוע, זו חוויה אינטראקטיבית וצריך לייצר מתח מסוים למשתמש. גם מי שמעצב חלק מהחווייה הזו".
גם שפירא מדגיש כי תעשיית פיתוח ועיצוב המשחקים היא חלק מעולם הבידור שמטרתו ליצור כיף. אז מה הסיכוי למצוא בה עבודה? שפירא משווה אותה לעבודה בעולם הקולנוע ומציין כי דרושים בעיקר בעלי ניסיון וכישורים ספצפיים, כמו אמני תלת ממד ומעצבי משחקיות. "העבודה היא בדרך כלל לפי פרויקטים", הוא מסביר. "כל יום נפתחות חברות חדשות וצריך מאות אנשים חדשים. הסטנדרט הוא בינלאומי ואם מישהו מחזיק בידע ובניסיון, יחטפו אותו, כי פשוט אין".
לפנייה לכתב/ת 
