50 שנה לנאום לותר קינג: "הגיע תור הגאים"
יובל אחרי נאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג שחזרו עשרות אלפים את הצעדה ההיסטורית שהסתיימה ב"יש לי חלום". ההמונים קראו להשלים את חזונו בדמות שוויון לקבוצות ומיעוטים אחרים. התובע הכללי השחור הראשון בארה"ב: "ללא מאבקם, אני ואובמה לא היינו בתפקיד"
ההמונים צעדו כשבאוויר תחושה של עבודה שטרם הושלמה. "אין זה זמן להנצחה נוסטלגית", אמר מרטין לותר קינג ה-3, בנו הבכור של לוחם זכויות האדם האגדי, "ואין זה הזמן לטפיחה על השכם. המשימה טרם הושלמה. המסע לא נגמר. אנחנו יכולים, ואנחנו צריכים לעשות יותר".
עוד חדשות בעולם:
בין נושאי הנאומים היה התובע הכללי הראשון בארה"ב מהקהילה האפרו-אמריקנית. אריק הולדר הצהיר מול קהל של אלפים כי לולא האנשים שצעדו בשדרה לפני 50 שנה הוא לא היה בתפקידו בממשל, וגם ברק אובמה לא היה נבחר לנשיא ארה"ב. "הם צעדו למרות גילויי איבה, דיכוי ואכזריות כיוון שהאמינו בגדולתה האפשרית של האומה הזו והתייאשו מהבטחות היסוד שלא קוימו", אמר הולדר.
התובע הכללי האמריקני, שר המשפטים בפועל, הזכיר בנאומו קהילות אחרות שלהשקפתו טרם זכו להיות חלק מאותו חלום שעליו דיבר קינג לפני 50 שנה, בהן הקהילה הגאה, הלטינים, נשים ובעלי מוגבלויות. פרט לנציגי המגזרים והקהילות האלו, בלטו בין הצועדים גם קבוצות מאורגנות בעלות אג'נדה: ועדי עובדים, תומכי זכויות הצבעה ומפגינים למען שינוי חוקי ההגירה לתוך ארה"ב.
היחיד מבין הדוברים באירוע שגם נאם ב"מצעד לוושינגטון" ב-1963 היה ג'ון לואיס הרפובליקני.
באותן שנים הוא אף הוביל צעדה אחרי במרץ 1965 שבמהלכו הכתה המשטרה את הצועדים ופיזרה אותם בגז מדמיע. "הקזתי מעט דם אז למען הזכות להצביע", נזכר לואיס שבחר להתייחס לפסיקה אחרונה של בית המשפט העליון האמריקני שמחק סעיף נגד אפליה בחוק זכויות ההצבעה. "אני לא מתכוון לעמוד בצד ולראות את בית המשפט העליון לוקח מאתנו את הזכות להצביע. אסור לעמוד בצד. אסור לשבת מנגד. חייבים לעמוד. להרים קול ולעמוד בדרכם", קרא לואיס בנאומו.
בסקר שנערך לאחרונה על ידי העיתון "וול סטריט ג'ורנל" ורשת NBC נשאלו אזרחים אמריקנים אם לדעתם חזונו של קינג התגשם. שלושה מתוך חמישה נבדקים לבנים אמרו שלדעתם הושג השוויון שלו ייחל ב-1963. מנגד, רק אחד מעל חמישה נבדקים אפרו-אמריקנים הסכים שהחזון אכן התממש במלואו.
מתוך נאומו ההיסטורי של קינג:
"אני אומר לכם היום, חבריי, למרות שאנו צריכים להתמודד עם הקשיים של היום-יום ושל המחר, עדיין יש לי חלום. זהו חלום המושרש עמוק בחלום האמריקני.
יש לי חלום שיום אחד תעלה ותבוא האמונה העמוקה המושרשת בעמנו: 'אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: כי כל בני האדם נבראו שווים'.
יש לי חלום, שיום אחד בגבעות האדומות של ג'ורג'יה, בניהם של העבדים לשעבר והבנים של בעלי העבדים לשעבר יוכלו לשבת יחד בשולחן של אחווה.
יש לי חלום שיום אחד אפילו במדינת מיסיסיפי, מדינה הסובלת מלהט העריצות, תהפוך לנווה מדבר של חופש וצדק.
יש לי חלום, כי ארבעת ילדיי יגדלו יום אחד, במדינה בה לא יישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי אופיים.
יש לי חלום היום".
(מרטין לותר קינג, אוגוסט 1963)
חמש שנים אחרי נאומו, ב-4 באפריל 1968, נורה קינג למוות כשהגיע לתמוך בשביתת פועלים שחורים בטנסי.
לפנייה לכתב/ת 
