חברת ההשקעות התרשלה, החוסכים תבעו
לקוחות שהפקידו את כספם בחברת השקעות בתקווה להגדיל את הונם, נדהמו לגלות שתיק ההשקעות הצטמצם כמעט בחצי עקב פעולות רשלניות של מנהלה. מה פסק בית המשפט?
בחודש יוני 2008, בני זוג הפקידו את כספם בחברת "מומנטום שוקי הון בע"מ", על מנת שזו תנהל עבורם תיק השקעות. השניים חתמו עמה על הסכם בו נקבעו צרכיהם, ומדיניות ההשקעה המבוקשת על ידם.
כשנתיים לאחר מכן, הם ביקשו להביא את ההסכם לסיומו. זאת, לאחר שנדהמו לגלות שלא רק שההשקעה לא נשאה פרי, אלא שהחסכון הצטמצם מ-2.9 מיליון שקל ל-1.57 מיליון בלבד.
בעקבות ההפסד, בני הזוג פנו למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, בתביעה נגד חברת ההשקעות ומנכ"ל החברה, וכן כנגד חברות הביטוח מנורה והפניקס, שביטחו את חברת ההשקעות.
הם טענו כי החברה והמנכ"ל התרשלו בניהול ההשקעות, תוך שהפרו את ההסכם עמם. הרשלנות באה לידי ביטוי בין היתר בביצוע השקעות בהיקפים חריגים, ויישום שגוי של אסטרטגיות גידור סיכונים. הם הדגישו כי בהסכם ההשקעה היו הוראות מפורשות באשר לאופן ההשקעה, אך הנתבעים פעלו בניגוד גמור להן. הנזק שנגרם להם הוא ההפרש בין שווי תיק ההשקעות שלהם בפועל, לשוויו לו היה מתנהל כתיק סולידי.
מנגד, החברה טענה כי חלק מטענות התובעים ביחס לאופן ההשקעות חסר כל בסיס. עם זאת, באי כוחה הודו שהמנכ"ל טעה בכך שביצע עבור התובעים השקעה בתעודות סל ממונפות, שהביאה להפסד כספי ניכר - ולאחר מכן ניסה באופן נואש ובלתי שקול להשיב את ההפסדים, מבלי לדווח לבני הזוג. עם זאת, החברה טענה כי לא הוכח שהמנכ"ל הפר חוק כלשהו, ומכיוון שהוא אינו צד להסכם, אין לחייבו באופן אישי.
חברות הביטוח טענו שאין כיסוי ביטוחי למקרה זה, בו התבצעה בחירה מודעת באסטרטגיית השקעה תוך חריגה מהנחיות. הפניקס הוסיפה כי לא נמסר לה המידע המלא שנדרש על-ידה בהסכם הביטוח, ולכן אינה חייבת לשפות את החברה.
חברת ההשקעות התרשלה
השופטת רות רונן פתחה בקביעה לפיה אין לחייב את מנהל החברה באופן אישי, מאחר שהחברה אינה כופרת בכך שפעל מטעמה ואינה כופרת באחריותה לשאת בתוצאות מעשיו. לחברה היה אסור לחרוג מהיקף ההשקעות שהתחייבה, ומכאן שהתרשלה כאשר ביצעה השקעות בחוסר ידע מקצועי.
נקבע כי חברת ההשקעות הפרה את הוראות ההסכם ביחס להרכב תיק ההשקעות, ביחס למדיניות ההשקעה בו וביחס לדיווחים השגויים שמסרה ללקוחותיה.
באשר לחברות הביטוח, השופטת פסקה כי המנכ"ל לא התנהל מתוך ידיעה בהסתברות גבוהה שהלקוחות יפסידו את כספם. לכן אין לשלול מהחברה את הכיסוי הביטוחי. השופטת הדגישה כי יש לפרש את הוראות פוליסת הביטוח כנגד המנסח באופן שייטיב עם המבוטח.
עם זאת, היא קיבלה את טענות הפניקס - ודחתה את התביעה נגדה. זאת לאחר שקבעה כי לו היה בידיה המידע העדכני על חברת ההשקעות, היא הייתה נמנעת מלבטח אותה.
לסיום, התביעה של בני הזוג התקבלה. חברת ההשקעות חויבה לשלם לתובעים סכום של כ-2.19 מיליון שקל, ומנורה חויבה לשלם להם קרוב ל-495 אלף שקל. הוצאות נוספות לא נפסקו.
עו"ד מנחם אברהם, העוסק בתחום המסחרי, מוסיף כי "הוכח בפני בית המשפט כי המנכ"ל לא היה בעל הידע הדרוש לסוגי ההשקעות בהן השקיע, ולכן על החברה שבבעלותו לשאת בהפסדים שנגרמו, כולל עבור הסיכון שבירידת ערך עקב תנודתיות השוק".
לדבריו, "בית המשפט עשה אבחנה בין העלמת מידע שהייתה גורם לחברת הביטוח שלא לבטח את המבוטח, שאז לא יהיה כיסוי ביטוחי, לבין מקרה של אי-דיווח לחברת הביטוח על סיכוי לקיומה של תביעה, מתוך מחשבה שניתן להציל את המצב - כמו שאירע מול מנורה".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
