שנה בלי בית: "מי בכלל ירגיש חג?"
עיריית ירושלים, עמידר ומשרד השיכון מתווכחים כבר שנה מי ישפץ את המבנה המסוכן שממנו פונו שש משפחות. רונית לוי: "שנה שלמה שאני במלחמה"
שנה עברה אבל המבנה המסוכן עדיין לא שופץ - כי הרשויות מתווכחות על מי האחראי: "עוד רגע החגים אבל עבורי, בדיוק כמו בשנה שעברה, אין שום דבר חגיגי או שמח בחגים האלו. רק עוד מלחמת קיום ומאבק ברשויות ובמשרדי ממשלה שזרקו לכלבים אותי ואת הילדים שלי", כך מאשימה רונית לוי, בת 48, אם חד הורית לתאומים בני ארבע, שפונתה מביתה שבשכונת הקטמונים בירושלים בשנה שעברה, ימים ספורים לפני ראש השנה.
נזרקו לחצר בירושלים - דיווחים קודמים ב-ynet:
מתנת חג מעיריית י-ם לדיירים בקטמונים: צו פינוי
יפעת והתאומים פונו מהבית בקטמונים: 'לאן נלך?'
באוגוסט 2012 הכריז מהנדס העיר מטעם עיריית ירושלים כי בניין המגורים ברחוב דב הוז 15 שבשכונת קטמונים הוא "מבנה מסוכן", והרשויות הוציאו צווי פינוי הוצאו לשש המשפחות שמתגוררות בו. על אף התנגדותם להתפנות בלי פתרונות דיור, נכנעו התושבים ללחץ או שפונו בכוח.
ובכל זאת - שנה חלפה והרשויות כולן עסוקות בוויכוחים לגבי מי האחראי לשיפוץ. ממשרד השיכון, דרך עיריית ירושלים וכלה בחברת עמידר, ששיכנה שם שניים מדיירי הבניין, אף גורם לא החל לשקם את המבנה המסוכן, אף על פי שהעירייה עצמה קבעה כי המבנה מסכן גם את הבניינים הסמוכים והורתה לפנות בדחיפות את דייריו.
"ב-12 בספטמבר באו מעיריית ירושלים לפנות אותנו מהדירה ואמרו לי 'את לוקחת תיק עם בגדים ויוצאת הבית'", סיפרה רונית בראיון לאולפן ynet. "כבר באותו הערב חתמתי חוזה לדירת חדר וחצי, איפה שאני כרגע נמצאת. מאז ועד היום, שנה שלמה, לא נעשה כלום, משרד השיכון טרם קיבל החלטה אם יש מקום לבצע את העבודות, ועמידר אמרו לפני מספר חודשים שמסתמן שמשרד השיכון ייקח על עצמו את התיקונים. זה לא מה שקורה בפועל. הדירה שלי כבר שנה סגורה ומסורגת. אני משלמת עליה משכנתא ולמעשה אפשר להגיד שהיא היום לא בבעלותי ומשום שאני לא רשאית להיכנס אליה".
"מאז החיים שלי הפכו לסיוט מתמשך", אמרה לוי ל-ynet. בשנה שחלפה היא נאלצה להתגורר בתנאים קשים, בדירת חדר וחצי עם שני ילדיה הקטנים, תוך ניסיון נואש לתמרן בין המאבק בבירוקרטיה של הרשויות, לבין תשלום שכר הדירה יחד עם המשכנתא על הדירה שממנה פונתה במבנה המסוכן.
בדירה הקטנה אליה עברה המשפחה הציוד עדיין ארוז בארגזים ובמזוודות בשל חוסר מקום. "אני מקבלת סיוע בשכר דירה בסך 2,600 שקלים בחודש ממשרד השיכון ומעיריית ירושלים. זה לא מתקרב אפילו להוצאות הללו, ולכן אנו נאלצים לגור בדירה הקטנה הזו".
לפי לוי, פניותיה החוזרות ונשנות אל משרד השיכון ואל עיריית ירושלים להגדלת הסיוע לא נענו. "במשך חודשים נאלצתי להילחם כדי שמשרד השיכון יאשר לי בכלל את הסיוע בשכר הדירה, ובינתיים לא התחילו אפילו לשפץ את המבנה". לוי, שעובדת כזבנית במשרה מלאה בחנות, מסבירה ש"המשכנתא ושכר הדירה הורגים אותנו. אני לא מסוגלת אפילו לשלם עבור הצרכים של הילדים, אבל התחושה היא שאתה לבד בעולם ולאף אחד לא אכפת. בטח שלא למשרדים שמגלים פשוט אטימות".
בראיון לאולפן ynet, כשנשאלה איך תצליח לעבור את החגים, אמרה לוי: "איך נעבור את החגים? לא נעבור אותם. מי בכלל ירגיש חג?! מי ירגיש חג?! אני שנה שלמה קיבלתי אוכל, שנה שלמה. אוכל מבושל שנשאר בגן מהצהרון כדי שאני אוכל להתנהל עם זה. אני שנה שלמה במלחמה".
"הילדים זה הדבר היחיד שמחזיק אותי. אם לא הילדים, אז לצערי הרב אני לא הייתי מדברת איתך היום,
כי אף אחד לא היה מחזיק מעמד. לא בצורה ולא בתנאים ולא במלחמות. ומשרד השיכון ועמידר, שלא תחשבו לרגע שאני מוכנה לעזוב אותכם. אני אמשיך לטרטר אתכם עד שאתם תמצאו לנו פתרון".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בעקבות שינויים שנעשו במבנה, שגרמו לפגיעה בבטיחותו, האגף למבנים מסוכנים בעירייה הוציא צו פינוי למבנה במטרה למנוע כל סכנת חיים. לפני יותר משנה פנתה העירייה לחברת עמידר, האחראית על המבנה, בבקשה לבצע את התיקונים על מנת להסדיר את בטיחות המבנה. האחריות על תיקון המבנה היא של חברת עמידר. באשר לגברת לוי, אגף הרווחה בעירייה סייע רבות לגברת לוי ואישר באופן חריג השתתפות בשכר הדירה. חשוב לציין כי העירייה אינה אחראית למתן פתרונות בנושא דיור".
מחברת עמידר נמסר בתגובה לפניית ynet: "גברת רונית לוי אינה דיירת עמידר. בכל מקרה, האחריות על המבנה והדיירים היא של משרד הבינוי והשיכון". ממשרד הבינוי והשיכון טרם נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
