שתף קטע נבחר
 

בזמן שתסעדו - הם יעבדו: העמלים בחג

כאשר תשבו סביב השולחן בערב ראש השנה - אלי יטפס על עמודי חשמל כדי לתקן תקלות, משה יחתוך מוקדם מארוחת החג כדי להספיק להגיע למשמרת שלו במפעלי ים המלח ואיציק יפקח על העברת הדלקים במשק. אייל, לעומת זאת, יעבוד בבית החולים במוצאי החג, כשאתם תנוחו מהזלילה הגדולה. אנשים שעובדים בחגים

בזמן שרוב המשפחות יסבו אל השולחן המשפחתי בראש השנה הקרוב או יבלו את החג בפיקניק, מנגל, טיול או בילוי משפחתי אחר - עובדים רבים במשק ישהו בעוד יום שגרתי במקום העבודה.

 

 

האם מתרגלים להרגשה הרחק מהמשפחה בחג? איך נראים החגים בעבודה? האם לפעמים נמאס והם היו מעדיפים לעבוד בעבודה שגרתית יותר? שוחחנו עם עובדים שרגילים לעשות את החגים בעבודה ובדקנו. הממצאים לפניכם.

 

הריינג'רים של חברת החשמל

אלי אלפסי (45), נשוי ואב לבן, יעשה את ערב ראש השנה הקרוב בעבודתו במחלקת ההשגחה של מחוז דן בחברת החשמל. תפקידו, בו הוא משמש מזה כ-17 שנה, כולל תיקון תקלות ברשת החשמל ובבתי לקוחות, עבודה שאינה פוסקת כל השנה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

 

שגרת העבודה כוללת משמרות של 8 שעות במספר זוגות וסביב השעון. "אנחנו אחראים על כל תקינות הולכת החשמל עד לבית הלקוח, כולל טיפול בתקלות כתוצאה מפגעי מזג אוויר או תאונות. אנחנו מגיעים למקום, מנטרלים את אזור הסכנה ואחראים להחזיר את החשמל כמה שיותר מהר, עד להגעת המחלקות הרלוונטיות, מעין ריינג'רים".

 

אלי אלפסי בעבודה (באדיבות חברת החשמל) (באדיבות חברת החשמל)
אלי אלפסי בעבודה(באדיבות חברת החשמל)

 

אלפסי מעיד כי מדי חודש הוא עושה משמרות של 3 שבתות ועובד משמרת או יותר כמעט בכל החגים. את המשמרות הללו הוא מעביר בדרך כלל כמו כל משמרת - בהתרוצצות ממקום למקום. "התקלות לא מפסיקות גם ביום כיפור", הוא מספר. "אנחנו נוסעים לתקן הפרעות, שריפות או מכשולים, תמיד יש עבודה".

 

לא תמיד זה קל, אבל משלימים עם המצב. "מפריע למשפחה שאנחנו נעדרים, אבל הם מבינים את הצורך, כי אין מי שיעשה את מה שאנחנו עושים", הוא מסביר. "זו העבודה שלנו ואנחנו עושים את זה שנים באהבה. התחושה קשה במיוחד בחגי תשרי, אז הימים הנוראים מקבלים במשפחות שלנו משמעות נוספת, כי אנחנו נעדרים מהשולחן המשפחתי ומפסידים את חגיגיות החג. אבל כשמגיעים לעזור למישהו שנותר בלי חשמל בחג או בשבת – מספיק לראות את האור בעיניים וזה נותן פיצוי".

 

נועם לפיד (59), נשוי ואב לשלושה, עובד מזה 17 שנה ביחידה לניהול המערכת בחברת החשמל בחיפה. במסגרת זו הוא אחראי למעקב ובקרה על מערכת החשמל הארצית, הכוללת פיקוח על הולכת החשמל סדירה ללקוחות. מדובר בעבודה במשמרות של 8 שעות על פני 7 ימי עבודה ולאחריהם יום וחצי חופש.

 

לפיד מספר כי הוא עושה משמרת מדי שבת כמעט ועובד ברוב החגים בשנה, עד כדי כך שהפסיד להערכתו, כ-80% מסעודות החג. העובדים מצידם, מנסים לפחות לציין את ערבי החג בסעודה חגיגית שהם עורכים בכוחות עצמם. "זו העבודה שלנו וידענו את זה כשהתחלנו לעסוק בה", הוא מספר.

