עובדים לפי שעה? גם אתם זכאים לדמי חגים

עובדים רבים המקבלים שכר על בסיס שעתי מתרעמים על כך שמעסיקם לא מעניק להם את מכלול הזכויות המגיעות להם על פי חוק. במקרים רבים הם גם צודקים. "מעסיקים רבים סוברים בטעות, כי עובד בשכר שעתי זכאי לזכויות פחותות מעובד במשכורת חודשית", חורץ עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'.

• החגים בפתח, אילו זכויות מגיעות לכם בעבודה?
• עצמאיים בשטח: זכויות וחובות פרילנסרים
• אפשר לפטר מילואימניק? גם למעסיק יש זכויות
  

לדבריו, בהעסקת עובדים על בסיס שעתי מתעוררות לא מעט שאלות הנוגעות לזכויותיהם, כאשר מעסיקים שאינם מקפידים על ההנחיות חשופים לקנסות כבדים. אז מה חשוב לדעת, בעיקר בתקופת החגים שבפתח? לפניכם שאלות ותשובות שגיבשנו בסיוע עו"ד לפידור:

האם מעסיק המעסיק עובד שעתי נדרש להמשיך לשלם תשלומים לקופת הגמל של העובד גם בימי חגים במהלכם העובד אינו מועסק?

לפידור מסביר כי צו ההרחבה העוסק בקיצור שבוע העבודה, מחייב את המעסיק לשלם לעובד שעתי או יומי, שעבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה, תשלום מלא עבור 9 ימי חג, ובכלל זה גם להעביר את הסכומים לקופת הגמל בה מבוטח העובד.

מכיוון שהמעסיק אינו יכול "להעניש" את העובד על כך שהוא מועסק לפי שעה, נקבע כי דמי החגים, מהווים שכר עבודה לכל עניין שתכליתו לפצות עובד שנאלץ להיעדר מעבודה ביום חג, ללא קשר לאופן העסקתו.

שכרם של עובדים רבים מבוסס על תוספת לשכר היסוד - עמלת מכירה, שנקבעת בכפוף לשיעור המכירות של העובד מידי חודש. האם המעסיק צריך לשלם למועסק שעובד שעות נוספות, תוספת תשלום גם בגין רכיב העמלות ולא רק בהתאם לשכר היסוד?

כן - המעסיק נדרש לשלם לעובד גם בגין רכיב העמלות המופיע בתלוש השכר. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי אם שכרו של עובד נקבע על פי כמות התוצאת, הוא זכאי לקבל בעבור כל יחידה שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום - שכר עבודה בגובה של ¼1 מהשכר המשולם בעד כל יחידה בשעות העבודה הרגילות. עבור כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות מעל לשעתיים, מגיע לעובד לא פחות מ- ½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.

כך למשל, לפידור מדגים מקרה שבו נציג מכירות מקבל עמלת מכירה בשיעור של כ-20% מסך כל מחזור המכירות החודשי: בגין כל מכירה שתתבצע במהלך עבודתו בשעות נוספות, הוא יהיה זכאי לקבל תוספת של 25% עבור שתי שעות העבודה הנוספות ושל 50% מהשעה השלישית ואילך, לעומת התגמול לו הוא זכאי אם המכירה הייתה מתבצעת במהלך שעות העבודה הרגילות.

עובדים רבים המועסקים על בסיס שעתי מגלים לאחר שפוטרו כי המעסיק החסיר מחישוב ממוצע הימים שעבדו לצורך פיצויי פיטורים, את ימי החופשה, מחלה והחגים במהלכם הם נעדרו מעבודתם. לאור כך, גובה פיצויי הפיטורים שלהם הצטמק במידה בלתי מבוטלת. האם המעסיק רשאי לעשות כך?

לא. על פי החוק והפסיקה, יש לחשב את השכר הקובע של עובד שעתי לפיצויי הפיטורים בהתאם לממוצע השעות שעבד העובד ב- 12 החודשים האחרונים לעבודתו, כאשר יש להביא בחשבון גם את השעות ששולמו לעובד על חופשה, מחלה וחגים.

כך למשל אם לעובד בשכר שעתי שולם ב-12 החודשים האחרונים לעבודתו 30 שעות חופשה, 25 שעות מחלה ו-65 שעות חג - יש להביא את השעות הללו בחשבון לצורך חישוב ממוצע השעות שעבד העובד ב- 12 החודשים האחרונים לעבודתו דבר שיביא להגדלת השכר הקובע לפיצויי פיטורים.

על בסיס איזו נוסחה מחשב המעסיק את מספר ימי המחלה שנצברים לזכותי כעובד שעתי?

עובדים בשכר שעתי ובשכר יומי, כמו עובדים המועסקים על בסיס משכורת חודשית, זכאים לצבור 1.5 ימי מחלה בגין כל חודש עבודה מלא. עובד שלא עבד במשך כל החודש זכאי לצבור ימי מחלה באופן יחסי לימים שעבד. כך למשל: עובד שעבד בחודש מסוים 15 ימים במקום עבודה שבו עובדים 5 ימים בשבוע זכאי לצבור בגין אותו החודש כ– 1.04 ימי מחלה.

המעסיק שלי טוען כי מאחר שאני עובד על בסיס שעתי, אני לא זכאי לצבור ימי חופשה כמו עמיתי לעבודה שמועסק על בסיס חודשי. האם הוא צודק?

לא. עובדים בשכר שעתי ובשכר יומי שעבדו ברציפות לפחות 75 ימים באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק באותה שנה קלנדרית או בשתי שנות עבודה קלנדריות רצופות, זכאים לצבור ימי החופשה כמו עובד המועסק על בסיס חודשי. מספר ימי החופשה להם זכאי עובד על פי חוק חופשה שנתית משתנה בהתאם לוותק של עובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ונע מ-14 ימים ל-28 ימים, כולל ימי מנוחה שבועית.

על פי חוק חופשה שנתית, אם התקיימו יחסי עובד-מעביד במהלך כל השנה והעובד עבד לפחות 200 ימים באותה שנה קלנדרית, הוא זכאי למלוא ימי החופשה הקבועים בחוק. אם עבד פחות מ- 200 ימים הוא זכאי לימי חופשה באופן יחסי לימים שעבד.

כך למשל, עובד כאמור שעבד 150 ימים באותה שנה קלנדרית ויש לו וותק של שנתיים יהיה זכאי על פי חוק חופשה שנתית ל-10 ימי חופשה כולל ימי מנוחה שבועית. אם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד במהלך כל השנה, הבסיס לתחשיב הוא 240 ימי עבודה.

עובדים בשכר שעתי ובשכר יומי שעבדו ברציפות פחות מ- 75 ימים באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק באותה שנה קלנדרית או בשתי שנות עבודה קלנדריות רצופות זכאים פדיון חופשה בגובה 4% משכרם.