למה נאסר על הגרמנים לאכול נקניקיות?
בין צפלין לפרות: בתחקיר לסרט דוקומנטרי נמצא כי במלחמת העולם הראשונה נמנע מאזרחי גרמניה והמדינות השכנות לאכול את המאכל האהוב
ארבע שנים בלי המאכל הלאומי: חוקרים מצאו כי על אזרחי גרמניה נאסר לאכול נקניקיות בזמן מלחמת העולם הראשונה, במטרה לסייע למאמץ המלחמתי, ולשימוש בצפלין. ספינת האוויר שפותחה בסוף המאה ה-19 הייתה אחת מכלי הנשק המרכזיים של "מעצמות המרכז" במלחמה בין 1914 ל-1918, והייצור שלהן הביא לזינוק בביקוש למעיים של פרות, איתם ניתן לייצר תאי איחסון לגז.
כתבות נוספות בערוץ החדשות
אחרי הטבח: ארה"ב מקרבת משחתות לסוריה
הפתעה לסיום החופש: טפטוף בגוש דן. צפו
יותר מ-250 אלף פרות נדרשו לספינת אוויר אחת, והמעיים של החיות היו כה יקרי ערך עד שבאזורים מסוימים בגרמניה נאסרה אכילת הנקניק הפופולרי "בראטוורסט", ונקניקיות אחרות.
"איסור הנקניקיות" נחשף בסרט דוקומנטרי בריטי, לאחר שנמצא מסמך מ-1922 של רשות התעופה האמריקנית. הגרמנים לא היו היחידים שנמנע מהם לאכול את המאכל האהוב - גם על תושבים בכמה אזורים באוסטריה, פולין וצפון צרפת נאסר לאכול נקניקיות.
ד"ר יו האנט מאוניברסיטת קיימברידג' חקר את תפקיד הצפלין במלחמה. "אחד הדברים המרתקים ביותר לגבי ספינות האוויר הוא שאין לנו הרבה מידע על אופן בנייתן, וגם לא על אופן השמדתן", אמר ל"דיילי מייל". זה אולי נראה פשוט להפיל ספינת אוויר עצומה שמלאה במימן, אבל ד"ר האנט מבהיר כי באותם ימים זה לא היה קל: "במשך שנתיים הדברים הללו טסו מעל בריטניה, המטירו פצצות וחוללו הרס".
שנים רבות היו קיימות הערכות שהגרמנים השתמשו במעיים של פרות כדי להחזיק את המימן שדרוש לטיסה בצפלין, אבל עד כה לא היה ברור איך הדבר נעשה. לכן ד"ר האנט והקולגות שלו ביקרו במפעל נקניקיות במידלסברו בבריטניה, שם הרטיבו עורות נקניקיות, מתחו אותם ואפשרו להם להתייבש שוב - כדי לראות אם אכן ניתן לחבר אותם ולהפוך אותם לכלי קיבול אופטימלי למימן.
תקיפות הצפלין, שהחלו בינואר 1915 - כמה חודשים אחרי תחילת מלחמת העולם - הובילו ל-1,500 הרוגים בריטים, אבל לא הביאו לתפנית במלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה בתבוסה גרמנית. מתוך 115 ספינות האוויר הגרמניות, 77 הופלו. אסון הינדנבורג, ב-1937, שם קץ לשימוש הנרחב בספינות האוויר.