חבורה שכזאת: שמונה בעקבות חמישייה אחת
כשהדי הפגזים רועמים מעל לכיתות בית הספר, ספרות הילדים מציבה חבורת ילדים שיודעת להתמודד היטב עם המצב - הרבה יותר טוב מהמבוגרים שמסביבה. מסע בין "החמישייה הסודית" של איניד בלייטון ו"שמונה בעקבות אחד" של ימימה טשרנוביץ-אבידר, בין חופי אנגליה וגדות הכנרת
- עוד בערוץ ספרי הילדים :
- איניד בלייטון חוזרת למדפים
- מייקל שייבון מרשרש בספר ילדים
- אתגר קרת וחיות אחרות
באותה שנה איניד בלייטון הוציאה את ספרה הראשון שעתיד היה להפוך לסדרת הספרים המצליחה ביותר במאה ה-20: הספר הראשון בסדרת החמישייה הסודית ושמו "החמישייה מפליגה לאי המטמון" (או בתרגומו המחודש: "החמישייה באי המטמון").
כבר אז היתה בלייטון סופרת מפורסמת ונקראת. הילדים אהבו את שלל ספריה אך המורים - ובעיקר הספרניות - חשבו שמדובר בספרות ירודה ונמוכה. בכתבה שהתפרסמה בטיימס הלונדוני לאחר מותה של בלייטון ב-1968, מוזכרות סנקציות שהטילו עובדות בספריות הציבוריות על ספריה, כמו למשל לשקר במצח נחושה לילדים שביקשו אותם, באומרן שלא יוכלו להשאיל את הספרים כיוון שאינם נמצאים במלאי.
למרות הצלחתה המסחררת של בלייטון, שתחת ידיה רשומים כ-400 כותרים, גם הכתבות שספדו לה אותה בסוף שנות ה-60 דאגו להזכיר בצורה כזו או אחרת, כי מדובר בספרות פשוטה ולא מתוחכמת לילדים.
בלשים בכנרת
שלוש שנים לאחר צאת הספר הראשון בסדרת החמישייה, ביבשת אחרת לגמרי שגם לגבולותיה הגיעה המלחמה, בצורה כזו או אחרת, יצא לאור ספרה של ימימה טשרנוביץ-אבידר, שלימים הפך לספרה הפופולרי ביותר: "שמונה בעקבות אחד". כשיצא ב-1945 בהוצאת י' טברסקי, מלווה באיוריו של נחום גוטמן, היה זה הניסיון הראשון מסוגו בארץ ישראל המתהווה לכתוב ספר בלשי לילדים - ובעברית.
בעוד בלייטון כתבה את עלילותיהם של ג'ורג' ג'וליאן, דיק, אן והכלב טימותי בקיצים ובחופשות בפולסת' אשר ליד הים, כאשר כל ספר עוסק בתעלומה אחרת אותה פותרת החמישייה, טשרנוביץ תיארה את קורותיהם של חבורת ילדים בקיבוץ על שפת הכנרת, שיחד עם כלבם הנאמן לקש, מחפשים ותופסים מרגל גרמני.
ייתכן שטשרנוביץ קראה את ספרי החמישייה. יתכן גם שלא. כך או כך, בעיבוד החדש שלה ל"שמונה בעקבות אחד" ב-1996, כתבה בפתח הדבר כי את הרעיון לכתוב סיפור בלשי על קבוצת ילדים בקיבוץ, קיבלה מקבוצת ילדים אמיתית שפגשה בקיבוץ גנוסר באותן שנים, שנות המלחמה.
מבט חטוף בספרי החמישייה של בלייטון משנות המלחמה ובספרה של טשרנוביץ, מגלה דימיון רב בין השניים - ולא רק בשל הנוסחה הבלשית או בזכות דמות הכלב הקיימת בשניהם ונספרת כחלק מהחבורה. אחד המרכיבים הבולטים והמעניינים הוא המרחב הפסטורלי, כמעט נטול המבוגרים, שבו מתנהלים הילדים בהרפתקאותיהם.
