חוויתם חרם בילדות? זה משפיע על הזוגיות

מי מאיתנו באמת אהב את עצמו בגיל ההתבגרות - עם הברזלים בשיניים, האיברים המצמחים שיוצאים מכלל שליטה והמאבק המתמיד על מקומו בשרשרת המזון החברתית? כמתבגרים למדנו להתבונן על העולם ועל עצמנו דרך עיניו הבוחנות של האחר. לאורך גיל ההתבגרות מבטנו עסק ללא הרף בהשוואות נוקבות בינינו לבין המתבגרים האחרים - במה אנחנו פחות טובים, פחות יפים, פחות חכמים ופחות מוצלחים.

עוד בנושא:

היא שמנה וחוששת שיעזוב. הוא מרגיש מרומה

זה הכול בראש: להפוך דימוי ראש שלילי לחיובי

ה"ילד" תכף בן 30 ולא מגלה סימני התמסדות

מדברים על זוגיות בפייסבוק של יחסים

בשביל כל מי שחווה - בהווה או בעבר - את תקופת נעוריו כחריג, נפתח הבלוג "פרויקט השנים המוזרות" - גרסה כחול-לבן של הבלוג האמריקאי Awkward Years Project  שבו מוצגות תמונות עדכניות של אנשים לצד תמונתם המביכה מתקופת הנעורים - זו שההורים מתעקשים לשמור באלבום התמונות במקום להשמידה לנצח. כל אחד מהגולשים מוזמן לשתף את השנים בחייו שהיה מעדיף לשכוח, יחד עם תמונה שמוכיחה שבסופו של דבר, הוא יצא לא רע בכלל.

יזם הפרויקט, יאיר קיבייקו, אומר שמטרת הבלוג היא "להראות שלא משנה כמה קשה היה לך פעם בילדות, בסופו של דבר, הכל יהיה בסדר וכל שנותר הוא להחזיק מעמד. הבלוג הזה הוא גם הדרך שלנו - הגיקים, החנונים והמוזרים שגדלו להיות אנשים מדהימים, להראות גם לאחרים וגם לילדים שהכל עובר, שהכל תלוי רק בנו".

"יש בבלוג סיפורים על אנשים שהרגישו מאד מוזרים בעבר ומרגישים מאד חזקים היום, וזה בכלל לא משנה איך הם נראים או מה הסביבה חושבת. חלק מהאנשים נראים בדיוק אותו הדבר, רק שהיום הם מאושרים הרבה יותר, כי התחושה שזה לא בסדר להיות אאוטסיידר עוברת כשמתבגרים ומבינים שלפעמים להיות שונה, זה לא כל כך רע בעצם".

כך, לדוגמה, ניתן למצוא בבלוג תמונות אז-והיום של בחורה בת 23 שכותבת "בשנים ההן כל מה שרציתי היה להיות כמו כולם, למרות שאני יודעת שאני לא. הייתי מאלה שעשו עליהן חרם יותר מפעם אחת. מאז עברתי הרבה למדי והבנתי שאני לא רוצה להיות כמו כולם. אני מנסה להבליט את הייחודיות שבי ולקבל את עצמי כמו שאני. אני עדיין מחפשת את עצמי אבל כבר מרגישה הרבה יותר שלמה במובנים מסוימים".

בתחילת השבוע, כאשר ההורים החוששים שלחו את ילדיהם ליום הראשון ללימודים, אחת השאלות שהדירו את מנוחתם היתה האם הילד שלהם יהיה פופולרי ויצליח להתקבל מבחינה חברתית. מדפדוף בשני הבלוגים קשה שלא לשים לב עד כמה לאופן בו אנחנו תופשים את עצמנו כחריגים או כנורמטיביים בילדות, יש השפעה לטווח ארוך גם על התפישה העצמית שלנו כמבוגרים.

עד כמה מרחיקת לכת השפעת הדימוי העצמי שלנו בילדות? האם התפישה העצמית כילד דחוי או חסר ביטחון עשויה להשפיע גם על דפוסי היחסים הרומנטיים שלנו עם בני זוג בבגרותנו? "מי שחווה קושי עקבי מצד החברה וקושי בדימוי עצמי, לא יתכן שהמשיך טוב" קובעת דנה חיימזון בוארון, יועצת אישית וזוגית ומומחית לתקשורת בין בני זוג.

באיזו צורה עלולה דחיה חברתית בילדות לחבל ביכולת שלנו לפתח קשר רומנטי?

"הדימוי העצמי הנמוך יבוא לידי ביטוי במשחקים, למשל של חוסר זמינות ו'קשה להשגה', וחוסר אותנטיות בתוך מערכת היחסים. בגלל שאני לא מאמין שאם אהיה מי שאני הצד השני ירצה אותי, אני עשוי להציג תמונה שלא מאפיינת את מי שאני".

