נערכים ללחימה: מאות פניות לשיפוץ ממ"דים

האם הציבור נערך ללחימה? על רקע המתיחות הביטחונית, התקבלו בימים האחרונים מאות פניות מהציבור בקו של התאחדות קבלני השיפוצים לסידור ממ"דים והכנת חדרים אטומים - כך נודע ל-ynet.

• רק בישראל: קבוצת רכישה גם לממ"דים
• אחרי הלחימה: דירה עם ממ"ד תעלה יותר?
• גם לכם אין ממ"ד? כך תמגנו את עצמכם
  

הפניות של הציבור נחלקו לבניינים חדשים שנבנו אחרי שנת 1992 ויש בהם ממ"ד; לבין בניינים ישנים שנבנו לפני שנת 1992 שאין ברשותם ממ"ד. "בבניינים יחסית חדשים קיימת תופעה, לפיה הממ"ד נהפך לחדר מהמניין - ולכן במקרים רבים הציבור מצא לנכון להוציא את החלון או את דלת הכניסה. במקרים מסוג זה, עלות של דלת ממ"ד עומד על כ-2,000 שקל ללא התקנה, ועלות של חלון לממ"ד עומד על כ-3,000 שקל", אומר יו"ר ההתאחדות ערן סיב.

לדבריו, אמנם הפניות עדיין לא מעידות על פניקה כללית בקרב הציבור, "אבל אין ספק שבעקבות המצב הרגיש, הציבור נערך ומכין את ביתו למקרה הצורך", הוא אומר ומדגיש: "להכנות מסוג זה אסור אף פעם לחכות לדקה ה-90".

גם מתווכים מצביעים על תופעה שנפוצה לאחרונה: רוכשים מחפשים דירה רק עם ממ"ד. משה ודינה מנס ציונה מספרים כי לפני שלוש שנים בלבד רכשו פנטהאוז בבניין ישן בעיר והשקיעו בשיפוץ מקיף של הדירה, אולם לאחרונה קיבלו החלטה לחפש דירה עם ממ"ד. "הפנטהאוז מקסים ומרווח, אבל הבנו שאנחנו לא מוגנים מפני רעידות אדמה או מתקפת טילים. כאשר איום הטילים הפך לממשי, ממ"ד בתוך הבית הפך לחיוני. הספיק לנו המראה של הבניין שניזוק בראשון לציון (הכוונה לבניין שניזוק במבצע עמוד ענן - ע.פ).

43% מעדיפים לרכוש דירה חדשה בשביל הממ"ד

חברת אלדר בדקה עבור ynet מה הסיבות לכך שרוכשי הדירות בחרו לקנות דווקא דירה חדשה ולא יד שנייה. מהבדיקה עלה כי 43% מרוכשי הדירות החליטו לקנות דירות חדשות בשל הימצאות ממ"ד. לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "אמנם לרוב הנשאלים (52%) היה חשוב יותר חנייה ומחסן אך אין ספק שהציבור הישראלי הפנים את החשיבות הרבה של הממ"דים וזה מהווה שיקול מרכזי ברכישת דירה חדשה".

לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "עד שנת 2007 רוב הממ"דים שימשו כמזווה או חדר ארונות. משנת 2007 הממ"דים גדלו, וכיום הם משמשים כחדר לכל דבר המשתרע על פני 9-12 מ"ר בממוצע. בנוסף, כיום בחלק הולך וגדל מהפרויקטים, מלבד הדלת המסיבית של הממ"ד, הקבלנים מוסיפים גם דלת עץ רגילה לשימוש יומיומי".

יעילותו של הממ"ד מפני מתקפות טילים הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות. בישראל יש מאות אלפי דירות שנבנו ללא ממ"ד, אולם בעוד שלדירות שנבנו לפני שנת 1980 יש את האפשרות לחזק את הבניין ולהוסיף ממ"ד במסגרת תמ"א 38, ומבלי שהדיירים יממנו את הוספת הממ"ד מכספם; דירות שנבנו בין השנים 1980-1991 אינן זכאיות לתוספת ממ"ד או חיזוק הבניין במסגרת תמ"א 38. זאת מכיוון שהן עומדות בתקן המתאים לחיזוק נגד רעידות אדמה.

לדברי נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, "לא יעלה על הדעת שלמעל מיליון דירות בישראל אין ממ"ד. עד מלחמת לבנון השנייה גודלו המינימלי של הממ"ד היה 5 מ"ר. בעקבות המלחמה יזמנו את הגדלתו ל-9 מ"ר כי ראינו שבבניינים רבים נבנו ממ"דים קטנים, חלקם שימשו כמזווה, ללא חלונות וללא אפשרות לאכלוס משפחה גדולה. הגדלת הממ"דים אושרה ב-2007, וכיום הדירות החדשות כוללות ממ"דים גדולים יותר. לאחר מבצע עופרת יצוקה, חידשנו את הרעיון להגדיל את הממ"ד ל-17 מ"ר ולכלול בו גם שירותים ומטבחון".