מו"מ מתקדם לחילופי מים בין ירדן לישראל
הממלכה ההאשמית, שצמאה למים גם בגלל זרם הפליטים העצום מסוריה, אמורה לקבל מים מתוקים מהכנרת. בתמורה, יעבירו הירדנים לישראל מים מותפלים ממתקן שיוקם בעקבה. "רעיון יצירתי עם יתרונות רבים"
מרחיבים את שיתוף הפעולה: ישראל וירדן מנהלות מגעים מתקדמים על חילופי מים בין הצדדים. במסגרת המתווה המתגבש יוקם מתקן התפלה בעקבה בשביל הצרכים הירדניים, וירדן תעביר את המים המותפלים לישראל שתשתמש בהם בנגב. בתמורה, ישראל תעביר לירדנים מים מתוקים מהכנרת שישמשו את צפון הממלכה ההאשמית.
מתווה זה, שנרקם בדרגים הגבוהים, אמור לחסוך לירדנים את עלויות השינוע של המים מדרום ירדן לצפון המדינה. המטרה של העסקה היא למעשה למצוא מנגנון קבוע שיהווה אלטרנטיבה למנגנון שהוסדר בהסכם השלום, ובמסגרתו מועברים לירדן כ-50 מיליון קוב מים מדי שנה.
כתבות נוספות:
ההצבעה והעונש: כץ כבר לא "שר התשתיות"
עולים לפני גיוס: "השארנו חיים מאחורינו"
יועץ ביטחון לאומי חדש: מ"מ ראש המוסד
ראש ממשלת ירדן, עבדאללה א-נסור, אישר השבוע כי הממלכה אכן תחליף מים עם ישראל. במסיבת עיתונאים בעמאן, שבה נכח גם הצוות הכלכלי של ממשלתו, אמר ראש הממשלה הירדני כי "אנחנו זקוקים למים בצפון וישראל רוצה מים בדרום".
לפני מספר שבועות חשף שר המים והחקלאות הירדני, חאזם נאסר, כי בממלכה ההאשמית אימצו תוכנית חדשה להתפלת מי ים סוף. לדברי השר, ירדן תפרסם מכרז עוד לפני סוף השנה הנוכחית, במטרה להוציא לפועל את אותו פרויקט. תוכנית זו מצריכה גם הקמת מתקן התפלה בערבה ובניית קו צינורות מהמתקן לים המלח, כדי להפריש את המים שייוותרו לשם.
פרויקט תעלת הימים עדיין תקוע
למרות שבירדן רואים בחילופי המים כשלב ראשון בפרויקט תעלת הימים המפורסם שדובר עליו רבות, יישומו של אותו פרויקט-על עדיין רחוק מאוד. במסגרת פרויקט-על זה היה אמור גם לקום מתקן התפלה עצום בעקבה, שהמים המותפלים שיופקו ממנו ישונעו עד רבת עמון. המים שייוותרו מההתפלה היו אמורים להיות מוזרמים לים המלח.
הבעיה המרכזית שעומדת בפני אותו פרויקט היא כלכלית. הבנק העולמי מוכן לתת מענקים בשווי חמישה מיליארד דולר לפרויקט זה, אך הוא מתנה זאת בקיצוץ הסובסידיות בירדן, מה שעדיין לא קרה. בנוסף, ירדן בעצמה תצטרך לגייס 2.6 מיליארד דולר לפרויקט, מה שלא נראה באופק. מלבד זאת, הפרויקט נתקל בהתנגדות של גופים סביבתיים, בשל החשש ממה שעלול להיגרם לים המלח, אם יוזרמו אליו המים שייוותרו ממתקן ההתפלה בעקבה.
בחודשים האחרונים העלתה ישראל את כמות המים המתוקים המוזרמת לירדן מדי שנה במסגרת הסכם השלום, על מנת לסייע לשכנה ממזרח להתמודד עם מצוקת המים החמורה במדינה, שנגרמת בין היתר מזרם הפליטים הסורים העצום שממשיכים לנהור בהמוניהם לממלכה ההאשמית. מספרם של הפליטים בירדן שנמלטו בצל המשבר בסוריה כבר חצה את ה-500 אלף איש.
"ימנע את הצורך במתקן התפלה באילת"
מדובר למעשה בתוספת של שלושה מיליון קוב מים, כך שכמות המים המוזרמת לירדן ללא תמורה מדי שנה עלתה מ-50 מיליון קוב מים ל-53 מיליון קוב מים. מעבר לכך, העניקה ישראל בשנה האחרונה עוד 13 מיליון קוב לירדנים במחיר עלות. למעשה הירדנים שילמו לישראל את המחיר שעולה לה להפיק מים מתוקים באזור הכנרת.
מנכ"ל ארגון "ידידי כדור הארץ", גדעון ברומברג, הפועל להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן בנושאי סביבה ומים, אמר בתגובה למתווה המתגבש: "יש לברך על רעיונות יצירתיים לשיתוף פעולה בין ישראל לירדן בתחום המים ולראות את היתרונות הפוטנציאליים הסביבתיים, הכלכליים והפוליטיים הגלומים בבחינת האפשרויות הללו, אם הן ייעשו באופן ראוי. אחת מהתועלות המיידיות והברורות מן הפרויקט בעבור ישראל היא פתרון עתידי לאספקת המים לאילת ולאזור הערבה. בצל הגידול העתידי הצפוי בעיר והמחסור הצפוי במי שתייה באזור, פוטר הפרויקט את ישראל מן הצורך לבנות באילת מתקן התפלה עצמאי או להתחבר למוביל הארצי, צעדים שהיו כרוכים בעלויות גבוהות בהרבה. יתרון מיידי נוסף הוא הידוק הקשר בין ישראל לירדן, היוצר תלות הדדית ביציבות אזורית בין הצדדים".
מלשכתו של שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, נמסר ל-ynet: "השר שלום מאוד דוחף להשלמת הפרויקט הזה. העניין טרם סוכם, אך מדובר ברעיון מתקדם". בלשכתו של השר שלום אישרו כי השנה הועברה לירדן כמות מים גדולה ממה שהוסדר בהסכם השלום: "יש לנו הזדמנות לסייע לצדדים וכולם נהנים מזה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