"תיתכן התנהגות מאד פרובוקטיבית של מישהו שאומר דברים באופן חסר טאקט ממקום של הגנות, כי הוא לא מאמין שיקשיבו לו ולא מאמין בעצמו ובמה שיש לו להציע. קשר שנבנה על משהו מבוים שלא מייצג את האני האמיתי שלי, לא יחזיק מעמד לאורך זמן. כי ברגע שמפתחים רגש מאבדים שליטה, והאני האמיתי יוצא החוצה יחד עם חוסר הביטחון שלי".

"ביטוי נוסף ואפשרי הוא פיתוח תלות גדולה בבן/בת הזוג בפרק זמן מאד קצר. התלות הזאת נובעת מהצורך בחיזוקים מהצד השני ומהצורך לקבל כמה שיותר תשומת לב. ואז, כאשר הוא רוצה לראות חבר, אתפרץ עליו עם משפטים כמו: 'אתה מעדיף אותו מאשר להיות איתי. אני לא מספיק טובה?'. כך נוצרים מצבים של ביטול עצמי בקשר למשל, וזאת בעיה שמאפיינת בעיקר נשים".

תוכלי לתת דוגמאות למקרים כאלה?

"פנתה אלי מטופלת בת 29 שסבלה מבעיה חברתית בילדותה. החרימו אותה בכיתה ז' ונהגו ללעוג לה, להשפיל אותה ולהקניט אותה בחברה. היא לא יכלה לענות על שאלות בכיתה, לבוא למסיבות כיתה או לקחת חלק בפעילות בהפסקות. כבר בפגישה הראשונה היא סיפרה שהיא מושלמת, שהיא יפהפייה ולא היתה משנה דבר בצורה החיצונית שלה. כשאדם מתנהג בכזאת צורה מוחצנת ופרובוקטיבית זה מעורר לא מעט אנטגוניזם מהסביבה".

"יש להבין גם שהיא לא באמת ייחסה את זה לעצמה, ושמדובר בסוג של הגנה. בגלל שבילדותה הקניטו אותה שהיא מכוערת, היא שמה משקל על הצורה החיצונית מתוך פיצוי. היא לא הצליחה להחזיק מערכות יחסים לאורך זמן כי נקודת הפתיחה שלה היתה במשהו שהיא לא. היא היתה מנסה לרצות בני זוג ואומרת שהיא אוהבת את כל מה שהם אוהבים ומאמצת לעצמה את התחביבים שלהם. היא היתה מספרת סיפורים שלא קרו בפועל רק כדי לצייר את עצמה באור מסוים לא אמיתי. בסופו של דבר האמת היתה יוצאת לאור והזוגיות היתה מסתיימת".

אם דיברנו על נשים, אשמח לדעת אילו בעיות מאפיינות גברים.

"גברים מתאפיינים בעיקר בהימנעות מקשר. הם מלכתחילה נמנעים מלהיכנס למערכות יחסים בגלל חוסר אמון בסביבה ומתוך תחושת פחד להיפגע. ההימנעות באה לידי ביטוי גם אצל נשים שבטוחות שכל הגברים באופן גורף, הם עם נצלן שרוצה רק לשכב איתן".

איך מזהים שמדובר בבעיה ואיך אפשר לטפל בה?

"יש שתי שאלות שניתן לשאול לצורך אבחון עצמי: האם אני מתקשה להחזיק במערכת יחסים לאורך זמן, והאם הקשרים שלי תמיד נגמרים מאותן סיבות. אם כן - זה מצביע על בעיה. במקום הזה צריך לקחת אחריות על ההתנהלות שלנו כי דברים לא משתנים מעצמם".

"בטיפול בוחנים קשרים ומזהים דפוסים שיש לשבור אותם, ובונים תרחיש של מה היה קורה לו היינו מתנהלים בצורה שונה. עושים צעדים קטנים לבנייה של קשר, מתחילים בדייט אחד תוך הכוונה, ומראים למטופל שאם הוא ישנה את צורת המחשבה ובעקבות כך גם את ההתנהגות, התוצאה תהיה שונה. ואז המטופל מבין שהוא ראוי ושאפשר לוותר על הדימוי העצמי שייחס לעצמו, ועם התקדמות הטיפול הוא גם בונה אמון מחודש הן בעצמו והן בסביבה שלו".

יש דברים שאנחנו למדים עם השנים. למשל, שכולנו שונים זה מזה, ממי שהיינו פעם וממי שעוד נהיה. עם הזמן אנחנו גם למדים לחיות עם עצמנו (בעיקר בגלל שאין לנו ברירה אחרת ואנחנו די תקועים עם עצמנו עד המוות).

רובנו סבלנו מדימוי עצמי נמוך ברמה כזו או אחרת, בתקופה כזו או אחרת, אבל וואלה דווקא יצאנו בסדר. ואתם יודעים מה? מגיע לנו לאהוב את עצמנו, כך שאנשים אחרים יזכו גם הם לאהוב אותנו.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק