כמה זמן לוקח למזון להפוך לשומן בגוף?
לדם שלכם לוקח 6 שבועות להתחדש, הריאות צריכות כמעט 20 שנה כדי להגיע לשיא אבל השומן מגיע למותניים תוך שלוש שעות בלבד. תופתעו לגלות כמה זמן דרוש לגוף שלנו כדי לרפא פצעים, לעכל מזון ואפילו להגיע לאורגזמה. קבלו את הרשימה המלאה של השעון הביולוגי המופלא
חלקנו נגיע בזמן לכל מקום, אחרים מאחרים לכל פעילות אפשרית - והגוף שלנו מאמץ גם הוא חירות להגיע לשלבי התפתחות שונים בקצב שירצה. מחקר חדש שנערך על ידי המכון הלאומי לבריאות הסביבה בארצות הברית הוכיח למשל, כפי שפורסם לאחרונה ב-Daily Mail, כי אין טעם לקבוע לנשים תאריך לידה משוער, כיוון שרק אחוז קטן מהן אכן יולדות בתאריך זה.
ומה לגבי תהליכים אחרים בגופנו? כמה זמן עליהם לארוך? בדקו את הרשימה הבאה ובחנו את מיקומכם על מפת הבריאות:
עוד על גוף האדם המופלא:
- 100 אלף ק"מ כלי דם: 65 עובדות על גוף האדם
- המוח שלנו הולך ונעלם: עוד עובדות מדהימות על גוף האדם
- מי צריך את זה: הפגמים והאיברים המיותרים בגוף האדם
עיכול: 24 שעות
לקח לכם אולי שלוש שניות לבלוס נקניקייה או בורקס, אבל הפסולת לא תצא מהגוף שלכם עד יום המחרת. ברגע שהמזון מגיע לקיבה, הוא מתפרק לחלקיקים זעירים הודות לחומצות הנמצאות בה, בקצב של שלוש-ארבע קלוריות בדקה.
חומצות הקיבה יתקשו יותר לפרק ארוחה גדולה ועתירת שומן, אבל ארוחה בשרית ממוצעת המכילה כ-600 קלוריות תימצא בקיבה שלכם במשך כשעתיים-שלוש.
בשלב הבא, המזון ינוע במעי הדק, שם הוא ימשיך להתפרק והרכיבים התזונתיים ייספגו בזרם הדם שלכם, לפני שהוא יעבור במעי הגס במשך שעתיים-שלוש נוספות, שם ייחלצו מהמזון המים והמלחים. ב-20 השעות שלאחר מכן יימצא עדיין המזון במעי, כך שהתהליך כולו אורך כיממה.
עם זאת, טווח עיכול נורמלי נחשב בין 30-16 שעות לארוחה רגילה, ומזונות מסוימים עשויים לדרוש כאמור יותר זמן עיכול. מאכלים מורכבים כמו המבורגר, למשל, עשויים לדרוש עד שלושה ימי עיכול, כך מצא מחקר באוניברסיטת הוואי, בעוד שפירות יכולים להתעכל תוך פחות משעה.
פעולת העיכול איטית מעט יותר אצל נשים מאשר גברים, ייתכן משום שההורמונים בקיבה המסייעים בתהליך פחות עוצמתיים אצלן. מלאכת העיכול מואטת גם עם הגיל, כיוון שמערכת העיכול כולה הופכת פחות יעילה. תרופות נגד לחץ דם ואחרים יכולות גם הן לגרום למעיים להאט את קצב הפעולה.
באופן מפתיע, גם למצב הרוח יש השפעה על קצב העיכול: חרדה יכולה להאט את העיכול, משום שאנו זקוקים ליותר קלוריות כדי להתמודד עם המתח. לעומת זאת, תסמונת המעי הרגיז מאיצה דווקא את התהליך לכיוון ה-16 שעות. מחלות דלקתיות במעי, כמו קרוהן, או פעילות יתר בבלוטת התריס משפיעות באופן דומה על העיכול, בעוד שתת-פעילות של הבלוטה משפיעה בכיוון ההפוך. הדבר מסביר בחלקו מדוע אנשים הלוקים במחלות כאלה נוטים לסבול מחוסר בוויטמינים ובמינרלים ומאובדן משקל.
החלמת פצעים: עד שנתיים
לוקח לרקמות הגוף עד שנתיים כדי להחלים באופן מלא מחתכים עמוקים, למשל כאלה שנגרמים בניתוח, אם כי התהליך מתחיל כבר ברגע הראשון שבו נוצר הנזק.
בתוך פחות משנייה מתחילים כלי הדם להתהדק כדי להפחית את זרימת הדם, והטסיות נשלחות כדי לסייע בקרישת הדם.
רכיבים מסוימים בדם, כמו סידן, ויטמין K וחלבון מסיס בשם פיברינוגן יוצרים יחד מעין "רשת" המחזיקים את הטסיות במקום הפציעה, והגלד מתחיל להיווצר.
כשהפצע נסגר, רקמת הצלקת נוצרת בשלושת השבועות הבאים. במהלך השנתיים שלאחר מכן, הצלקת הופכת חזקה יותר (גם אם נראה שהיא מיטשטשת דווקא), ותהיה בסופו של דבר חזקה בכ-80% כמו העור המקורי במקום.
מצבים שונים משפיעים על תהליך הריפוי של פצעים, למשל גיל מתקדם, סוכרת, חוסר בוויטמין C ונטילת תרופות כמו אספירין המחלישות את הרשת שמחזיקה את הטסיות במקומן ועוד.
עלייה במשקל: 3 שעות
השומן מגיע למותניים שלכם תוך שלוש שעות מהרגע שבו אכלתם ארוחה גדולה. השומן נכנס לדם כשעה לאחר הארוחה, ולאחר כשלוש שעות רובו נמצא כאמור ברקמת השומן סביב המותניים.
ארוחה הכוללת 30 גרם שומן בסך הכל תוסיף כמות של כשלוש כפיות שומן לרקמה הזאת. עם זאת, מדובר באחסון זמני של השומן במקום, והגוף ישתמש בו כמקור אנרגיה, אלא אם כן נאכל יותר מדי ואז השומן יישאר שם, יצטבר - ונעלה במשקל.
אורגזמה: 20 דקות לנשים, 3 דקות לגברים
אורגזמה יכולה להימשך כמה שניות ועד חצי דקה, כך מראים המחקרים. אבל הזמן שלוקח להגיע אליה משתנה בהחלט: הממוצע לנשים הוא 20-10 דקות, בעוד שאצל גברים מדובר בשתיים-שלוש דקות בלבד.
משתנים רבים יכולים להשפיע כמובן על פרק הזמן הזה, כגון מצב רוח, הורמונים, בעיות זקפה ועוד.
התחדשות של חצי ליטר דם: עד 6 שבועות
אחרי תרומת דם, למשל, לוקח לפלזמה, הנוזל השקוף-צהבהב הזורם בדם, כיממה להתחדש ולהתחלף. עם זאת, לתאי הדם האדומים הנושאים את החמצן לוקח זמן רב יותר, כשישה שבועות.
התהליך מתחיל בתאים הנמצאים בריאות, החשים שרמת החמצן בדם יורדת. התאים האלה מתחילים להפריש חלבון שנע במח העצם ומעורר את ההיווצרות של תאי גזע, "אבני הבנייה" הדרושות לתאי הדם.
גברים התורמים דם צריכים להמתין לפחות 12 שבועות לפני שיוכלו לתרום שוב, ואצל נשים מדובר בהמתנה של 16 שבועות, משום שהן סובלות בדרך כלל מרמת ברזל נמוכה יותר.
התעברות: 30 דקות
לוקח לזרע כחצי שעה לנוע למעלה בצוואר הרחם ולהפרות ביצית. הביצית משחררת הורמון שמושך את הזרע וגורם לו להגיב בתוך פחות משנייה, כך על פי מחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה.
בעיות פוריות עשויות להתרחש כשהביצית איננה משחררת די הורמון, או אם הזרע אינו מזהה אותו.
ברגע שהביצית מופרית, הריון בריא נמשך 42-37 שבועות. חוקרים מצאו כי אימהות מבוגרות יותר ונשים שנולדו בעצמן כתינוקות כבדים יותר, נטו להחזיק את הההריון במשך זמן רב יותר, אם כי הסיבה לכך עדיין איננה ברורה. אם הרחם גדול מאוד, למשל במקרה של תאומים או של סוכרת הריון, או אם יש דלקת סביב הרחם, הלידה עשויה להתרחש דווקא מוקדם יותר.
