בהלת מסכה: הישראלים שהסתערו על ערכות
סטלה באה רק מפני שהבן כתב "תדאגי למסכות", ג'יימס קיבל ערכה לתינוק אף שהוא "לא יודע איך משתמשים בזה", גלי שבה הביתה והביעה תקווה: "אם עדיין נחיה אביא ערכה בהמשך". אלו הישראלים שהצטיידו ברגע האחרון
כל אחד מהם קיבל מספר, חלקם התייצבו עם צאת החמה, אחרים נאלצו להמתין במשך שעות - והיו גם כאלה ששבו על עקבותיהם בתקווה לעתיד טוב יותר. האיומים שנשמעו מכיוון סוריה בעקבות התקיפה האפשרית של צבאות המערב בשטחה, הובילו רבים מהישראלים לתחנות החלוקה לערכות מגן. אחרי הדחיפות, הצעקות והבלגנים האופייניים הצליחו ברי המזל לאחוז במארז שמכיל ציוד להתגוננות מפני התקפה בנשק כימי. מי שלא הצליח, יחכה עד יום ראשון לערכת מגן - מחר וגם בשבת תחנות החלוקה יהיו סגורות.
אלכס שר מראשון לציון קיבל בתחנת החלוקה בתל-אביב את המספר 368. "הגעתי להחליף
שלוש ערכות ולקבל אחת לבת שלי", סיפר. "מה לעשות, כמו כל עם ישראל נזכרים ברגע האחרון. מדברים על תקיפה ואני רוצה להיות מוגן, לא לוקח סיכונים".
שר היה מבין אלה שידעו שייאלצו להמתין בתור שעות ארוכות ולכן החליט לקחת יום חופש מעבודתו. "לא הייתה לי ברירה", הוא מסביר, "זה מטורף מה שהולך פה, אבל אין מה לעשות, מחכים בסבלנות. אני רק לא מבין איך הם מגיעים למצב שפתחו רק חמש תחנות בכל הארץ, זה פשוט לא הגיוני".
לקראת תקיפה בסוריה - דיווחים נוספים ב-ynet:
דיווח: רוסיה שולחת ספינות טילים למזה"ת
דיווח: "אין הוכחה שאסד נתן את ההוראה"
הפקחים יעזבו את סוריה בשבת וידווחו לאו"ם
בתחנת החלוקה ברחוב ההגנה בתל-אביב פגשנו את גלי, תושבת העיר שהגיעה לקחת ערכה לבתה התינוקת. אחרי זמן קצר היא החליטה לחזור הביתה. "בעלי היה פה אתמול, אמרו לו 'תבוא מחר' ושיהיה תור אחר לתינוקות. אין פה סדר, זה הזוי. נלך הביתה ונקווה לטוב. אם נחיה בעוד כמה ימים אלך להביא ערכה. עוד רגע יתחילו פה מכות ובצדק, כולם בהיסטריה".
סטלה רייסר קיבלה את המספר העגול 900, אולם נראה כי מה שמטריד אותה באמת זה פחות המספר אלא יותר ההתקדמות בתור. "הגעתי להחליף ארבע ערכות לכל בני המשפחה, ואני מתלבטת אם להישאר או ללכת. אני חושבת שלא אעמוד בהמתנה הארוכה בחום הזה. הבן שלי שלח אליי צילום מסך של כתבה מהאינטרנט על תקיפה אפשרית בסוריה ואמר לי: 'תדאגי למסכות'. באתי כי הרגשתי מחויבת אליו ולאחים שלו".
סחר חטיב מיפו המתינה בתור שנפתח לתינוקות. "הגעתי בגלל שאני מפחדת על הילדים שלי", היא מספרת. "כל יום אומרים 'היום זה מתחיל', זה מלחיץ ומפחיד מאוד, אני לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים". לאחר המתנה סחר החליטה לחזור לביתה. "אני צריכה ערכה גם לבן הגדול שלי וזה אומר שאיאלץ לעמוד עכשיו עוד שעות בתור המרכזי. אני לא מסוגלת לעשות את זה. נמות כולנו ביחד".
מעט לאחר מכן נצפה בתור לתינוקות גם ג'יימס פרקש מתל-אביב. "זה לקח לי חצי שעה, ממש מהיר. מאוד יעיל שפתחו פה את העמדה של התינוקות כי להמתין איתם בתור המרכזי של פשוט בלתי הגיוני. באתי בגלל אשתי שאמרה לי 'לך תביא ערכה, עד שבת תהיה מתקפה'. אני באופן אישי לא יודע איך להשתמש במסכה, אני פשוט מניח שצריך לשים אותה על הפנים. חשוב שנהיה מוכנים לכל תרחיש".
עובד צפלאוי הגיע לתחנה בשעה 7:00 ועזב את המקום רק חמש שעות לאחר מכן. "הגעתי להחליף 10 מסכות לילדים ולנכדים שלי. יש פחד וחשש שמא יקרה משהו. ככל הנראה המסכות לא באמת יעזרו. ההמתנה פה הייתה מייאשת מאוד, אבל יש הרבה מתנדבים שעושים פה סדר. יום העבודה הלך והמסקנה היא אחת: עם ישראל, אל תחכו לרגע האחרון".
