מקוסובו עד עיראק. מודלים לתקיפה אמריקנית
ארה"ב למדה את הלקח מהבוץ העיראקי והאפגני, שגבה ממנה אלפי הרוגים ורבבות פצועים, ולא צפויה לשלוח כוחות קרקעיים לסוריה. האופציות העיקריות שנותרות לה: מבצע אווירי מכריע כמו ביוגוסלביה ובלוב או ירי טילי שיוט בודדים כמו בסודן ואפגניסטן
נתחיל מהסוף: צבא ארה"ב לא עומד לפלוש קרקעית לסוריה, ולא רק בגלל דעת הקהל האמריקנית שלפי הסקרים מתנגדת נחרצות לפלישה שכזו. ב-12 השנים האחרונות שקעה וושינגטון בבוץ הטובעני של שתי מלחמות עקובות מדם, בעיראק ובאפגניסטן, שגבו ממנה לא רק אלפי הרוגים ורבבות רבות של פצועים, אלא גם מחיר כלכלי אדיר.
עוד חדשות מהעולם :
- הארסנל של אסד: 100 אלף טילים ורקטות
- כל האופציות של אובמה: יתקוף לבד בסוריה?
- משחתות הטומהוקים: זו המכה שמחכה לאסד
- LOVEINT: בסוכנות הביון עקבו אחר אקסיות
אבל מאידך, אחרי שהנשיא ברק אובמה הציב לבשאר אסד קו אדום של שימוש בנשק כימי, ומאז דחק אותו עוד ועוד ונמנע מנקיטת פעולה אמיתית, יודעים בבית הלבן שגם היוקרה האמריקנית ואמינות האיום של ארה"ב עומדות על הפרק. גם בשל כך מעריכים בישראל שתגובה אמריקנית לטבח הכימי בדמשק, שבו נהרגו בשבוע שעבר מאות בני אדם, אכן תבוא.
מה מלמדת אפוא ההיסטוריה על האפשרויות העומדות בפני האמריקנים אם הם אינם רוצים להתמודד שוב עם מחיר דמים כבד? מבצעים אוויריים-בלבד וירי טילי שיוט מהים הם תרחישים שכבר מומשו בזירות אחרות, מסודן ב-1998 ועד ללוב לפני שנתיים.
מלחמת המפרץ הראשונה, 1991
הפגנת הכוח הראשונה בשנות ה-90 של ארה"ב כ"שוטר הטוב" של העולם הגיעה ב-17 בינואר 1991. בעקבות כיבוש כווית על ידי עיראק של הרודן סדאם חוסיין הובילו האמריקנים קואליציה בינלאומית נגד עיראק, שבה היו חברות 34 מדינות. הן שלחו למפרץ קרוב למיליון חיילים, 73% מהם אמריקנים.
השלב הראשון של המעורבות האמריקנית והבינלאומית במפרץ, במסגרת מבצע "סופה במדבר", היה מתקפה אווירית נרחבת מנושאות מטוסים שהוצבו ברחבי המפרץ הפרסי ובסעודיה. במבצע הזה הותקפו חיל האוויר העיראקי, מתקני נ"מ, מפעלי נשק וזירות שיגור של טילי סקאד, שאותם ירה צבאו של סדאם על ישראל וסעודיה. עם זאת, במלחמה זו, שבה לדעת פרשנים ביקשה ארה"ב גם להציג את כוחה כמעצמה היחידה בעולם אחרי קריסת ברית המועצות, לא היססו האמריקנים ובני בריתם לשלוח גם כוחות קרקע. בסוף פברואר הם פלשו לעיראק והכניעו את הצבא העיראקי, שהתברר כחזק וגדול הרבה פחות מכפי שהעריכו.
סומליה, 1993-1995
בשנת 1991 הודח נשיא סומליה, ומלחמת האזרחים שפרצה הפכה אותה למדינה כושלת לחלוטין, שאין בה למעשה שלטון מרכזי ושתושביה סובלים מרעב חמור ומדיכוי אכזרי של מוסלמים קיצונים. על רקע כישלון אנשי האו"ם להגיש סיוע הומניטרי לסומלים הודיע בדצמבר 1992 נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש האב על שליחת כוחות אמריקניים לסומליה, שיעמדו בראש כוח התערבות של האו"ם.
עם פתיחת המבצע הראשון בסומליה במרס 1993, מבצע שאחריו באו כמה מבצעים בינלאומיים נוספים, שלחה לשם ארה"ב 25 אלף חיילים. בשנים 1992-1994 הפעילו הכוחות הזרים בראשות ארה"ב בסומליה כוחות ים, אוויר ויבשה, וספגו גם כמה אבדות. התקרית הזכורה ביותר היא זו של הפלת שני מסוקי קרב אמריקניים במוגדישו, הזכורה מהסרט Black Hawk Down.