מחקר אחר הוכיח כי תינוקות שנולדו בשבועות 37 או 38 להריון נטו לסבול יותר מאסתמה ומבעיות עיכול. תינוקות שנולדו לאחר שבוע 42 (בדרך כלל בזירוז) נמצאו בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז.
צמיחת ציפורניים: 4-2 מ"מ בחודש
מחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בשנת 2009 מצא כי הציפורניים שלנו גדלות בקצב של 3.55 מ"מ בכל חודש - ומדובר בקצב מואץ לעומת שנת 1938, אז גדלו הציפורניים בקצב של 3 מ"מ בחודש, וכן לעומת שנות החמישים של המאה הקודמת, אז צמחו הציפורניים בקצב של 3.06 מ"מ בחודש. התזונה המודרנית, העשירה בחלבון וברכיבים תזונתיים נוספים, אחראית לכך כנראה.
המחקר אף הראה שציפורן האמה צומחת בקצב המהיר ביותר, בעוד שציפורן הזרת צומחת באיטיות, רק 3.08 מ"מ בחודש. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנו משתמשים יותר באצבעות הארוכות, מה שמסייע לזרימת הדם בהן. מאותה סיבה הציפורניים באצבעות הרגליים גדלות בקצב איטי, רק 2 מ"מ בחודש.
ציפורניים של גברים גדלות בקצב מהיר יותר משל נשים, ייתכן בשל שינויים הורמונליים. בנוסף, ציפורניים גדלות מהר יותר בקיץ, הודות לוויטמין D המסייע בצמיחתן.
להטיל שתן: שעה
בממוצע, לוקח לנוזל כשעה להיספג במעי אל זרם הדם, לעבור סינון על ידי הכליות ולהישלח לשלפוחית השתן. קפה, שנדמה כי מאיץ את התהליך, אינו עובר מהר יותר בגוף - אלא מגרה את השלפוחית וגורם לנו לרצות להתפנות לעתים קרובות יותר. אלכוהול, לעומת זאת, אכן מייצר יותר שתן ששולח אותנו לשירותים.
שלפוחית שתן ממוצעת יכולה להכיל כ-300 מ"ל נוזל, כך שרוב האנשים נזקקים להתפנות מדי שלוש-ארבע שעות. עם זאת, מצבים רבים יכולים להשפיע על התדירות הזאת, למשל ערמונית מוגדלת.
לנשים ולגברים בריאים לוקח 30-20 שניות לרוקן את השלפוחית, והטלת שתן תכופה מדי ובכמות קטנה מדי בכל פעם עשויה להצביע על פעילות יתר של השלפוחית, ייתכן משום שהמוח מקבל סימנים שגויים שעליו להתרוקן עוד לפני שהשלפוחית מלאה לחלוטין.
גדילת המוח: 25 שנה
שלוש-ארבע השנים הראשונות לחיינו קריטיות להתפתחות המוח, ולאחר מכן המוח מאבד מיכולתו ליצור קשרים חדשים.
עד גיל ההתבגרות, המוח מתפתח באופן מלא, מלבד חלק חיוני אחד - קליפת המוח הקדם-מצחית, הנמצאת, לפי שמה, בדיוק מאחורי המצח. חלק זה הופך מושלם רק בסביבות גיל 25. קליפת המוח הקדם-מצחית קשורה בארגון המחשבות, תכנון ושליטה בדחפים - מה שמסביר לא מעט מההתנהגות האימפולסיבית והמסוכנת לעתים של בני נוער.
גיל ההתבגרות: 8-3 שנים
אצל בנות, גיל ההתבגרות מתחיל בדרך כלל בין גילאי 12-9, והוא נמשך שלוש עד חמש שנים. הגיל הממוצע להנץ השדיים הוא תשע, והגיל הממוצע לקבלת הווסת הוא 12, אם כי בפועל הדבר עלול להתרחש מגיל שמונה ועד לא פחות מ-20.
השלמת גיל ההתבגרות נבחנת בהגעה למקסימום הגובה, דבר שקורה אצל בנות בדרך כלל בתוך שנתיים מקבלת הווסת הראשונה.