לממתינים בתחנות החלוקה בחיפה ציפתה שמש קופחת מעל ראשם. אנשי עיריית חיפה ועובדי הדואר ניסו לפרוס צלונים ומדי פעם נרשמו דחיפות וצעקות. אימהות שהגיעו עם תינוקות בעגלות או שהשאירו תינוקות בבית, המתינו גם הן שעות על אף שקיבלו קדימות. רבות מהן פרצו בבכי וחלקן חשו ברע.
שירן חכים מקריית כרמל השאירה בביתה את תובל שנולדה לפני חמישה ימים. "הגעתי אתמול לדואר וראיתי שאין סיכוי להיכנס ולקבל ערכה, אז חזרתי היום ואני כבר מחכה שלוש שעות. אמרו שיש תור מיוחד לאימהות עם תינוקות אבל בתכלס אין עם מי לדבר פה". רק בהמשך נפתחה במקום גם עמדת חלוקה מיוחדת לאימהות.
ליאור דהן מחיפה המתין קרוב לארבע שעות בתור. "אני יודע שהיינו צריכים לעשות את זה כבר מזמן ולא לחכות לרגע האחרון, אבל המודעות הייתה יותר נמוכה. היה מקום לשפר את תנאי ההמתנה ברגע שיש מצב חירום. אפשר היה להכניס את כל מי שממתין פה לתוך האולם כדי שנהיה בצל ולא ככה חשופים בשמש".
גם אל תחנת החלוקה בבית שמש הגיעו רבים. אליס ירושלמי, תושבת העיר, סיפרה כי "באתי כי אתמול לא הספקתי לקחת מסכה וסגרו את התחנה. אנשים רבו אחד עם השני והיום החלטתי להגיע ראשונה. רשמתי את מי שהגיע אחריי ואני מקווה שהיום סוף סוף תהיה לי מסכה ולא אצטרך לחזור לפה גם מחר".
סלבה מצור יגאל ביקר אף הוא אתמול בתחנה ועזב בלי כלום. "אמרו לי ללכת כי נגמרו להם הערכות, אחרי זה אמרו שנגמר המלאי וגם אמרו שנתקעה המשאית. באתי היום שוב כדי לקחת מסכה לבן שלי התינוק. אני לא מפחד שתהיה מלחמה, אני רק רוצה לדעת שהבן שלי יהיה מוגן לכל מצב שלה יהיה. אני חושב שלא תהיה מלחמה בכלל והכול זה סתם פרובוקציה".
הדר מגני תקווה ונופר מגבעת שמואל עזבו את התחנה בתל-אביב והגיעו לתחנה בבית שמש. "ראינו מה שקורה שם והחלטנו לנסוע את כל 45 הדקות כדי לקחת מסכות. יש לנו ילדים קטנים בבית ואנחנו לא מוכנות לקחת את הסיכון. הכול רק מתוך דאגה לילדים".
בתחנת החלוקה בשכונת שמואל הנביא בירושלים השתרך תור של 500 בני אדם. רבים מהממתינים התייצבו בשעה 8:00 בבוקר וחלקם סיפרו כי הגיעו למקום גם אתמול. בזה אחר זה התקדמו בין היתר בצעדים אטיים נשים בהריון וקשישים. אתמול פרצה בתחנה קטטה והמשטרה הוזעקה להרגיע את הרוחות. היום כבר נצפו במקום שוטרים רבים ואחד מנציגי הדואר פנה לקהל בכריזה: "אם יהיו מהומות, לא נחלק ערכות".
רמי פרץ הגיע לתחנה בבירה בשעה 8:00. "כשבאתי ראיתי שהמקום נטוש. בפיקוד העורף אמרו שהתחנה תיפתח ב-8:00 אבל אז אמרו לי שהתחנה תיפתח רק ב-11:00. גם זה לא קרה ומסתבר שלפיקוד העורף אין מושג מימינם ומשמאלם, מה שקורה כאן זאת שערורייה, בושה וחרפה".
"אעמוד שעות בשביל הנכדים"
בעקבות הבלגן פרץ נקט יוזמה וארגן בעצמו רשימת המתנה. 500 איש הופיעו ברשימה שלו, שסייעה בהמשך לאנשי הדואר. "אני לא דואג לעצמי, אלא בעיקר לנכדים שלי. לאור מה
שאנחנו שומעים אני מקווה שלא ייפלו כאן טילים, אבל אני מוכן לעמוד כאן שעות נוספות בשביל הנכדים".
אלה אלדר, תושבת ירושלים, הגיעה לתחנה עם תינוקה - בן חודש בלבד. "אני לא מבינה איך לא נערכו למצב הזה ואיך קורה דבר כזה במדינה שלנו?", תהתה אלדר. "אני מאוד מודאגת ולא בטוחה מה הפתרון לילדים שרק נולדו, אולי היה צריך לחשוב על חלוקה בבתי החולים לתינוקות".
בהכנת הכתבה השתתפו שחר חי, אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל ועומרי אפרים
לפנייה לכתב/ת 