 

 

"היום כשהילדים גדלו, זה פחות מפריע, אבל כשהם היו קטנים זה היה משפיע והיו כועסים. זה נראה להם מוזר, אבל הם הבינו שאבא צריך ללכת לעבוד", הוא מוסיף. "בהחלט יש צביטה בלב כשאתה בעבודה בחג, אבל בסך הכל עבודה משמרות נועדה לאנשים שבנויים לזה. יש בה גם יתרונות כמו גמישות, שעוזרת עם הילדים ומאפשרת להיות איתם כשהם חוזרים מבית הספר למשל".

 

גם ביום כיפור לא חסרה עבודה

ד"ר שירלי פרידמן (39), רופאה בכירה בטיפול נמרץ ילדים בדנה, הפסיקה לספור מזמן את כמות הלילות, השבתות והחגים שעשתה בעבודה. היא נשואה ואם לשני ילדים בגיל העשרה. "ילדתי את הבן שלי בסטאז' ועשיתי את כל הקריירה המקצועית שלי עם ילדים", היא מספרת.

 

בחג הקרוב היא בתורנות וכך גם בחג הראשון של סוכות. כיום היא מעבירה את רוב התורנות בכוננות מהבית, אולם עד לפני חודשים ספורים היתה רגילה להעביר את כל תורניות החגים במסדרונות המחלקה. "היו שנים שלא הייתי גם בערב ראש השנה וגם בחג הפסח", היא מספרת. "גם עבדתי ברוב ימי כיפור, עד כדי כך שבשנה שעברה, כשלא עבדתי, הילדים הסתכלו עלי ותהו מה אני עושה בבית".

 

פרידמן מספרת כי לאורך השנים, הצוותים תמיד ניסו לערוך ארוחה בערבי החג, אף שהמשמרות לא ממש רגועות. "לפני החג תמיד יש לחץ של הורים שבאים לבדוק ילדים חולים ובערב מגיעים אנשים שחיכו שארוחת החג תסתיים", היא מפרטת. בנוסף היא מדגימה כי "יש מקרים של חגים", כמו ליל סדר שבו טיפלה בתינוק ישנוני כבן שנתיים, והתברר שהוא השתכר לאחר שכל אחד נתן לו "רק לגימה קטנה של יין".


 (ירון ברנר) (ירון ברנר)
(ירון ברנר)

 

העבודה התובענית משפיעה לדבריה על חיי המשפחה, אך לא בצורה מהותית. "בחג זה משפיע על תכנון החופשה למשל, כי אי אפשר לצאת לחופשה משפחתית בחג, אבל מתרגלים ומנסים לסדר את התורנויות מראש כך שכולם ייצאו מרוצים", היא מסבירה. "כמשפחה גדלנו לתוך זה. הילדים יודעים שאם אני שואלת "דחוף?" כשהם מתקשרים אלי, להגיד אחרי זה אם זה לא מצב קיומי".

 

במסגרת עבודתה גם נסעה בגפה לשנה לחו"ל. בעלה, איש הייטק, נותר עם הילדים בארץ. "בעלי גם עובד קשה", היא מספרת. "תמיד הבהרתי כי זה המקצוע שלי וזה לא הגיע עם רגשות אשמה מצדי. היו פעמים שחסרתי בערב חג, אך בעלי לקח אותם למשפחה בקיבוץ ותמיד הצטרפתי למחרת. זה יותר מפריע לסבא וסבתא שלי, שהם מבוגרים, והאמת שגם לי זה לפעמים מפריע, אבל אני מרוצה מהדרך שעשיתי ולרגע מתחרטת או מתלוננת. העבודה שלי זה הדלק שלי ולא הייתי מחליפה את זה. ידעתי שזה בא עם תורנויות, שבתות, לילות וטלפונים – ואני מקבלת את זה ואמשיך לעשות את זה כל עוד אוכל".

