המדפסת הגדולה שיכלה - אפסון L550
לקחנו מדפסת מהסדרה החדשה של אפסון שהבטיחו שהפעם הם באמת הולכים לשבור את השוק עם מחירי הדיו. הדפסנו עבודות דוקטורט, ערימות של מסמכים וגם תמונות 10X15. התוצאה? פחות משמינית מהדיו נגמר. המחיר: 40 שקל למיכל 70 מיליליטר, אבל המדפסת יקרה. סקירה
כל שבוע אנחנו שומעים על המדפסת הזו שתשנה את הדרך שבה אנחנו מדפיסים, ושבאמת תחסוך בדיו, שלא כמו כל שאר המתחרות. וכל פעם אנחנו מתאכזבים לגלות שהמדפסת אמנם זולה, אך הדיו נמכר במאות שקלים עבור כמות מזערית. כך גם היינו ספקנים לגבי המדפסת החדשה של אפסון שהושקה אתמול בישראל כשגם הם הצהירו שהם הולכים לשנות את הדרך שבה אנחנו מדפיסים. גם אנחנו הופתענו מהתוצאות.
על מה מדובר?
חברת אפסון החליטה לשנות את השיטה המקובלת שבה המדפסת נמכרת במחיר נמוך, והדיו נמכר במחיר מופקע עבור כמות מזערית. הפעם המדפסת יקרה אך הדיו, שמגלם את העלות האמיתית של הדפסה בבית, נמכר במחיר נמוך במיוחד לעומת השאר. אפסון מצהירה על חסכון אמיתי בעלויות. בדקנו במשך חודש את הדגם L550 שהוא המשוכלל ביותר בסדרה, החולק את אותה טכנולוגיית דיו עם שאר הדגמים בסדרה.
מה שונה מהשאר
אצל רוב המתחרות מיכל הדיו הוא גם הראש שמדפיס בפועל, למעט חלק קטן שבהן מיכל הדיו בנפרד, וראש ההדפסה בנפרד. כאן המיכלים אינם ממוחשבים והיות שאין בהם אלקטרוניקה מסובכת, ניתן להקטין את עלותם משמעותית. הסדרה החדשה בנויה קצת שונה ממדפסות הזרקת דיו מסורתיות, שכן מיכלי הדיו לא נמצאים בתוכה אלא בסמוך אליה, והדיו מוזן פנימה בצינוריות גמישות.
מחירו של כל מיכל דיו הוא 40 שקלים והוא מכיל 70 מיליליטר של דיו. על פי החברה כל מיכל שחור ידפיס עד 4,000 דפים ושלושת המיכלים הצבעוניים יספיקו ל-6,500 דפים ביחד, כך על פי תקן ISO/IEC24712 שקבע מכון התקנים הבינלאומי. בקצרה, התקן מציג את התצוגה של הדפסה על נייר רגיל, באיכות סטנדרטית של דף עם טקסט שחור צפוף, דף עם גרף צבעוני וטקסט, ועוד דף עם מסגרת במגוון צבעים. כל אחד מהם מכסה 5% מהדף עצמו. בעוד שפרופיל הבדיקה הוא דל מאוד, הוא סטנדרטי כך שניתן להשוות אותו למדפסות אחרות ולגלות שגם אם הייתה זו הגזמה במספר הדפים שניתן להדפיס, בהשוואה להגזמה של חברות אחרות מדובר בכמות משמעותית של דפים.
מחליפים מיכל
בסדרה זו לא מחליפים מיכלים אלא ממלאים אותם, כשהשיטה קצת מזכירה את הדרך שבה ממלאים מחדש ראשי דיו של חברות אחרות באמצעות דיו חלופי. הדיו מגיע בבקבוקונים קטנים עם פיה המונעת התזות. פותחים את המכסה ושופכים את הדיו לאט לתוך פתח המילוי במיכל שעל המדפסת. האם זה מלכלך? במיכל הראשון כן, במיכל השני כבר הבנתם איך עושים את זה מבלי ללכלך את עצמכם. בכל הדגמים הצבעוניים תקבלו שלושה מיכלים צבעוניים - ציאן, מג'נטה וצהוב, מיכל שחור ובנוסף עוד שני מיכלים שחורים מתנה.