אצל בנים, ההתבגרות מתחילה בגילאי 13-10, ונמשכת מעט יותר זמן מאצל בנות - חמש עד שמונה שנים. הם גובהים, מצמיחים שיער וקולם מעמיק בזמן הזה. עם זאת, בנים מגיעים לגובהם הסופי רק בסוף שנות העשרה שלהם.
מחקרים מראים שילדים מתחילים היום להתבגר מוקדם יותר, ובמיוחד בנות, ככל הנראה בשל התזונה הטובה יותר, שינויים גנטיים וגורמים סביבתיים. לנתונים אלו עשויה להיות השפעה על בריאותם, כיוון שבנות שמתבגרות מוקדם מאוד נתונות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, למשל. לעומת זאת, התבגרות מאוחרת מהממוצע עשויה להציב את הבנות בסיכון לאוסטיאופורוזיס.
בפני בנים המתבגרים מוקדם יותר ניצבות ככל הנראה פחות בעיות. מחקרים מראים כי הם נוטים להיות פעילים יותר מינית ולהפגין התנהגות פזיזה שאינה מתחשבת בסיכונים.
התפתחות הריאות: 22-18 שנה
הריאות מגיעות לשיא היכולת שלהן בשנות העשרים המוקדמות לחיינו, ומשם רמת היעילות שלהן הולכת ופוחתת.
דרכי הנשימה שלנו נוצרות בעודנו ברחם, ומערכת הנשימה כולה נמצאת בגופנו כבר בשבוע ה-16 להריון. לאחר הלידה, דרכי הנשימה מתרחבות ונאדיות האוויר ממשיכות להתפתח ככל שהריאות גדלות בהתאם לשאר הגוף.
תהליך זה נמשך בילדותנו, וכיוון שנשים מגיעות לגיל ההתבגרות מוקדם יותר מגברים, הן גם מגיעות לשיא הפעילות של הריאות קודם, כבר בסוף שנות העשרה שלהן.
גורמים מסוימים עלולים למנוע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל של פעילות הריאות, למשל עישון, לידה מוקדמת או במשקל נמוך, דלקות ריאות חוזרות, אסתמה ועוד.
מנאפוזה: 10-2 שנים
הגיל הממוצע למנאפוזה הוא 51, אם כי הטווח הנורמלי נע בין גיל 40 ל-55. הגעה לגיל המעבר בשלב מאוחר מאוד עלולה להעלות ב-30% את הסיכון לסרטן השד, בשל החשיפה הממושכת לאסטרוגן במהלך חייה של האישה.
על פי מחקר שנערך בבריטניה לפני כשנתיים, יותר ויותר נשים מגיעות לגיל המעבר עוד לפני שנתן ה-40. ברוב המקרים, תהליך המנאפוזה מתעורר בשל תהליכים רפואיים כמו ניתוח או כימותרפיה, אבל אצל 6% מהנשים אין סיבה ברורה לכך. גיל מעבר מוקדם מביא עמו סיכונים לאוסטיאופורוזיס, מחלות לב ושבץ, משום שההשפעה המגינה של האסטרוגן נעלמת.
ברגע שגיל המעבר החל, רוב הנשים יחוו תסמינים מוכרים כמו גלי חום במשך כשנתיים (ובמקרים חמורים ביותר עד עשר שנים). עם זאת, חלק לא מבוטל מהנשים לא יחושו כלל בשינוי עד שייפסק להן המחזור לחלוטין. ככל שהאישה מתחילה את גיל המעבר מוקדם יותר, כך היא צפויה לסבול יותר מהתופעות, משום שרמות האסטרוגן יורדות ירידה תלולה יותר.
אחד מכל חמישה גברים מעל גיל 65 יחווה גם הוא תסמינים של גיל המעבר, בשל ירידה ברמות הטסטוסטרון המעוררות תופעות כמו עייפות, חוסר בחשק מיני וגלי חום. התסמינים עשויים להיעלם תוך חודשים ספורים, אך עלולים להימשך גם עד עשור שלם. מצב קשור קושר במחקרים להשמנת יתר, סוכרת ואפילו תמותה מוקדמת. עם זאת, מדובר עדיין בתופעה חדשה יחסית שקשה לאבחן אותה כראוי.
לפנייה לכתב/ת 