 

גם עידית טימור (38), שעובדת מזה כ-13 שנה כאחות בחדר מיון באיכילוב, הספיקה לעשות לילות, סופי שבוע וחגים רבים מספור בעבודה העמוסה בחדר המיון. בימי כיפור היא מעידה כי היא תמיד מתנדבת למשמרת. "אין לי בעיה מכיוון שאני חילונית, אבל בחגים הגדולים חשוב לי להיות עם המשפחה המורחבת שמתכנסת".

 

ובכל זאת, לא פעם נופלות המשמרות על ערבי חג. "זה משהו שמתרגלים אליו ולפעמים יכול להיות נורא נחמד אפילו, אם מוקפים בחברים מהעבודה". היא מספרת. כך למשל היא מדגימה כי לעתים הם עורכים ארוחת חג בעבודה וכל אחד מהצוות מביא משהו. עם זאת, פעמים רבות מדובר במשמרת רגילה לחלוטין שכן עומס העבודה בלתי פוסק. 


טימור בעבודה (ירון ברנר) (ירון ברנר)
טימור בעבודה(ירון ברנר)

 

גם טימור מפרטת פציעות של חגים, כמו אנשים שאכלו יותר מדי בארוחה, או התעלפויות ונפילות מאופניים ביום כיפור. "יש ניסיונות לעשות משהו אבל לא תמיד זה מצליח", היא מספרת. "חדרי המיון מאוד עמוסים ולעתים עובדים ללא הפסקה, בלי לשים לב שהמשמרת נגמרת".

 

כשמשמרת נופלת על החג, המשפחה של טימור לא מביעה מן הסתם שביעות רצון, אבל משלימה עם המצב. "אומרים לי אוף, אבל זה עובר, כי זו המציאות של המקצוע", היא מספרת. "לא תמיד זה נוח ולפעמים יש רגע של אוי, גם אני הייתי רוצה סופי שבוע עם התחלה אמצע וסוף, אצלי הכל מתמזג. אך בשורה התחתונה אין לי בכלל ספק שאמשיך לעשות זאת עוד הרבה שנים".

 

עידית טימור בפעולה (ירון ברנר) (ירון ברנר)
עידית טימור בפעולה(ירון ברנר)

 

ד"ר אייל עמר (40), נשוי ואב לתינוקת, הוא אורטופד בהתמחות, שעדיין מתרגל לשבתות ולחגים בעבודה. "כל שנה יוצא לעשות לפחות חג או שניים", הוא מספר. "השנה אני עובד במוצאי ראש השנה ובערב סוכות. גם את יום כיפור אני עושה באופן קבוע כי אני לא צם וזה קל לי".


 (ירון ברנר) (ירון ברנר)
(ירון ברנר)

 

גם הוא מספר כי העבודה בחגים לא רגועה יותר, מה שלא מותיר זמן לאירועים. "לפעמים זה קטסטרופה", הוא מספר. בדרך כלל אני מביא אוכל מהבית. השוני היחיד הוא שאומרים שנה טובה". בד בבד הוא מעיד כי ההבנה שמגלה מצידה המשפחה להיעדרויות התכופות, הולכת ופוחתת. "אנחנו עושים שתי שבתות בחודש, כמו בשירות צבאי", הוא מספר. "זה די מבאס אבל בולעים את זה".

 

ד"ר אייל עמר (ירון ברנר) (ירון ברנר)
ד"ר אייל עמר(ירון ברנר)

 

"הילדים נולדו לזה"

איציק רובין (39), נשוי, אב לשניים ואחד בדרך, גם רגיל לעשות את החגים בעבודה, בתפקידו בקמ"ד חיפה - חברה בת של החברה הממשלתית תש"ן (תשתיות נפט אנרגיה), האחראית לאספקת דלק לכלל המשק. החברה מוגדרת כחברת תשתית לאומית ומחויבת לפעול 365 ימים בשנה. 


 

 (צילום: שמעון אזולאי) (צילום: שמעון אזולאי)
(צילום: שמעון אזולאי)
 

 

רובין משמש מזה כ-17 שנים כמפעיל ("משגר דלק") במיתקן הבקרה הארצי המפקח על הזרמת הדלק למתקנים השונים, בהם מחסני דלק, בסיסי חיל האוויר ותחנות חברת החשמל. בתפקידו הוא אחראי לעקוב ולפקח על כל תנועות הדלק ממתקן למתקן, בצינורות תת קרקעיים שאורכם 800 ק"מ.

