שתף קטע נבחר

מה הרג והורג את הילדים הסורים? השתיקה

"ישראל, שקמה מאפר השתיקה, אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולשתוק. עלינו לתבוע את עלבונם של החיים והמתים מאלו שבאלם לשון מתעלמים מקיומם. אם לא נעשה זאת, השתיקה שהורגת בסוריה תהרוג גם אותנו". בואו להפגין מול שגריריות רוסיה וסין

מה הרג 1,300 איש בשבוע שעבר בסוריה? מה הורג את אזרחי סוריה כבר שלוש שנים? התשובה הקלה לשאלות הללו היא, "הנשיא שלהם, בשאר אלאסד". יודעי דבר בעיני עצמם יגידו שזה סכסוך עדתי, אחרים יסבירו שמדובר בסוגיה סבוכה של יחסי מעצמות. במחילה מכבודם של המבינים ואלו שאינם מבינים, התשובה אחרת. מה שהרג והורג את הסורים זו שתיקה. שתיקה הורגת.

 

זו לא הפעם הראשונה שבה נשיא טובח באזרחי עמו, וזו לא הפעם הראשונה שבה העולם שותק. ובכל זאת, נחצה כאן סף. בעבר אפשר היה לטעון שרק מעטים ידעו על הזוועות. היום כל העולם יודע וממשיך למלא את פיו מים. השתיקה מעקרת מתוכן את המוסכמות שעל פיהן, כביכול, מתנהלת הקהילה הבינלאומית. הזכות הבסיסית לחיים אמורה להיות מוגנת עבור כל אדם, מעצם היותו אדם. זכות זו, כמובן, אינה מגנה על האדם ממוות.

 

 צפו בחלק מפעילות הארגון הישראלי למען הסורים:

   (צילום: שלומית שרביט-ברזילי, רויטרס עריכה: אסף קוזין)

   (צילום: שלומית שרביט-ברזילי, רויטרס עריכה: אסף קוזין)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

כתבתה של שלומית שרביט-ברזילי

 

רבים מספור הרגו ונהרגו כדי להנציח שלטון עריץ או לקדם אידיאולוגיה נפשעת, ורבים עוד ייהרגו בלי שניתן יהיה לתת משמעות ערכית ברורה למותם. אבל ההכרה בזכות מקבעת חיים כמשהו שראוי להכרה בכל מצב, כמשהו שאי אפשר להתעלם ממנו. במצב כזה, גם המוות ראוי להכרה ולמשמעות. השתיקה הנפשעת סביב המתרחש בסוריה הופכת חיי אדם (כמו גם את מותם) לשטות, לקליפת שום.

 

זה העוול המוסרי הגדול מכולם, גדול אפילו מן השימוש הנפשע בנשק כימי ומן ההרג של חפים מפשע. שתיקה היא הכרה בכך שחיים יכולים גם להיות לעתים נטולי ערך או משמעות. ברגע שהכרה כזו נרשמת בתודעה, היא תכרסם בערכם של חיים לא רק בסוריה, אלא בכל רחבי העולם. בעלי אינטרסים וכוח ימהרו לחתום על ההכרה הזו, ולתבוע את זכותם להרוג ולהשמיד ללא כל צורך בהצדקה או הסבר. כאן אין צורך ברעיונות או באידיאולוגיה. הנכונות להסכין עם השתיקה, כמוה כאימוץ הרעיון שחיי אדם אינם שווים מאמץ או משמעות.

 


 

לנו, הישראלים, קל במיוחד להסכים עם השתיקה. חונכנו לחשוש מן האיום הסורי, בדיוק כפי שדורות של סורים חונכו לחשוש מן "התוקפנות הישראלית". מעצבי השיח בישראל מתעלמים מן השתיקה ועוברים לדיון באסד ובמדיניותו. יש כאלו שעוסקים בפרטי התכניות הצבאיות ומנסים להבין היכן נמצאת דיביזיה 4 ובאיזה מתקן מוחזק

הנשק הביולוגי. יש גם כאלו שמתארים את התוקפנות הסורית כביטוי ל-"אופי ערבי" קיצוני וקנאי שיופנה ודאי נגד ישראל. ובכל זאת, ההתמקדות במעשיו של השלטון הסורי היא התחמקות מן הפשע המהותי.

 

גם הביקורת על מדיניותה של ארה"ב היא ניסיון למנוע דיון באתגר האמיתי לשלום העולם. האמריקאים עושים כמיטב יכולתם כדי להתמודד עם מזרח תיכון שנמצא בתהליך מתמשך של התהוות. המזרח התיכון היה אחד מן האזורים היציבים בעולם מבחינה פוליטית כשהונהג על ידי דיקטטורים ערביים. הערעור על סמכותם, ללא קשר לתוצאותיו הסופיות, יצר רצף של אירועים שלא ניתן לשער את סופו. ארה"ב מבינה את קץ היציבות, ומשתדלת לקדם אינטרסים ואידיאולוגיה באופן שתואם את הנסיבות הפוליטיות והחברתיות.

 

השותקות העיקריות, ומכאן גם הפושעות העיקריות, הן רוסיה וסין. משיקולים שאין טעם לשטוח אותם, שתי המדינות מבקשות לשמר את משטר אסד ובעיקר להתנגד לארה"ב ולאירופה. אסד הוא רוצח אכזר, אך הוטו האוטומטי של רוסיה וסין במועצת הביטחון הוא זה שמאפשר לו להתייחס בביטול לחיי אזרחיו. השתיקה אינה זקוקה לתמונות קשות כדי לזרוע הרס וחורבן. היא זקוקה רק לשתיקה.

 

ישראל, שקמה מאפר השתיקה, אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולשתוק. עלינו לתבוע את עלבונם של החיים והמתים מאלו שבאלם לשון מתעלמים מקיומם. אם לא נעשה זאת, השתיקה שהורגת בסוריה תהרוג גם אותנו.

 

  • הפגנה לשבירת שתיקה תתקיים ביום שישי ה-30/8 בשעה 12:00מול השגרירות הרוסית ברחוב הירקון 120 ת"א ומול השגרירות הסינית ברחוב בן-יהודה 219 ת"א.
  • הכותב הוא מתנדב בארגון il4syrians   - ישראלים מתנדבים למען הפליטים הסורים.  


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים