שומו שמיים - הארלי דייוידסון עם קירור מים

הארלי נכנעים לקדמה. בערך, ובקטן. המודעות הציבורית-עולמית לאיכות הסביבה, דחפה את הרשויות בארה"ב ואירופה לאמץ תקני זיהום אוויר מחמירים משנה לשנה, המעמידים את יצרניות הרכב בפני אתגרים לא פשוט. בעיקר מבחינה פיננסית כמובן, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. שכן תצרוכת הדלק ופליטת המזהמים הנגזרת ממנה, שופרו באופן משמעותי בשנים האחרונות לכל רוחב היצע תעשיית הרכב. 

ומאבק זה, למען סביבה בריאה יותר, גובה פה ושם קורבנות. כמו למשל מנועי אופנועים מקוררי אוויר. תצורת מנוע פשוטה, זולה ואמינה, הולכת ונעלמת מהעולם הדו-גלגלי, ובצדק. והסובלים הישירים של התפתחות זו הם בעיקר אופנועים עם מסורת רבת-שנים, העושים שימוש מותגי בהיסטוריה ורומנטיקה. למשל אופנועי קאסטום בכלל ודגמי הארלי דייוידסון בפרט.

שכן בעוד אין ספור החיקויים היפנים עברו זה מכבר לקירור נוזל בדגמי קאסטום-קרוזר, בהארלי נותרו נאמנים לתצורת המנוע הקלאסית, למעט ה-V רוד. לזכותו יאמר שלא ממש שבר את השורות, שכן הוא סוג של אופנוע שרירים.

אלא שלא לעולם חוסן, ואפילו הארלי נאלצת ליישר קו. זה החל בהזרקת דלק יעילה בשנים האחרונות, אבל אי אפשר להסתפק בכך. ולקראת 2014 מציגה כעת יצרנית האופנועים הוותיקה גרסאות קירור נוזל לשניים ממנועיה הוותיקים. אז נכון, מדובר בקירור מים חלקי בלבד, שהרי אי אפשר לזרוק לעזאזל בבת אחת עשרות שנים של עיקשות, אבל בכל זאת - מהפך.

בפועל מדובר במערכת קירור נוזל רק לראשי הצילינדר, בדומה לשיטה בה נקטה ב.מ.וו במנוע הבוקסר של ה-R1200GS. שיטה זו מאפשרת טמפרטורה נמוכה יותר בראש הצילינדר, וכפועל יוצא מכך יעילות בעירה גבוהה יותר. הטכנולוגיה החדשה תוצע בשני מנועים: ה-"103 (1,688 סמ"ק), וה-"110 (1,803 סמ"ק) המכונה Screaming Eagle.

ומכיוון שהמראה הוא חלק מאד חשוב באופנועי הארלי, בחרו האמריקאים להציע את מנועי הקירור הכפול אך ורק במספר דגמי טורינג מצומצם המאפשרים כיסוי פלסטי-אינטגרלי למצננים. כפי שרואים בתמונות, השינוי אינו נורא כל-כך, אלא שאי אפשר באמת לדעת כיצד יקבל זאת הקהל האולטרה-שמרני של המותג. ועוד לא נגענו באספקט נוסף שיושפע מכך - הצליל.

הכתבה באדיבות אתר דו"גרי