דריכות בבור: 'הסורים עלולים לפעול בפזיזות'
ממשלוח טילי S-300 מרוסיה ועד החשש מ"מפגעים בודדים" מסוריה. "כל שבועיים קורה לנו אירוע של פעם בחיים", אומר אל"מ בלהק המודיעין, "המשחתות האמריקניות הלחיצו את הסורים". הצצה ראשונה לעיניים של המדינה - חדר המצב של מודיעין חיל האוויר
חדר מלחמה "התרעה" של להק מודיעין של חיל האוויר, הבור בקריה בתל אביב, 3:10 לפנות בוקר. ראש המשמרת, סמל שי, ערה כבר 17 שעות ברציפות, מתוך משמרת של יממה. היא מלווה פעילות מבצעית של שלושה כלי טיס לאיסוף מודיעין ולהרתעה בשמי דרום לבנון. כעבור ארבע שעות, עם עלות הבוקר, מדווח ערוץ הטלוויזיה של חיזבאללה "אל-מנאר" על פטרול של מסוקים ישראליים מעל הכפרים השיעיים בדרום המדינה.
הכתבות האחרונות על המתיחות הסורית:
סוריה: אובמה הססן, אבל ישראל תרוויח
מאות בתחנת חלוקה בצפון, בת"א נרגעו
קרי: תקפו בסארין. שהקונגרס יעשה עבודתו
שי מוודאת שהטייסים לא חורגים מנתיב הטיסה שאושר להם בתכנון המבצע. עיניה לא זזות ממסך הפלזמה. לפתע משהו מושך את תשומת לבה - מטוס מיג של צבא סוריה טס מדרעא שבדרום המדינה חזרה לבסיס האם סמוך לדמשק, וסוטה ממסלולו בפתאומיות. הוא פונה מערבה, לכיוון הכללי של דרום לבנון וצפון רמת הגולן.
שי מקפיצה את הקצינים הבכירים, מעלה את רמת הכוננות, מדווחת מיד לטייסת הרלוונטית, ועוקבת בדריכות אחר מה שעלול להפוך בכל רגע לתקרית אווירית ביטחונית. לבסוף מטוס הקרב הסורי שב לנתיב טיסתו המקורי ונוחת בבסיסו. שי מנגבת את הזיעה הקרה ממצחה ונושמת לרווחה. בחוץ עולה השמש מעל תל אביב, ומבחינתה עוד משמרת הגיעה לסיומה.
משמרת של 25 שעות ברציפות
התרחיש הזה לא קרה במציאות, אך סמל שי וחבריה ללהק מתמודדים עם אירועים דומים בתדירות כמעט יומיומית. "תפקידנו בחמ"ל לדאוג לכל כלי טיס של חיל האוויר שיוצא לפעילות, מרגע ההמראה ועד לנחיתה חזרה", מספרת שי, שעברה בשביל התפקיד הכשרה שנמשכה שנה, כמחצית משירותה הצבאי. "אנחנו מאבטחים במקביל את שמי המדינה מכלי טיס זרים או עוינים. יצא כבר שהייתי פעילה 25 שעות ברציפות, אבל האדרנלין עזר להישאר ערנית, ואתה כבר שוכח שהיית ער כל כך הרבה זמן".
סרן אשר, קצין צעיר מהזירה הצפונית של מחלקת מחקר בלהק המודיעין, חשף את היקף האחריות שמוטלת על כתפיו: "אירוע שנמשך שלוש דקות מתוחקר ונלמד לאחר מכך במשך שבועות, יחד עם כל הדרגים. אם בסוריה משפחה של טייס קרב נפגעת ממלחמת האזרחים במדינה ואותו טייס מחליט לעלות על מיג
ולנקום בישראל דווקא, אז אני צריך להביא את המודיעין הזה, ולדעת להבחין בין מקרה כזה למהלך שמאורגן מלמעלה".
אשר מודה, שכמו האתגר של השב"כ בגדה, גם בחזית הסורית גבר החשש מצד מפגע בודד שינסה לפגוע בישראל. "אותו דבר אם הולכים עוד מעט לשגר טילי סקאד כנשק אסטרטגי לעבר ישראל", הוא ממשיך, "אני חייב לא רק לדעת על זה מראש, אלא גם לדעת מי עומד לירות, כדי שחיל האוויר יידע איך להתמודד עם זה לאחר השיגור. כקמ"ן (קצין מודיעין - י"ז) יבשה יש לך כמה שעות להתריע על מתקפת טנקים שנערכת מאזור דמשק לעבר ישראל. באוויר יש לי כמה דקות", הוא מדגיש, "ממש עם טיימר שרץ לאחור מהרגע שהמיג ממריא".
המפקד של אשר, אלוף-משנה א' שמשמש ראש מחלקת מחקר בלהק מודיעין, מחזק את דבריו: "טייס מיג שסוטה ממסלולו, אנו חייבים לדעת מהר אם קיבל הוראות או שפעל לבד. לשמחתי, עד כה התשובות שנתנו היו שהכול בסדר בסופו של דבר, אבל נדרשנו להן בתדירות גבוהה. אותו דבר לגבי מל"טים שחודרים לישראל", מוסיף אל"מ א', "אנחנו לא רק נותנים התרעה, אלא גם יודעים אם זה מל"ט סילוני מהיר או כזה איטי שפועל על מנוע בוכנה. כל שבועיים קורה לנו אירוע של פעם בחיים".
