שירה: "אין לך בשר"

יֶלֶד, אַתָּה דָּם

קוֹלֵחַ בֵּין הָרַגְלַיִם

שֶׁל אִמָּא שֶׁלְּךָ

לָאַסְלָה

אַף אַחַת מִזְּרִיקוֹת

הַתְּמִיכָה שֶׁהִזְרַקְתִּי

לֹא תָּמְכָה,

מֵהַהֵרָיוֹן נִשְׁאֶרֶת לָךְ גַּבְשׁוּשִׁית

עַל הַיַּשְׁבָן

הַמֻּמְחֶה לְהַפָּלוֹת חוֹכֵךְ בְּדַעֲתוֹ

וּמִתְחַכֵּךְ בַּבֶּטֶן

שֶׁל מַזְכִּירָתוֹ

הִיא – חֶשְׁבּוֹנִית

לְךָ, הַכֶּסֶף הוֹלֵךְ

עַל רוֹפְאִים, מְדַקְּרִים,

מֻמְחִים, פְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת, רֶפְלֶקְסוֹלוֹגִיּוֹת,

סְפֶּקוּלַצְיוֹת עַל תְּנוּדוֹת

מְנָיוֹת, וּמַצַּב

הָרוּחַ שֶׁל אִמָּא

שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי, מִתְפַּטְּרִים,

טָסִים לְמַנְהֶטֶן

לִשְׁבֹּר אֶת שִׁגְרַת

הַמָּוֶת

שֶׁלְּךָ, מְאֻשָּׁרִים

בִּלְעָדֶיךָ עַל סַפְסָל

בַּסֶּנְטְרַל פַּארְק סְנָאִי שׁוֹאֵל:

"יֵשׁ לְךָ אֱגוֹזִים?"

צָרִיךְ לָתֵת בּוֹ

בָּרֶגַע

לֹא עוֹמֵד לִי,

אַתְּ נוֹסַעַת לְקַנְיוֹן הַזָּהָב

לְהָבִיא מָגָזִין

אֲנִי טוֹעֶה

נִכְנָס לַחֲדַר שֵׁרוּת,

מְנַסֶּה לַחֲלֹב מֵעַצְמִי

לְקֻפְסַת פְּלַסְטִיק. הַמְנַקָּה

הוֹלֶמֶת עַל הַדֶּלֶת.

נִיחוֹחַ טַחַב.

אֵיזֶה מִין יֶלֶד אַתָּה?

*

עִם הַזֶּרַע

הַמֻּשְׁבָּח בְּמוֹנִית

לְקֻפַּת חוֹלִים מְאֻחֶדֶת

הָרוֹפְאָה יוֹשֶׁבֶת

בַּכְּנִיסָה לְיַד הַמַּטְאֲטֵא

חוֹשֵׁב שֶׁהִיא הַמְנַקָּה 

אוֹתָךְ רַק הוֹדוֹת לַבֶּכִי

שֶׁלָּךְ. זוֹ

רַכֶּבֶת תַּחְתִּית מִסְפָּר 6

נוֹסַעַת בְּמַעֲלֵה

מַנְהֶטֶן.

הִזָּהֵר מֵהַדְּלָתוֹת הַנִּסְגָּרוֹת,

יֶלֶד.

*

מִכְּאֵב, לֹא מִבֶּכִי

שֶׁלְּךָ כִּי אֵין

לְךָ דֹּפֶק, אוֹמֶרֶת

הָרוֹפְאָה מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

לְרֶגַע מְדַמְיֵן אוֹתָךְ יוֹצֵאת

עֲרֻמָּה צוֹרַחַת,

גּוֹרֶרֶת אַחֲרַיִךְ

אֶת הַמּוֹנִיטוֹר.

לֹא. אֲנַחְנוּ רַק

נְמַלְמֵל

תּוֹדָה, נְחַכֶּה בְּנִימוּס

לַטִּפּוּל הַבָּא

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "ילד" שראה אור לאחרונה בהוצאת הליקון. עדי עסיס הוא משורר, זוכה פרס טבע לשירה לשנת 2013.