 

בתפקיד משמשים 4 עובדים, שעובדים בין 15 ל-16 משמרות של 12 שעות כל אחת בחודש. את החגים הם מחלקים ביניהם, כאשר במקום מדובר בימי עבודה רגילים לכל דבר - גם יום כיפור. "אין לי בעיה עם זה שאני בעבודה כי אני חושב על זה שמה שאני עושה חיוני. ברור שכל אחד מעדיף להיות בבית אבל יש לעבודה הזו משמעות. אני מרגיש שלם לגמרי ומבין את החשיבות". 

 

המשפחה, לדבריו, מגלה הבנה. "הילדים נולדו לזה ועבודה בחג היא משהו שגרתי עבורם", הוא מספר. "זה מה שסוג העבודה הזה מצריך וזה חלק מהחיים שלי. לא תמיד אני יכול להיות בשישי שבת עם המשפחה, אבל יש לי ימים פנויים שבהם אני יכול לעזור.

 

"אישית אני חי עם זה בשלום ואין לי תחושה של ויתור או הקרבה", הוא מוסיף. "הנקודות היותר קשות באות לידי ביטוי במצבים ביטחוניים קשים, כשיש התקפה על מתקני תשתית ואז מתבטא החוזק של המשפחה, שצריכה להיות לבד", הוא מוסיף.

 

ארוחת חג לעובדים

משה טסלר (53), אב ל-4 בנות וסב לנכד אחד, ימתין כבר בשעה 21:15 בערב החג, להסעה מחוץ לביתו. בחצות הלילה הוא יכנס למשמרתו בתחנת הכוח של מפעלי ים המלח בסדום. הפעם, למרבה המזל, הוא לא יפספס את ארוחת החג, שכן בני משפחתו הקדימו אותה על מנת שגם הוא יספיק להשתתף בה. 


 (צילום: נטלי כהן קדוש) (צילום: נטלי כהן קדוש)
(צילום: נטלי כהן קדוש)

טסלר עובד כאחראי משמרת בתחנת הכוח המייצרת חשמל עבור המפעלים ומוכרת גם חשמל לרשת החשמל הארצית. העבודה כוללת אחריות לתפעול השוטף שלה 24 שעות ביממה. הוא עובד בחברה מזה כ-25 שנה, מתוכן 13 שנה בתפקידו, ומעיד כי לפחות כמחצית מימי החג בשנה הוא עושה בעבודה.


 (צילום: נטלי כהן קדוש) (צילום: נטלי כהן קדוש)
(צילום: נטלי כהן קדוש)

 

שגרת העבודה כוללת משמרות של 8 שעות בסבבים של 12 ימים, הכוללים 4 ימי חופש. מדי חודש הוא עושה כ-8 לילות ובין שתיים לשלוש שבתות. "שגרת העובדה ביננו תלויה בסבב העבודה, הוא מסביר. "בסך הכל יש סיכוי טוב שהמשמרת תיפול על ימי חג". העובדים במפעל, נהנים בחג מארוחת חגיגית שמספק מקום העבודה. "המפעל דואג לכל מה שצריך, מבחינת מאכלים וכלים מיוחדים".

 

טסלר מעיד כי התרגל, אך לא תמיד זה פשוט. "אני לא מכיר מצב אחר, רוב החיים אני עובד במשמרות", הוא מספר. ככל שמתבגרים זה לא נעשה יותר קל, הילדים מתחתנים, המשפחה מתרחבת והגרעין של הבית נהיה יותר משמעותי. נכון שזה לא הכי נחמד לקום מארוחת החג, אבל כולם גדלו על זה וכולם יודעים שאבא עובד במשמרות, לטוב ולרע".


פורסם לראשונה 04/09/2013 08:27

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ירון ברנר
ד"ר אייל עמר
ירון ברנר
ירון ברנר
האחות עידית טימור
ירון ברנר
צילום: נטלי כהן קדוש
איציק רובין בעבודה
צילום: נטלי כהן קדוש
מומלצים