המדפסת שלא מפסיקה
מדובר במדפסת צבעונית, סורק, מוכנת צילום ופקס. היא מסוגלת להדפיס עד 9 דפים לדקה בשחור לבן ועד 4.5 דפים לדקה בצבע. על פי החברה מיכלי הדיו בדגם זה אמורים להספיק ל-12 אלף דפים בשחור לבין ול-6,500 דפים בצבע. היא מסוגלת להדפיס ברזולוציה של 5760x1440 DPI כשניתן לסרוק ברזולוציה של 1200x2400 DPI. בדגם זה ישנם חיבורי USB ורשת קווית, אך לא אלחוטית, בעוד שבדגם הנמוך יותר - L355, כן יש רשת אלחוטית, אך לא קווית. אנחנו עדיין תוהים למה דווקא בדגם הכי גבוה ויקר אין את כל האפשרויות.
המדפסת גדולה למדי אך לא בצורה יוצאת דופן. מידותיה 47x22x37 סנטימטר כשמיכלי הדיו תלויים ובולטים מצד שמאל שלה. מקדימה לוח המקשים שממנו שולטים על המכשיר, מסודר בצורה סטנדרטית אך להבדיל ממדפסות ברמת המחיר שלה, אין כאן צג LCD צבעוני אלא צג 2 שורות אפור ברזולוציה של מחשבון כיס. בכל מכשירי סדרת L החדשה הדפים מוזנים מלמעלה ממגש המחזיק עד 100 דפים בלבד. אך היות שהוא מופנה כלפי מעלה, יש פוטנציאל גבוה לאבק לשקוע פנימה לרווח שנשאר בין הדפים למכשיר. בנוסף קשה למקום נכון דפים שאינם A4 כשהם נוטים להכנס באלכסון. בולט בהעדרו קורא כרטיסי זיכרון, המאפשר להשתמש בכל תכונות המכשיר גם אם ישנה בעיה במחשב.
ההפעלה הראשונית של דגם זה הייתה ארוכה משמעותית מכל מדפסת דיו אחרת בגלל שיטת המחסניות. ברגע שהכל מותקן במקומו ועד ההדפסה הראשונה תמתינו לא פחות מעשרים דקות בזמן שה-L550 תייצר סימפוניה של רעשים בזמן שהיא מתכוננת להפעלה הראשונה. משם והלאה אפשר להיות מוכנים להדפסה תוך פחות משתי דקות.
למי זה מיועד?
למדפיסי המסמכים: כמו בכל סיטואציה שבה יש צנרת כלשהי כמו הצינורות כאן שמעבירים את הדיו מהמיכל לראש ההדפסה, סביר להניח שאם לא תשתמשו בצבעים הללו הם יתייבשו ויתכן וגם יסתמו את המעברים. זה לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו על ידי הדפסה פעם בשבועיים אך אפסון מציעה את סדרת M המכילה מיכלים שחורים בלבד, שבהם כל מיכל מספיק ל-5,500 דפים.
למדפיסי התמונות: בעוד שהדיו הופך את העניין למשתלם למדי, ניירות הפוטו הטובים שאינם דוהים עדיין יקרים למדי כשניתן להגיע למחיר ממוצע של כשני שקלים לכל תמונה בגודל 10X15. במעבדות שלא ממוקמות בקניונים המחיר נע בין 90 אגורות ל-1.20 שקל לתמונה כך שזה עדיין יותר משתלם להדפיס בחנות. עם זאת, זה מאוד נוח לעשות הכל מבלי לצאת מהבית.
שורה תחתונה
המדפסת עצמה היא לא מוקד העניין כאן אלא הדיו. אותה טכניקה קיימת בכל סדרת L החדשה הכוללת מדפסות ביתיות, משרדיות וגם מדפסת ייעודית לתמונות (L800). בעוד שהדיו זול במיוחד, מחיר המדפסת עצמה יותר מכפול מדגם דומה של חברה אחרת. אך כשהעלויות האמיתיות היו ועדיין נשארו הדיו, זה משהו שרואים אותו יותר כהשקעה. המחירים בסדרת L מתחילים ב-849 שקל לדגם L110 שהוא מדפסת בלבד, ומגיעים עד ה-L550 עם תג מחיר של לא פחות מ-1,859 שקל. היות שמדפסת מקבילה אליה עם מיכלי דיו רגילים תעלה כ-800 שקל, כדאי לכל אחד לחשב כמה הוא מוציא בשנה על דיו, ולראות אם יש הגיון בהשקעה שכזו.