"למטוס אין שריון, הוא לא יכול להסתתר בשוחה"
אולם בחיל מתמקדים לא רק בטווח הקצר. אנשיו שוקדים כל הזמן על גיבוש הערכת מצב מעודכנת, שלה השפעה דרמטית על עימות עתידי כלשהו בחזית הצפונית. "אנחנו בודקים איזה אמצעי לחימה פורס הצבא הסורי, כיצד הוא יגיב לאירוע כזה או אחר, אילו יכולות הוא רוכש", מגלה סרן אשר. "יש התרעות שאני צריך לתת לא רק לדקות הקרובות באירוע אמת, אלא גם התרעות אסטרטגיות, שנים קדימה".
שדה הראייה של מחלקת המחקר בלהק המודיעין אינו מוגבל לגזרת הצפון המתוחה. במשרדו של אל"מ א' תלויה על הקיר מפה ענקית של המזרח התיכון – מאיראן שבמזרח ועד ללוב שבמערב. קווים דקים מציינים את נתיבי הטיסה של מטוסים אזרחיים בשמי הים התיכון, ודרום-מזרחה משם, סימונים עגולים במפרץ הפרסי מעידים על תחומים טריטוריאליים אוויריים של המדינות שלאורך חופי המפרץ.
במהלך הראיון עמו אזעקות עמומות נשמעות מעברו השני של הקיר, סימן להזנקה נוספת של כלי טיס בתגובה לאירוע חריג שעלול להסתיים בפגיעה בישראל. "למטוס הקרב הישראלי שיוצא לפעול במרחק של 100 או 200 ק"מ מישראל, אנחנו צריכים להגיד באיזה בונקר הוא צריך לפגוע, אם הבונקר הזה ממוגן והיכן נמצאים משגרי הנ"מ בכל רגע נתון", מוסיף אל"מ א'.
באחריות אנשיו של א' גם לקבוע היכן פעילות הלוחמה האלקטרונית של המטוסים שלנו, שאמורה לשבש את מכ"מי האויב, תהיה יעילה והיכן הפעלתה עלולה לחשוף ולסכן את כלי הטיס. "למטוס שבאוויר אין שריון שמגן עליו כמו שיש לטנק, והוא לא יכול להסתתר כמו החייל בשוחה", הוא מדגיש. "המטוס פגיע מאוד, ולכן אנחנו אומרים לו היכן פרוסות סוללות טילי קרקע-אוויר של האויב, איפה מכ"מי האויב ולאן הם מסתכלים".
"הקצב שלנו התגבר משמעותית עכשיו"
עוד לפני שעלתה הסבירות של תקיפה אמריקנית בסוריה, את הכותרות בעולם תפסה מערכת הנ"מ הרוסית S-300 שנרכשה על-ידי הסורים. אל"מ א' עקב מקרוב אחר הדיווחים. "המעורבות הרוסית הולכת ומתחזקת ומובילה לכך שאמל"ח מתקדם מגיע לאזור,ואנו צריכים לתת מענה לכך", הוא מסביר. "טילי הקרקע-אוויר הללו, אנו צריכים ללמוד אותם ולהבין את נקודות התורפה שלהם עוד לפני שהם מגיעים למזרח התיכון".
לדברי א', לסביבה של ישראל אמורות להגיע כמה וכמה מערכות ממשפחת ה-S-300. "אלו טילים שיכולים להפיל מטוסים מטווח של 200 ק"מ", הוא מסביר, "אז אם אתה מציב אותם בדרום סוריה, המערכת הזו יכולה לכסות את כל צפון ישראל. זה דבר שישפיע על השגרה ובטח בשעת מלחמה. כיום יש להם נ"מ מודרני אבל לטווחים קצרים יותר".
האפשרויות שעומדות בפני חיל האוויר להתמודדות עם איומי הנ"מ הרוסי המתקדם מתחלקות בין פעולות צבאית לבין קידום הפעלת לחץ מדיני, בסיוע ארה"ב, שימנע
מהמשלוחים להגיע ליעדם. כל אחת מהאפשרויות האלו תספק לא' ולאנשיו הרבה כאבי ראש ועבודה מאומצת.
"צריך לזכור שגם לצד השני ייקח זמן ללמוד להפעיל מערכות אלו ולהטמיע את היכולות האלו", מזכיר א', ומבטיח שגם חיל האוויר לא שוקט על שמריו. "הקצב שבו אנו פועלים בעת הזו גובר משמעותית", הוא מדגיש, "כשהסורים שמעו שהאמריקנים מקרבים ספינות קרב, זה הלחיץ אותם, והם עלולים לקבל החלטות פזיזות בגלל זה. אנחנו מחויבים להיות ערניים ולבנות תמונה עדכנית למקבלי ההחלטות".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