גן עדן של ילדות
ילדי משפחת קירין הלונדונית נוסעים לבקר את בת דודתם ג'ורג'ינה (שעונה רק כשקוראים לה ג'ורג') בביתה שליד הים. המעבר בין העיר לכפר מורגש מיד על ידי תיאורי הנוף הרבים המעטרים את ספריה של בלייטון. הנה דוגמה אחת מיני רבות: "הסעודה שערכו תחת כיפת השמיים היתה נפלאה. הם ערכו אותה על פסגת גבעה, מול שדה מוריק שהשתפל אל בקעה שטופת שמש". המרחב הירוק אליו מגיעים שלושת האחים לחופשותיהם, עם ריחו של הים ומימיו הכחולים הנוצצים בהם טובלת החבורה לרוב - הינו גן עדן של ילדות.
אל כל זה מצטרף האי קירין, אי קטנטן לא רחוק מבית הדודים ששייך לג'ורג', ומשמש את החמישייה כממלכת ילדים אמיתית. אידיליה כפרית זו אינה חדשה בספרות האנגלית בכלל, ובספרות הילדים האנגלית בפרט. היא נשענת על מסורת ספרותית ענפה אשר שורשיה טמונים ברומנטיקה - אותו זרם ספרותי ששם את הילד במרכז הווייתו. אין זה מקרה כי בלייטון משתמשת דווקא במסורת זו בתקופת מלחמה, בה הפצצות רועמות מדי לילה וחלק גדול מקוראיה הקטנים ישובים במקלטים אפלוליים.
ב"שמונה בעקבות אחד" שולחת אמו של גיבור הספר את בנה חגי להתגורר בקיבוץ הבטוח בזמן המלחמה. שם, פוגש חגי בחברי קבוצת "אילה", ואיתם חושף ותופס מרגל גרמני ומציל את חיי חברו עמוס, מנהיג החבורה (שלא נדבר על כוחות רבים של חיילים שהוא מציל בדרך, ואולי גם את פלשתינה כולה). ומה הוא הקיבוץ אם לא הפסטורליה הישראלית במיטבה? חיות המשק, הנוף, מימי הכנרת וכן הלאה. גם כאן מדובר במעבר למרחב כמו-אידילי, ולממלכה שכולה של ילדים.
חברת הילדים הקיבוצית של 1945 מנותקת מההורים כמעט לחלוטין: הילדים לא ישנים עם ההורים, לא אוכלים איתם ולא גרים איתם באותו הבית. הספר, המסופר בגוף ראשון מפיו של חגי, מדגיש עניין זה שוב ושוב: "לילדים בקיבוץ נפלא, גן עדן ממש!... הגדולים כמעט שלא מבלבלים לילדים את המוח, לא אומרים להם כך עשו וכך אל תעשו, זה טוב וזה רע - ממש כמו אורחים, הורים של שבת! תענוג!".
בהזדמנות אחרת חגי מסביר מדוע הוא כותב כאילו אין מבוגרים בקיבוץ, חוץ מאלה שעזרו להם בסופו של הספר. הוא מציג זאת כאפליה מתקנת, ומזכיר כי בספרים אחרים על הקיבוץ, ילדים לא מוזכרים כלל וכלל - ולכן כאן יתמקד באופן מודע אך ורק בילדים.
כש"שמונה" יצא לאור, הוא לווה בביקורת על כך שקולו המתריס של חגי המספר עלולה להיות בעייתית מבחינה חינוכית. ב"על המשמר" נכתב במפורש כי "הקטנת מקומו של המבוגר בכל הפרשה הזאת והעמדתם הגמורה מצד המאורעות, עלולה לעורר בילד זלזול מה ביחס לעולם הגדולים. והרי מתכוונים ליצור הרמוניה בין שני העולמות האלה".
