הגרלה קלה. ליריבות שלנו / טור
לא מדובר בכמה שחקנים שלא בכושר. הבעיה בנבחרת היא שאין לנו גבוהים, קלעים ורכזים, והם גם לא יצוצו פתאום בשבועיים הקרובים. וגם: מי חתם על האישור של מרכז הפועל להחלפתו של איתן רוב בדן חלוץ?
מרוב דיבורים על הגרלה "קלה" שנותנת לנבחרת ישראל סיכוי סביר לעלות לשלב הבא באליפות אירופה בכדורסל, אף אחד לא שם לב שאת ההגרלה הקלה בבית המוקדם קיבלו אוקראינה, בלגיה, צרפת, בריטניה וגרמניה – הנבחרות שישחקו נגדנו.
עמוד תקצירי ליגת העל של ynet ספורט:
מכבי חיפה פתחה עם שלושער, האלופה חגגה בעכו
משחקי אימון הם לא מדד, ועל בשרי למדתי את זה, כשנבחרת ישראל שאימנתי ניצחה את פולין ואת ספרד הגדולה בספרד, והפסידה בנקודה בהארכה לברית המועצות. הגענו לטורניר הקדם אולימפי כמנצחים גדולים ויצאנו מפסידים קטנים, למרות שעלינו לשלב הבא.
משחקי הכנה לא אומרים כלום, אבל הם אומרים הרבה. לא מדובר בכמה שחקנים שלא נמצאים בכושר. את זה אפשר להגיד על עומרי כספי. לא על הגבוהים, לא על הקלעים ועל הרכזים שאין לנו, וגם לא יצוצו פתאום בשבועיים הקרובים. לנבחרת ישראל לדורותיה היו שני סנטרים: תני כהן-מינץ בשנות ה-60, ולבאן מרסר בזכות משרד הפנים בשנות ה-80. מי שמלגלג על ריקי היקמן הגיאורגי, חשוב שלא ישכח את מרסר ודומיו.
תמיד ידענו להחביא את החולשות. לכל בעיה יש פתרון, אבל אי אפשר לרוץ וללחוץ כל המשחק. הבעיה שנבחרת ישראל נמוכה וחסרת הקלעים משחקת בהליכה. קל לעבור מריצה להליכה, קשה לעבור מהליכה לריצה. קל לעבור ממסירות לכדרור, קשה לעבור מכדרור למסירות. יש עוד שבוע לתקן, וחבל לבזבז דקה על תרגילי התקפה. מתרגילים אין פרנסה, שיפור אחוזי הקליעה שווה נקודות.
כמובן שניצחונות במשחקי אימון עדיפים על הפסדים, כי להפסדים יש אפקט שלילי מצטבר. מצד שני, הפסדים במשחקי אימון הם לא סוף העולם, וסל ניצחון מקרי עלול להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות. ניצחון על בריטניה בפתיחה, ואף אחד לא יזכור את ההפסד לגיאורגיה.
מצא את ההבדלים
ומכדורסל - לעסקנות כדורסל. טוב עשתה סיעת עוז באיגוד הכדורסל, שלא התנגדה למינוי דן חלוץ ליו"ר האיגוד, אלא נמנעה בהצבעה. להיאבק למען מינהל תקין זה בסדר. להיות בעד הנגד ונגד הבעד, לטרפד כל מהלך ולשתק את האיגוד, נראה כבר כמו מלחמה בכדורסל.
אני לא בעד הבלגן שיש היום באיגוד. מצד שני, אני גם לא מתגעגע לקומבינות שהיו פעם. ההצבעות פה אחד הן בעיניי סימפטום להתנהלות לא תקינה וחסרת בקרה. סיעת כל המרכזים היא קואליציה שצריכה לעורר חלחלה. ליצור המוזר הזה יש אולי בשורה חיובית: אם כולם מתאחדים, הגיע הזמן לנטרל את המרכזים.
במה מרכז הפועל ומכבי מועילים לנבחרות, לשחקנים, לשופטים ולמאמנים? בכלום. הם דואגים לאותם ראשי קבוצות שנשמעים להם, כדי שהמרכזים יוכלו לשרוד, למרות שמזמן אין להם זכות קיום.
המינוי של דן חלוץ ליו"ר איגוד הכדורסל לא היה אפשרי, אלמלא פינה לו איתן רוב מקום בהנהלה. ההחלפה בין השניים חייבה אישור של מרכז הפועל, ששניהם משתייכים אליו. האישור להחלפה עליו חתום מנכ"ל הפועל, יורם אורנשטיין, הוצג בפני בית הדין העליון של איגוד הכדורסל, לפני שאישר את חוקיות בחירתו של חלוץ.
