"אמריקה באה? לא יכול להיות גרוע יותר"

מחסום רחוב בדמשק. "גני הילדים סגורים"(צילום: AP)

עדכון מזג האוויר של סוכנות הידיעות הסורית הרשמית

כתבת הגרדיאן מונה מחמוד שוחחה אתמול בטלפון עם תושב דמשק בן 24, שסיפר לה על החיים בבירה הסורית בצל החשש – או התקווה – מתקיפה. 

לקראת תקיפה אמריקנית בסוריה - עדכונים אחרונים:

יעלון: מי שיבחן אותנו ייתקל בעוצמת צה"ל

בכיר סורי: אם דמשק תותקף - ת"א תיפגע

אובמה ואירופה טרם החליטו לתקוף בסוריה

X

לקראת תקיפה בסוריה: משדר מיוחד    (צלמים: יוגב אטיאס ואבי חי)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"באופן מעשי אנחנו עובדים, אבל אנחנו לא מרוויחים כלום. אני בקושי יכול לכסות את ההוצאות שלי אבל

"גני הילדים נסגרו, הילדים שגרים ליד בתי הספר היסודיים יכולים ללכת ללימודים וההורים מלווים אותם. רוב תלמידי התיכון נסעו למצרים, לירדן או לאירופה כדי להשלים את הלימודים". הוא ציין כי חנויות המזון והבגדים פתוחות, אך כמעט שאין מקומות בילוי.

בית קפה בדמשק. "אין הרבה מקומות בילוי"(צילום: AP)

חשש מהרעלת המים והמזון

תושבים בבירה הסורית הביעו בימים האחרונים חשש מפני זיהום מקורות המים והמזון בעקבות המתקפה הכימית בשבוע שעבר.

תושבת שהזדהתה כסבתא חנא סיפרה לרויטרס כי שלוש בנותיה חרדות. "הן מתקשרות אליי כל היום ושואלות 'אמא, מה עם האבטיח, הוא סופג את הכימיקלים? מה עם החלב?' אני מנסה להרגיע אותן אבל אני מודאגת בעצמי".

מחסום בדמשק. "אין מוניות שירות והמוניות המיוחדות יקרות"(צילום: AP)

בריכה ציבורית בדמשק. משדרים "עסקים כרגיל"(צילום: AP)

"האם אנחנו צריכים לסגור את החלונות? כמה זמן הרעל נשאר באוויר? אני שומע כל מיני דברים מכל מיני אנשים", סיפר לרויטרס תושב העיר בן 40, שגר במרחק 15 דקות נסיעה מאתר התקיפה.

דמשקאים סיפרו כי בליל ההתקפה, ובפרט בשעות שלפני עליית השחר ב-21 באוגוסט, נשמעו ההפצצות הכבדות ביותר של המלחמה עד כה.

 קולות הנפץ נשמעו מכל עבר, רבים מאי פעם. כעת נאלצים התושבים לעמוד בפני האפשרות של תקיפה זרה.

אחמד נעקר מביתו במואדמייה, אחד מהפרברים שהותקפו בנשק כימי, ועבר לתוך דמשק. הוא אמר שכבר לא אכפת לו מה יקרה. הוא ורעייתו חולקים חדר אחד עם חמשת ילדיהם במרתף של בניין בדמשק, שבו הוא עובד כשרת. "איבדנו כל כך הרבה", סיפר, "אין לנו מושג מה המצב של הבית שלנו. אנחנו לא מצליחים להשיג את השכנים שעדיין גרים ברחוב שלנו, ואתה שואל אותי מה אני חושב על כך שאמריקה באה? המצב לא יכול להיות הרבה יותר גרוע".