בזכות התלבושת האחידה

הוויכוח סביב התלבושת האחידה אינו זר לי. אני מנהל אותו עם תלמידיי בחטיבה העליונה כבר מספר שנים. נכון, מי שלובש חולצת טריקו אחידה יכול עדיין להבליט את עושרו, אך אין עוררין שקל יותר להשתלב כאשר לפחות הטריקו אחידה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

די להסתה נגד אשכנזים / גילי חסקין

כל האמת על החיסון נגד פוליו / ג'וני גרשוני וערן בכרך

תחום הטיעונים הזה חוטא לעיקר. אני מאמין שצריך לנצל כל הזדמנות לשיח ערכי. אני גם מאמין שלעיתים המעשה עצמו מסייע להנחלת הערכים שאליהם אנו מכוונים. התלבושת מעוררת שיח, גם אם מתנגדים לה. בבית הספר שלי הצוות התנגד במשך שנים לתלבושת אחידה בשל החשיבות שהקנה לביטוי העצמי של התלמידים. בשנים האחרונות השתנו המגמות וערך השוויון - שהוא הערך שהתלבושת משדרת למרות שאינה מתקנת את הפערים החברתיים - גבר. צריך להבין שהתלבושת איננה מכשיר לצמצום פערים. התלבושת היא כלי לחינוך למודעות לצורך בשוויון, היא אמצעי להנחיל את ההבנה שזה נושא שצריך לשים לב אליו. כל שיח שמתקיים סביב התלבושת מדגיש את הקונפליקט הקיים פעמים רבות בין הצרכים האישיים והאינדיבידואליים לבין טובת הכלל ותשומת הלב לאחר.

אינני רואה סתירה בין תלבושת אחידה לערכים אחרים, רק חיזוק להם. בבית הספר שלנו אסור לתלמידים לקנות בזמן טיולים וסיורים מחוץ לבית הספר. לכאורה, ניתן לתקוף עקרון זה - האם בכך אנו מצמצמים פערים? ואם בתוך בית הספר מותר לקנות בקיוסק, אז מה ההבדל?

לשיטתי, בשנותיהם בבית הספר רוכשים התלמידים שלנו את המודעות ואת תשומת הלב לכך שיש סביבם חברים שידם אינה משגת, וכשהם קונים כאוות נפשם, חבריהם יכולים רק להסתכל בעיניים כלות. האם זו סיבה לאסור לחלוטין קנייה בכל השנה? לא, יש עשירים ויש עניים בחברה. אבל אם יש פעמים שבהן התלמידים לא יכולים לקנות והדבר עולה לדיון ולשיח, יש הפנמה של המציאות הזו. אני תמיד מהרהר ואומר שכשהם יהפכו למפקדים וייצאו עם חיילים לאפטר, הם יזכרו שיש ביניהם גם כאלה שאולי לא יכולים להרשות לעצמם, וידאגו להם.

הכותב הוא רכז שכבת י"ב בבית הספר בויאר בירושלים

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il