לטענת סיעת עוז, מי שמכיר את חתימתו של אורנשטיין יכול להבחין בקלות שלא הוא חתם על המסמך. אין ויכוח שדירקטוריון הפועל לא אישר את ההחלפה, ואורנשטיין נמצא בכלל בחו"ל.
את המסמך הציג מוטי אמסלם, ולפניכם חתימות משני המסמכים להשוואה: מימין, חתימה של אורנשטיין על הסכם בין מרכז הפועל לארבעה ראשי קבוצות שפרשו ממרכז אליצור. משמאל, החתימה השנויה במחלוקת על אישור החלפתו של רוב בחלוץ. האם הקשקוש "יורם" על המסמך משמאל זהה לחתימה שלו? אתם תשפטו.
חוקיות בחירתו של חלוץ נשענה על המסמך הזה, לכן מוזר הזלזול בו התייחס בית הדין לטענת הזיוף. נכון שאין לבית הדין כלים לחקור זיופים, אבל לפחות יכול היה להתריע ולהזהיר שאם יתברר שהמסמך אכן מזויף, הליך הבחירה של חלוץ יבוטל, ולדרוש מאיגוד הכדורסל לערב את המשטרה.
סיפור המסמך מחזיר אותי 30 שנה לאחור, כאשר עו"ד ידין מכנס ניצל את היוהרה ושכרון הכוח של מרכזי הספורט כדי להפיל אותם. מכנס הגיע לאסיפה הכללית שבחרה את הנהלת ההתאחדות לספורט, אבל במקום מאות נציגי הקבוצות בעלות זכות ההצבעה, הגיעו... ארבעה: נציגי הפועל ומכבי החזיקו בתיק מאות יפויי כוח, נציג אליצור עשרות ונציג בית"ר טפסים בודדים.
תארו לעצמכם שבמקום 120 ח"כים יגיעו להצבעה שבעת ראשי הסיעות, וכל אחד יצביע בשם החברים. קרקס.
הכל היה מבוים וחברי ההנהלה שהיו אמורים "להיבחר" ידעו בדיוק מי "נבחר", עד שידין מכנס ביקש מנציגי המרכזים שיראו לו את יפויי הכוח החתומים בידי הקבוצות.
התברר שאפילו את המינימום הזה נציגי המרכזים לא טרחו לעשות, כי אם המשחק מכור ותוצאות הבחירות ידועות, אפשר לעשות בחירות ב"כאילו". אחרי שספרו את יפויי הכוח החתומים, מכנס השיג למרכז "עוצמה" ייצוג שהיה גדול בהרבה מכוחו היחסי האמיתי.
אם יתברר שהמסמך עליו חתום אורנשטיין מזויף, סימן שחזרנו לימי "כאילו". כאילו מנכ"ל הפועל חתם על כאילו מסמך שמאשר כאילו את החלפת איתן רוב בדן חלוץ, שכאילו נבחר ליו"ר. כשברור ממילא שאף אחד לא יבדוק, אז אין בעיה לקשקש חתימה על נייר. באיגוד יש בזמן האחרון כזה סירחון, שאולי הגיע הזמן לערב את המשטרה. אם יתגלה זיוף, ולחוקר טוב זה ייקח בדיוק חצי שעה, חובה להעיף את האחראי לזיוף לכל הרוחות.
המשימה הראשונה של דן חלוץ היא ניקוי האורוות.
עולם הפוך
אחרי שהפועל ת"א כשלה בניסיונה לעלות לשלב הבתים בליגה האירופית, שמעתי את איתי שכטר אומר בריאיון בגל"צ, שהנזק הכספי שנגרם להפועל ת"א בעקבות הכישלון הוא "לא נורא".
ודאי שזה לא נורא, כי הבעלים יכניסו את היד לכיס, האוהדים ישלמו עוד קצת על המנוי, ואיכשהו הבור ייסגר. לא שמעתי את השחקנים אומרים שהם מוכנים להשתתף במימון חלק מהקטסטרופה שהם גרמו למועדון. שחקנים מקבלים משכורת בשביל להופיע למשחקים. בשביל להתאמץ הם רוצים תוספת, עבור ניצחונות הם יקבלו מענקים ועבור הישגים מגיע להם בונוס. עולם הפוך.