רכשה קבר ליד בנה, וגילתה שאחר נקבר בו
אישה שביקשה להיטמן בסמוך לבנה המנוח, רכשה את חלקת הקבר הצמודה לקברו. 13 שנים לאחר מכן, נדהמה לגלות שאדם זר נקבר בחלקה. מה פסק בית המשפט?
באפריל 1994, כשנתיים לאחר שבנה המנוח התאבד, ביקשה אישה להיטמן לצידו לאחר מותה. כדי להבטיח זאת, היא רכשה את חלקת הקבר הסמוכה לזו של בנה, וניתנה לה תעודה המציינת את מספר הגוש והחלקה.
באזכרה שהתקיימה לזכרו של הבן המנוח 13 שנים מאוחר יותר, גילתה להפתעתה שבחלקה שרכשה נקבר אדם אחר. לאחר שהמשפחה פנתה למשרד הדתות (הגוף האמון על בתי העלמין במדינה), נאמר להם כי אכן נפלה טעות אנוש ברישום חלקת הקבר, והוצעה לגברת חלקת קבר קרובה - אך לא צמודה לקברו של בנה.
האם החליטה לתבוע את משרד הדתות, מכיוון שלטענתה רשלנותו במסירת חלקת הקבר לאדם אחר, גרמה לה נכות נפשית בשיעור של כ-30%. כל זאת משום שנשללה ממנה האפשרות להיטמן לצד בנה.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום באשקלון, לא הכחיש משרד הדתות את הטעות, אולם ציין כי מאחר שהוכשרה עבור התובעת חלקת קבר בסמוך לחלקת בנה המנוח, היא זכאית לפיצוי סמלי בלבד. במשרד הדגישו כי הנתבעת העידה שמצבה הנפשי נובע מתוצאה של מספר גורמים, ולכן טענו שאין לשייכו דווקא לעניין הקבורה.
השופט עידו כפכפי הדגיש בפתח דבריו את תום לבו של משרד הדתות, שטרח והציע שני פתרונות של הקצאות חלקות קבר במרחק קצר מהקבר אותו רכשה התובעת. "העיסוק בנושא השכול הינו סובייקטיבי מטיבו וקשה לשפוט את הצורך בקבורה בצמוד לקרוב שנפטר במשקפי התבונה", ציין בפסק הדין.
אובדן חלקת קבר - אירוע טראומתי
בחוות דעת שהציג מומחה מטעם בית המשפט, נמצא כי אובדן חלקת הקבר היה אירוע טראומטי מאוד עבור התובעת. הוא הוסיף כי רכישת חלקה צמודה לקברו של בנה המנוח היא ניסיון להכות על חטא ואמצעי להתמודד עם רגשות האשם, שאפפו אותה עם מותו. לקיחת אמצעי זה, הביאה את האישה ליפול אל תוך מרה שחורה.
המומחה קבע כי נכותה הכוללת של התובעת עומדת על 50%, כאשר יש לייחס לאירוע בבית הקברות נכות בשיעור של 10%.
השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי משלא הוכחו הוצאותיה הרפואיות של התובעת, נראה כי הנזק היחיד שנגרם לה ובגינו היא זכאית לפיצוי הוא נזק לא ממוני - פיצויים עבור כאב וסבל. "מדיניות משפטית ראויה מחייבת מתן פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש שנעוצה בענייני אבלות ומנגד אין להעניק פיצויים מופרזים המאדירים את האבל ומעלים חשש ליצירת רווח מהאובדן", כתב השופט.
הוא שב והזכיר את נסיונות משרד הדתות למצוא לאישה חלקת קבר חלופית, אך ציין כי מאמצים אלה מתחייבים מתוקף תפקידה והתחייבותה החוזית לתובעת.
ולסיום, למרות שהתובעת ביקשה 250 אלף שקל, נפסקו לה פיצויים של 50 אלף שקל בלבד. כמו כן, נפסקו לטובתה הוצאות שכר טרחת מומחים ועו"ד בסך 10,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
