"סקאנק אנאנסי" בישראל: לוהטים

אין דבר שהישראלים אוהבים יותר מנוסטלגיה. אינספור כתבות נכתבו על האובססיה של עם ישראל להתרפק על "מה שהיה", לספר סיפורים מפעם, לזמזם שיר ישן ולקרוא בקול: "פעם היה יותר טוב".

כך שההתלהבות מחזרתה של להקת "סקאנק אנאנסי" לארץ הקודש בפעם השנייה לא מפתיעה איש. אמנם ללהקה לא היה להיט משמעותי כבר למעלה מעשור, אבל עובדה זו לא הפריעה לכרטיסי ההופעה הראשונה בזאפה אמפי שוני להימכר תוך שבועיים, מה שגרר הוספת הופעה שתתרחש הערב (ד'). 

סקאנק אנאנסי בישראל. על גלי הנוסטלגיה (צילומים: עידו ארז)

זו היתה שעתן היפות של להקות הרוק, במיוחד אם בחזיתן ניצבת זמרת כמו סקין, אמזונה שחורה שמשלבת בדמותה כישרון לצד מראה חייזרי של קרחת בוהקת. סקין היתה אנדרוגינית והלכה על הקווים שבין זכר לנקבה, מה שעורר סקרנות בקרב הקהל.

.

מסקרנת עוד מהניינטיז. סקין

הקהל שגדש את אמפי שוני אמש (ג') בפירוש רצה להיזרק אחורה בזמן. הוא נע בין הגילים 20 עד 40, וכלל זוגות מאוהבים ורוקיסטיים, ששמחו לשמוע את השירים שליוו את פסקול נעוריהם. סקין, בקולה השורט, הצליחה לבטא אז שברון לב, אכזבה וכאב - שמזוהים מאוד עם גיל ההתבגרות.

פירוק שקט

"סקאנק אנאנסי" התפרקה ב-2001, והתאחדה שוב ב-2009 אחרי שבע שנים ושלושה אלבומי אולפן שמכרו למעלה מ-3 מיליון עותקים. קס הוציא אלבום סולו בשקט תקשורתי, ומאוחר יותר חבר אל הגיטריסט האגדי גארי מור זכרו. ריצ'רדסון ניגן עם להקת "פידר", וסקין הוציאה שני אלבומי סולו שלא השאירו רושם רב על העולם, למרות סיבובי ההופעות הרבים שהיא ביצעה ועודנה מבצעת. אך הגיטרות שפילחו את הלילה שמעל שוני הרימו את הקהל למעלה באוויר, מהרגע הראשון בו עלתה סקין לבמה. האנרגיות הפראיות של סקין נשמרו לאורך כל ההופעה, לצד שיחותיה עם הקהל שבהן סיפרה על הפעם הראשונה בה הופיעה הלהקה בישראל ב-1997: "אני יודעת, לא השתניתי בכלל", אמרה. לפרקים היה נראה שהבחורה מעבירה את הקהל שיעור זומבה שכלל קפיצות מצד לצד, ריקודים מוזרים, מחיאות כף, ועליות על המגברים - בעודה לבושה בבגד גוף שחור שגילה גוף בנוי ומוצק, של מי שרק לפני שבועיים חגגה את יום הולדתה ה-46.

"סקאנק אנאנסי" על הבמה. לא השתנו בכלל

מי שציפה להיות נוכח בערב להיטים של להקת ניינטיז נשכחת, הבין שלא כך הדבר די מהר. בליין אפ בנוי ומחושב שילבה סקין שירים ישנים וחדשים, ואפילו השמיטה כמה להיטים זכורים כמו "Lately", וגם את הדואט האהוב עם מקסים מהפרודיג'י: "Carmen Queasy".

אחרי סט פתיחה מקפיץ פינקה סקין את הקהל עם שיר ישן ואהוב - "Secretly" מאלבומה האהוב של הלהקה מ-1999 "Post Orgasmic Chill", אלבום שנשחק במערכת הביתית אצל כל מעריץ שלהם, ושילב זעם מוזיקלי וטקסטים נוקשים של מטאל לצד בלדות שחודרות עמוק.  

בלדות נוגעות ללב וזעם מטאלי

לאחר מכן נוגנו כמה שירי רוקנ'רול, שמתארים מין מלוכלך וסקסי, כהגדרתה של סקין, ומיד לאחריהם בוצעו שני שירים "קלאסיים" מאלבומם השני "Stoosh" מ-1996, שנשמעו כמו דואט מתוזמר בין הקהל לבין הלהקה. ברגע השיא של השיר סקין התקרבה לקהל, והחלה ללכת על כפות הידיים שהורמו, כמעט באוויר, בעודה שרה בדיוק מושלם.

קירבה אל הקהל. סקין

רגע לפני ששרה את השיר "This is not A Game", בחרה סקין להתייחס ללחצים הכבדים שהופעלו על הלהקה לבטל את הופעתה בארץ. "אומרים שיש לנו שירים קצת פוליטיים,

ושלהגיע לישראל זה פוליטי.. אבל אנחנו כאן היום לא בגלל הפוליטיקה, אלא בגללכם ובשבילכם - ולא בשביל הממשלה שלכם".  

לאחר מכן בוצע הסינגל האחרון של הלהקה, "Spit You Out", שלווה על ידי קולות רקע מהקהל. רגע לפני שסיימו חברי הלהקה את ההופעה עם הלהיט הענק "Charlie Big Potato" - חזרו להדרן הצפוי עם השיר "Tear The Place Up", ומיד לאחר מכן עברו למגה בלדה "You Follow Me Down" מאלבומם השלישי, שנחשבת לאחת האהובות על ידי קהל המעריצים,  בגרסה אקוסטית מופשטת.

שיר הסיום של המופע היה "Little Baby Swastikkka" מהאלבום הראשון. רגע לפני שאמרה שלום, ביקשה סקין מאלפי האנשים באמפי להתכופף טיפה ולרדת למטה, אז ירדה מהבמה ונכנסה בין ההמונים הכפופים כשהיא מלווה בשני מאבטחים שלא עזבו אותה, למרות בקשותיה להניח לה ולסמוך עליה. אחרי כמה רגעים של צחוק ומבוכה בהם היא הודתה להם על עבודתם המסורה - המאבטחים הניחו לה לעשות כרצונה. השיר האחרון החל כאשר היתה בין האנשים, שעדיין ישבו על הרצפה, ועד הפזמון רחבת הקהל הפכה למסיבת רוק אחת גדולה, שבה הסולנית הייחודית נטמעה בין האנשים, עד ששוב הגיעו המאבטחים לשלוף אותה משם. רגע זה היה שיאו של הערב.