נמאס מהחמולה: במגזר הערבי רוצים מגדלים
המגמה במגזר הערבי לעבור לבנייה רוויה ממשיכה לתפוס תאוצה: אף שחלק עדיין מתגוררים באותו הבית עם המשפחה המורחבת, ולמרות שזול יותר פשוט להוסיף עוד קומה לבית הקיים, סקר חדש מעלה כי הרוב המוחלט מעוניין להתגורר בבניינים כדי לזכות בפרטיות. הקבלנים יזהו את הפוטנציאל?
72% מהציבור הערבי מעוניין לפרק את מגורי החמולה ולגור בדירת מגורים אחרת מבית המשפחה. כך עולה מסקר גיאוקרטוגרפיה שיוצג היום (ד') בכנס בנושא מצוקת נדל"ן במגזר הערבי של מרכז הבנייה הישראלי שיערך בעיר שפרעם.
- כמעט כמוכם: כמה עולה לבנות בית במגזר הערבי
- מחקר: האוכלוסייה הערבית תעבור למגדלים
- קיפאון בשוק הנדל"ן? לא במגזר הערבי
בכנס ישתתפו חברות בתעשיות הבנייה הישראליות, ולדברי מרכז הבנייה ההתעניינות שלהן מצביעה על פוטנציאל כלכלי עצום שטמון בשוק שהוא כמעט בתולי. "המגזר הערבי רוכש הרגלי צריכה דומים לאלו של המגזר היהודי, ולכן אנו רואים שוק בנייה, נדל"ן ושיפוצים מתעורר בעל פוטנציאל וצימאון רב לחידושים ופיתוח", מסביר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה.
לדבריו, ההוצאה למשק בית במגזר (10,025 שקלים בחודש) זהה כמעט להוצאה של משפחה יהודית (10,816 שקלים בחודש) - נתון חזק כשלעצמו המדגיש את הפוטנציאל הרווחי בענף. "כיום עדיין 95% מהמשפחות הערביות בונות בבנייה פרטית ו-5% מהבנייה רוויה (בניינים ומגדלים). עם זאת, האוכלוסייה הערבית מבינה שהפתרון למצוקת הדיור היא מגורים בבנייה רוויה כנהוג במגזר הכללי".
לא רחוק, לא קרוב
על פי ממצאי הסקר, ב-12.8% מבתי האב מתגוררים 3 משקי בית עם 4.5 נפשות בממוצע בכל אחד - כך שבכל בית יכולות להתגורר 15 נפשות ומעלה. ב-49% מבתי האב מתגוררת משפחה אחת. עוד מצא הסקר כי רובה מוחלט של האוכלוסייה הערבית (72%) מעוניין להיפרד מבית ההורים בשל הצורך בפרטיות. ליתר דיוק, עדיין חשוב למגזר להישאר קרוב למשפחה, אך לא באותו בית, וזאת על ידי בנייה רוויה.
הבעיה היא שהבנייה הרוויה אינה כלכלית לרוכשים הפוטנציאליים מהמגזר: עלות הבנייה למ"ר במגזר הערבי נאמדת ב-2,800 שקל, לעומת 5,000 שקל למ"ר במגזר הכללי, ומול הזוגות הצעירים הערביים עומדת מצד אחד אפשרות לבנות יחידה בבית ההורים בשטח של 130 מ"ר ב-365 אלף שקל; או לשלם 700-800 אלף שקל עבור דירה בבנייה רוויה בערים. למרות פער המחירים, נראה שגם במגזר הבינו כי "אין מחיר לחופש" והצעירים רוצים לגר בסגנון מודרני, בדומה לאוכלוסייה היהודית.
במרכז הבנייה אומרים כי העיר נצרת היא אלופת הבנייה הרוויה במגזר הערבי וכ-30% מתושבי המגזר מתגוררים בבניינים בבנייה רוויה. על פי ההערכות, מגמה זו צפויה לתפוס תאוצה גם ביישובים נוספים כמו שפרעם, טמרה, סכנין וטירה - שם נבנים גם מרכזי תעסוקה.
בתוכניות המתאר העירוניות של הערים השונות, מדובר על תכנון של 100-150 אלף יחידות דיור בבנייה רוויה בעשור הקרוב ברחבי ערי המגזר. יצוין כי לצדו כנס הנדל"ן יקיים מרכז הבנייה גם תערוכת בית ועיצוב ערבי. על פי נתוני מרכז הבנייה, 25 אלף משפחות ערביות משפצות מדי שנה את בתיהן ו-7% מסך המשפחות המשפצות נעזרים באדריכל ובמעצב פנים.
"אם בת"א בונים 50 קומות - אפשר 8 קומות בנצרת"
טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי במשרד המשפטים, התייחס לנתוני הסקר והבהיר: "אם בתל-אביב בונים 50 קומות, אין סיבה שבנצרת לא יבנו 8 קומות. אני תומך במגמה הזאת כי רק בנייה לגובה תפתור את הבעיה הזאת". את הדברים אמר אלדרוטי ביום עיון שערכה לשכת שמאי המקרקעין בנושא סוגיות מקרקעין במגזר הערבי בטייבה.
אלדרוטי העביר ביקורת חריפה על הנעשה במגזר הערבי ואמר כי "המגורים במגזר הערבי מאופיינים במגורים משותפים. לא קונים ורק בונים, עוד חדר ועוד קומה, בלי היתר, עם היתר, אין חשש מאכיפה ורגולטור ולכן זה קורה. אם לא אוכפים, למה אנחנו מצפים?".
ח"כ חנא סוויד אמר מנגד כי 95% מערביי ישראל פועלים על פי החוק. "המגזר הערבי ברובו רוצה לבנות על פי חוק והיתר. המחשבה על בנייה שלא על פי חוק מטעמים 'אידאולוגים' של השתלטות על קרקעות המדינה היא מופרכת וחשוכה", ציין סוויד.
הוא הוסיף כי "כמובן שיש גם יוצא דופן, שלא בונים על פי חוק, אך לא רק במגזר הזה. יש מי שחושבים שבנייה בישובים היהודים היא 'טלית שכולה תכלת', אבל אני מכיר באופן אישי מספר גדול של אנשים בישובים היהודים, בעיקר במושבים, שלא. צריך להשתחרר מהמחשבות האלו ולגשת לדבר בצורה רצינית, לתת תשתית איכותית לאזרח הערבי ולאפשר קבלת היתרים.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי מצוקת הדיור לא פסחה על יישובי המגזר: "גם שם ניתן להבחין במצוקה הולכת וגוברת של פתרונות דיור הולמים וחוקיים, הבעיות במגזר הערבי שונות במהות מאלו מהן סובל המגזר היהודי, אך המצוקה היא אותה מצוקה".
לדבריו, "במגזר הערבי בעיקר בונים, והבנייה היא בתנאים בלתי אפשריים של מימון, רישום, תכנון והיתרי בנייה. כל הנושאים הללו מעמיקים את המצוקה, כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר יכולים להביא לשינוי".
בהכנת הידיעה השתתפה הילה ציאון
לפנייה לכתב/ת 