בוסניה-הרצגובינה, 1995
בין 30 באוגוסט ל-20 בספטמבר של אותה השנה לקחה ארה"ב חלק מוביל בהפצצות הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) בבוסניה-הרצגובינה. 15 מדינות לקחו חלק בקואליציה, ושלחו בסך הכול 400 כלי טיס ו-5,000 חיילים למבצע האווירי, שלא כלל פלישה קרקעית. מטרת המבצע הייתה לפגוע ביכולת הצבאית של הסרבים-הבוסנים במלחמת בוסניה, על רקע התקפותיהם נגד ה"אזורים הבטוחים" שקבע האו"ם.
המבצע אושר כבר כחודש לפני הוצאתו לפועל, אולם טבח מרקל השני שאירע בסראייבו ב-28 באוגוסט 1995, ושבו נהרגו 38 בני אדם ועוד עשרות נפצעו, היה הזרז המיידי לפעולה. כלי הטיס שהשתתפו במבצע המריאו משתי נושאות מטוסים אמריקניות בים האדריאטי.
סודן ואפגניסטן, 1998
בתגובה על הפיגועים בשגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה שבהם נהרגו 223 בני אדם ועוד כ-5,000 נפצעו, תקפה ארה"ב באוגוסט 1998 בסיסי טרור באפגניסטן ומפעל בסודן שלטענת ארה"ב סייע למנהיג אל-קאעידה אוסמה בן-לאדן בניסיונותיו לפתח נשק כימי. בשני המקרים נמנעו האמריקנים מפעולה קרקעית, והסתפקו בירי טילי שיוט. בסודן נורו הטילים מספינות מלחמה אמריקניות בים האדום, ואדם אחד נהרג ועשרה נפצעו.
באפגניסטן שיגר צבא ארה"ב 75 טילי שיוט לעבר ארבעה מחנות אימונים של ארגוני טרור. אחת המטרות הייתה לחסל את בן-לאדן ובכירים אחרים, והמודיעין האמריקני קיבל לאחר ההתקפה מידע שלפיו בן-לאדן אכן שהה באחד הבסיסים, אך עזב את המקום כמה שעות לפני ירי הטילים. לפי חלק מהטענות, העובדה שטילי השיוט לא הצליחו לחסל את המטרות גרמה להאצת תוכנית המל"טים האמריקנית, ואכן - בעשור הבא הפכו המל"טים המדויקים לכלי תקיפה פעיל במיוחד מעבר לים - באפגניסטן, בפקיסטן ובתימן.
יוגוסלביה, 1999
מלחמת קוסובו הביאה את חברות נאט"ו, ובהן ארה"ב, לקיים את המבצע השני בגודלו בתולדות הברית הצפון-אטלנטית, מבצע שגרם ליוגוסלביה לסגת מקוסובו והביא למעשה לסיום מלחמות יוגוסלביה העקובות מדם שבהן נהרגו במהלך שנות ה-90 יותר מ-350 אלף בני אדם. הזרז המשמעותי ביותר לפעולה היה טבח רצ'אק בינואר 1999, שבו נהרגו 45 אלבנים קוסוברים, והסירוב של יוגוסלביה לאפשר הצבת כוח שלום בינלאומי שיפריד בין הצדדים. מטרת המבצע הייתה לאפשר בכוח את הצבתם של אנשי האו"ם במקום.
המבצע ביוגוסלביה היה אווירי בעיקרו, והצליח להביא בתוך שלושה ימים להשמדת כמעט כל המטרות הצבאיות האסטרטגיות של נאט"ו. כדי להשמיד מטרות מבוצרות במיוחד נעשה שימוש בטילי שיוט. במבצע השתתפו 1,000 כלי טיס שהמריאו מבסיסים באיטליה ובגרמניה וכן נושאת המטוסים האמריקנית תיאודור רוזוולט שהוצבה בים האדריאטי. ארה"ב הייתה החברה הדומיננטית ביותר בקואליציה הזו, ועיקר הכוח האווירי של בנות הברית הסתמך על הצבא האמריקני, שתרם גם ספינת קרב.
מלחמת אפגניסטן, 2001-היום
המלחמה הכי גדולה של האמריקנים מאז מלחמת וייטנאם, וזו שמפחידה את האמריקנים יותר מכול וגורמת להם לרצות להימנע בכל מחיר מהתערבות צבאית נוספת בסכסוך מעבר לים. כמעט 12 שנה אחרי הפלישה לאפגניסטן, ארה"ב עדיין שקועה עמוק בבוץ האפגני, ועם צאתה משם עד סוף השנה הבאה היא לא צפויה להשאיר אחריה אפגניסטן בטוחה בהרבה או כזו שאינה מהווה כר נוח לארגוני טרור כמו אל-קאעידה.
ארה"ב, מגובה בקואליציה בינלאומית, פלשה לאפגניסטן בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר. מטרת המלחמה הייתה להביס את ארגון אל-קאעידה של אוסמה בן-לאדן שהיה אחראי למתקפת הטרור ולסלק מהשלטון באפגניסטן את ארגון הטליבאן הקיצוני, ששלט ב-90% מהמדינה. כדי למוטט את הג'יהאד העולמי שהנחית על האמריקנים את הפיגוע הגדול בהיסטוריה, השתמשו האמריקנים ובני בריתם לא רק בכוחות אוויר רבים אלא גם בכוחות קרקע אדירים. בשיאם מנו הכוחות הזרים באפגניסטן כמאה אלף חיילים, בהם כ-68 אלף אמריקנים. ב-12 שנות המלחמה נהרגו יותר מ-3,300 חיילים זרים, שני שלישים מהם - אמריקנים. עוד רבבות נפצעו.