גם ילדי משפחת קירין מאוכזבים ללא הרף מהמבוגרים הסובבים אותם. חוץ מדודה פאני ולעתים גם דוד קווינטין, המבוגרים בספרים מצטיירים כרשעים למדי, והחמישייה אוהבת אף היא להזכיר שוב ושוב איך ילדים יודעים להתמודד טוב יותר עם המצב ולפתור תעלומות בכוחות עצמם. כך הספרים מסמנים לא רק בריחה למקום טבעי-אידילי בזמן שהתותחים סביב רועמים, אלא תחושה של העצמה. הילד הקורא חווה יחד עם גיבורי הספר את העצמאות המחזקת שאלו חווים בהרפתקאותיהם.
בין מלחמה למלחמה
העצמה זו של הילד אל מול המבוגר מקבלת פן חשוב נוסף ב"שמונה בעקבות אחד". השנה בה יצא הספר, 1945, היא השנה בה מלחמה אחת הסתיימה ואחרת ממשיכה. קשה שלא לשים לב לאג'נדה נוספת בספרה של טשרנוביץ, שהיתה אשתו של מפקד בכיר ב"הגנה", הכרוכה ברוח הקרב השורה על גיבורי ספרה - והיא לגייס את רוחם של ילדי ישראל ל"מאבק על הארץ". נושא זה לא נעלם גם מעיניי הקוראים של אז, כפי שנכתב ב"על המשמר" לאחר שהספר יצא: "הספר מסוגל לחנך את הילד שלנו לדבר אחד הנחוץ לנו בתנאי חיינו: הבנת צורכי ההגנה בארץ ותפקידו של הילד בכך, הוא מלמד אותנו את סוד השתיקה ואת סוד המעשה".
חגי, שאביו התגייס לצבא הבריטי ונלחם בגרמנים, צובר ידע רב על כלי הנשק השונים ומעודכן בכל מהלכי המלחמה. ידע זה מצטייר כחיובי ואף כחיוני בעת הצורך. בשונה מספרי החמישייה, המלחמה מקבלת מקום מרכזי בספרה של טשרנוביץ. חגי לא נשלח לקיבוץ בכדי לבלות שם את הקיץ עם עמוס חברו, אלא נשלח לשם באמצע שנת הלימודים בשל ההפצצות המתרחשות באזור מגוריו. גם התעלומה עצמה סובבת סביב מרגל גרמני ולא למשל, סביב ספינה טרופה שסערה העלתה מעל המים.
ייתכן שמרכז המשיכה אל ספרי החמישייה הוא המפלט שאלו יצרו עבור הקוראים. אם כי, חשוב לציין, שב-1941 כתבה בלייטון שני ספרים וסיפור קצר בשם The Adventurous Four, העוסקים בחבורת ילדים בגילאים גדולים יותר,
שמוצאים עצמם בלב לבה של תעלומה הקשורה בנאצים, מבריחי נשק וגנבים. אך ספרים אלה לא תפסו את לב הקוראים הצעירים כפי שתפסו ספרי החמישייה - מה גם שמדובר בחתך גיל שונה.
אמנם שאלות של לאומיות ונאמנות לא עולות בספרי החמישייה שיצאו במהלך המלחמה כפי שעולות בבני דמותם הישראלים, אך ניתן לומר כי אותו נוף אנגלי פסטורלי ואותה רומנטיקה התופסים מקום מרכזי בסדרת החמישייה, מקבלים משמעות אחרת כשהם נכתבים ונקראים תוך כדי מלחמת העולם השנייה: משמעות של געגועים לאנגליה של לפני המלחמה, ולילדות האנגלית התמימה.
סדרות "החמישייה הסודית" ו"שמונה בעקבות אחד" היו מבין הספרים האהובים והפופולריים ביותר בארצם, גם שנים רבות לאחר שיצאו לאור. שניהם נכתבו במהלך מלחמת העולם השנייה ונותנים לנו צוהר להבין ולתהות, כיצד התייחסה ספרות הילדים לקוראיה באותו הזמן, ואיזה מין עולם בנתה עבורם - אליו יוכלו להימלט בקריאה שוקקת. את שניהם קראו הילדים בנשימה עצורה, בבליעה ממש, כנגד אהדת עולם המבוגרים, שלמזלם נותרו בצד לשמור על בטחונם, בזמן שהם צללו עמוק אל בין הדפים.
