עולים לפני גיוס: "השארנו חיים מאחורינו"
30 צעירים שעזבו את משפחותיהם בצפון אמריקה ובאירופה הגיעו לצו ראשון. הבחירות המעודפות עליהם: סיירת מטכ"ל ויחידת עוקץ. ממה הם מודאגים?
בזמן שהחברים ממקומות הולדתם בצפון אמריקה או באירופה כבר מתכננים את התואר השני שלהם באוניברסיטה, הגיעו הבוקר (ד') ללשכת הגיוס בירושלים 30 צעירים וצעירות שעלו לישראל במסגרת גרעין "צבר" של הצופים. המטרה: צו ראשון. אחת מהן היא אילנה צור, שהגיעה מקונטיקט, והיא מהרהרת בעתיד הקרוב שלה, שצפוי להשתנות דרמטית עם הגיוס לצה"ל בסביבות נובמבר. "בזמן שהחברים שלי מתעסקים בתואר באוניברסיטה, בני 18 בישראל הולכים לשבוע שטח בנגב בלי טלפון נייד", היא אומרת. "בחיים לא הייתי בלי סלולרי כל כך הרבה זמן".
היא וחבריה הם חלק מקבוצה של 400 בנים ובנות, בני 22-18 מארה"ב, קנדה, אירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה שעלו לישראל במטרה להתגייס לצה"ל. הם הגיעו לצו ראשון מלווים בארגון "צעירים במרכז", המוביל תוכנית קהילתית בשכונות בירושלים.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- לראשונה: כיפת ברזל נפרסה באזור השרון
- פרס חשף: הבן שלי לקה בפוליו כשהיה תינוק
- ליברמן: ארדואן הוא ממשיך דרכו של גבלס
- רק 1 מכל 12 חרדים זכאי לתעודת בגרות
"הדבר שאני הכי חוששת ממנו כרגע הוא המבחן בעברית", ממשיכה צור. "אני רוצה להיות מדריכת חי"ר והשפה מאוד חשובה. אני חושבת שהצבא מגניב, מאוד שונה מהחיים שלי בארה"ב. מרבית החברים שלי בבית עובדים אחרי שעשו תואר. אף אחד לא טייל שם כי יש לחץ להתחיל את החיים מיד".
מה עברת בצו הראשון?
"שאלו אותי הרבה על המשפחה שלי והרבה מאוד על העבר שלי. רצו לדעת אם הייתי עצובה או מדוכאת. האמת שחשבתי שרק ישאלו אם הלכתי לפסיכולוג אבל הם ממש התעמקו בזה".
מתגעגעים. גם לכלב
בקרב הבנים של גרעין צבר יש ביקוש גבוה ליחידות התנדבותיות כגון סיירת מטכ"ל, שייטת 13, דובדבן וחטיבת הצנחנים. הבנות מעדיפות לשרת ביחידת הכלבנים "עוקץ", או לעשות קורס חובשות או קורס מש"קיות חינוך. "אני רוצה להתגייס ל'עוקץ' כי מהסיפורים ששמעתי הבנתי שזה שירות מדהים", אומרת נטע גלב מקנדה. "אני אוהבת כלבים. נראה לי שיצרו את התפקיד הזה בשבילי".
איך את מסכמת את הצו הראשון?
"עשו לנו בדיקה רפואית ואת מבחן העברית הראשון. היה בסדר, לא מאה אחוז, אבל יש עוד זמן להשתפר. אתמול בערב הייתי ממש לחוצה. המבחנים האלה מתאימים לאנשים שגרים פה כל החיים, ואני עד לפני חודש בקושי דיברתי עברית".
ובינתיים, כאן בישראל, מה התוכניות לחגים?
"יהיה לי מוזר לעבור חג בלי ההורים, אבל בגרעין יעשו לנו ארוחה חגיגית בראש השנה. הגרעין הפך למשפחה. חוץ מזה יש לי גם סבא וסבתא שמתגוררים בקיבוץ בדרום".
גרעין" צבר" ירושלים הוא פרויקט ייחודי שמעניק לעולים מסגרת קהילתית המסייעת להם להתמודד עם העלייה והגיוס ומקלה עליהם בענייני הבירוקרטיה.
בשלבי הקליטה החניכים גרים באולפן ועד גיוסם יעברו להתגורר בשכונות הצעירות בעיר.
ניר פרנקל (22) שהגיע טורונטו נשמע חדור מוטיבציה אבל הוא גם חושש: "עוד לא עברתי את כל המיונים אבל הכיוון שלי הוא ליחידת עוקץ. ברור שיש חשש גדול אחרי שאתה משאיר מאחוריך חיים שלמים, אבל אנחנו עושים משהו שהוא הרבה יותר גדול מהפחד הזה".
על הגעגועים הוא אומר: "הבעיה הכי גדולה היא עם הכלב שלי. הוא לא יכול לדבר איתי כמו שאר בני המשפחה. אי אפשר להעלות אותו על הקו. אז כל יום אני מקבל עדכון ואני מקווה שגם הוא יעלה לישראל".
איפה תעשה את החג?
"יש לי הרבה דודים כאן. בטח אקח איתי את אחד החברים האחרים שאין להם כאן משפחה".