המלחמה החלה ב-7 באוקטובר 2001 עם הפצצות בקאבול, קנדהאר וג'לאלבאד, ושימוש נעשה גם בטילי טומהוק. אלא שלמרות לחימה עיקשת של שנים לא הצליחה ארה"ב למוטט לגמרי את ארגוני הטרור שהשתרשו במדינה, ושמונה שנים אחר כך, בדצמבר 2009, נאלץ נשיא ארה"ב ברק אובמה להכריז על שליחת 30 אלף חיילים נוספים לאפגניסטן מעבר לאלה שכבר היו שם. שליחת החיילים התאפשרה על רקע סיומה המתקרב של הפעילות האמריקנית בעיראק. בינואר אשתקד הודיעה ארה"ב כי עד לסוף 2014 היא מתכוונת להסיג מאפגניסטן את כל כוחותיה, למעט כוחות מעטים שיישארו לצורך פעולות לוחמה בטרור ואימון כוחות הביטחון האפגניים. ב-18 ביוני השנה הושלמה העברת האחריות הביטחונית על אפגניסטן לידי הכוחות האפגניים, כצעד משמעותי ראשון לקראת הנסיגה.
מלחמת המפרץ השנייה, 2003-2011
הפעולה הקרקעית הגדולה האחרונה של ארה"ב עד כה. העילה למלחמת עיראק, שהחלה ב-20 במרס 2003 ולמרות הפלת משטרו של הרודן סדאם חוסיין עוד באותה השנה נמשכה רשמית עד 15 בדצמבר 2011, הייתה טענות ארה"ב ובריטניה שלסדאם יש נשק להשמדה המונית המסכן אותן ואת בנות בריתן. כוחות הקואליציה מנו בשיאם 176 אלף חיילים על הקרקע, ומספר החיילים האמריקנים עמד בשיאו על 112 אלף.
4,487 חיילים אמריקנים נהרגו במלחמה הזו, וכך גם 300 חיילים ממדינות אחרות. יותר מ-32 אלף חיילים אמריקנים נפצעו. האבידות הגדולות שספגו האמריקנים בנפש, והעובדה שבדיעבד לא נמצאו בעיראק עדויות לנשק להשמדה המונית כפי שטענו ארה"ב ובריטניה לפני הפלישה למדינה, הפכה לפצע מדמם בחברה האמריקנית ולגורם מכריע במדיניות המסתמנת בוושינגטון שלפיה מוטב לארה"ב שלא להיחפז לפעולות גדולות מעבר לים.
צבא ארה"ב נתקע בעיראק שמונה שנים וחצי: גם אחרי הפלת משטרו של סדאם חוסיין נמשכה המלחמה, שהפכה ללחימה של ארגונים מקומיים נגד "הכוחות הזרים הכובשים" ולמלחמת אזרחים בין סונים לשיעים. רבבות בני אדם המשיכו להיהרג בשנים הללו ברחבי עיראק, ועל רקע זה נאלץ ב-2007 הנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן להכריז על שליחת 20 אלף חיילים נוספים למדינה. ב-21 באוקטובר 2011 הודיע אובמה על הסגת כל החיילים האמריקנים מעיראק עד לסוף אותה השנה, והחייל האחרון של צבא ארה"ב אכן יצא משם חודשיים אחר-כך.
לוב, 2011
ההתערבות במלחמת האזרחים בלוב, אף שלא כללה פעילות קרקעית בקנה מידה רחב, הייתה ההתערבות המשמעותית האחרונה של ארה"ב מעבר לים. ההתערבות הזו, שבה נמנתה וושינגטון עם המובילות בקואליציה הבינלאומית נגד משטרו של מועמר קדאפי, באה על רקע הדיכוי האכזרי של קדאפי את מתנגדיו, שדרשו לסלקו מהשלטון אחרי 42 שנה.
המבצע הצבאי כלל בעיקר פעילות מהים ומהאוויר. כוחות אמריקניים וצוללות בריטיות ירו טילי שיוט לעבר מטרות בלוב, וחילות האוויר הזרים,
בהם גם זה האמריקני, כפו אזור ללא טיסה כדי למנוע מצבא קדאפי להמשיך לכתוש את המורדים. ארה"ב תרמה למבצע כוח ימי של 11 כלי שיט וכן כמה כלי טיס. אף שהמבצע לא כלל פעילות קרקעית נרחבת, לפי דיווחים מספר לא ידוע של אנשי CIA פעלו על אדמת לוב כדי לאסוף מודיעין לתקיפות ולקיים קשרים עם המורדים נגד קדאפי.
המבצע של הכוחות הזרים בלוב עצר את התקדמות כוחותיו של קדאפי, החליש אותם מאוד, והיה גורם מכריע בניצחונם של המורדים במלחמה.
לפנייה לכתב/ת 
