המבקר: 15 שנה של ליקויים חוזרים ב'נתיב'

הממשלה לא קבעה מדיניות לגבי הארגון, ולפיכך הוא פועל גם לעידוד עלייה אך גם לביסוס הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים. כך קובע דו"ח המבקר שמתפרסם היום (א') בנוגע לארגון לשכת הקשר "נתיב", הגוף הממלכתי המופקד על טיפוח הקשר בין מדינת ישראל לבין האוכלוסייה היהודית וזכאי העלייה בחבר המדינות ובמדינות הבלטיות. הוא אף פועל ללא תיאום עם ארגונים אחרים המשיקים לתחומו.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

עיתוני אסד חוגגים: נסיגה היסטורית לארה"ב

נתניהו: ישראל שלווה ובוטחת בעצמה

הדו"ח, שנכתב על בסיס ביקורת שנערכה מ-2009 עד מרס 2010, קובע כי הארגון, שמשויך למשרד ראש הממשלה וששר החוץ מופקד עליו, חורג מההגדרות שניתנו לו בהחלטות הממשלה באופן המעלה חשש שהמטרה היא "הצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות הארגון". בביקורת נמצאה התנהלות בעייתית מבחינת מִנהל תקין ושקיפות בכמה תחומים, בהם הפעלת שליחים, העסקת עובדים ויועצים, קשרים עם אוניברסיטת אריאל בשומרון ונסיעות לחו"ל.

הכסף הוקצב, הפעילות לא בוצעה

בביקורת עלה כי בארגון המתוקצב בכל שנה בעשרות רבות של מיליוני שקלים קיימת "אי-בהירות ועמימות אשר לייעודו ולסמכותו". למרות החלטת הממשלה לגבש מדיניות כוללת בכל הקשור לשימור הקשר עם יהודי חבר העמים, היא לא עשתה כן. כתוצאה מכך נתיב "פועל למעשה בלי שניתן לבדוק את מידת המתאם שבין מדיניות הממשלה לבין פעילותו". דוגמה מעניינת שמצא המבקר לכך היא שלא ברורה החלוקה בין יעדי הארגון: "עידוד לעלייה" ומנגד "חיזוק הזיקה" – מצב שבו יש לדעת המבקר "כדי למשוך את פעילותו לכיוונים סותרים: מחד גיסא לעודד עלייה ומאידך גיסא לבסס את המשך קיום הקהילות היהודיות המקומיות במקומותיהן".

על פי הממצאים, במקרים שונים נתיב חורג מהמסגרת שקבעה הממשלה, למשל מול יוצאי חבר העמים בארה"ב, בפרויקט "בית ישראלי", בפעילות בארצות הבלטיות ובפעילות תרבותית והסברתית מול הקהל הרחב שאינו מוגדר כקהל היעד של זכאי העלייה.

עוד עלה, כי נתיב החל לראות בפעילות התרבותית-הסברתית כלפי הציבור הכללי בחבר העמים מטרה בפני עצמה, בניגוד לייעוד הארגון. במקרה שבו דווקא כן קבעה החלטת ממשלה משנת 2007 כי הארגון יפעל בקרב יוצאי חבר העמים החיים בגרמניה, ואף הוקצבו לכך 1.2 מיליון שקל ושני תקנים בשנת 2008 - מצא המבקר כי המרכז המדובר לא נפתח, ושליחה שהוכשרה לא נשלחה למקום.

המבקר מצא כי התיאום בין הארגון לממשלה בלתי מספק או שכלל אינו קיים: החלטת ממשלה ממרס 2009 הקובעת ששר החוץ יהיה אמון על נתיב לא הוסדרה, ולא ברור מה ההשלכות ומה מהות היחסים בין נתיב לראש הממשלה, משרדו ושר החוץ בכל הקשור לארגון. על פי הדו"ח, בניגוד לחוק הקובע שכל גוף ישראלי הפעיל מטעם המדינה בחו"ל יהיה כפוף לשגריר באותה מדינה, לא כך בנוגע לנתיב, ולעתים אף ישנם יחסים לא טובים בין הארגון לשגרירות.

גם באופן העבודה בין נתיב למשרד החוץ מצא המבקר ליקויים: לא קיים ממשק ממוחשב להעברת מידע בין מערכת הנתונים הקונסולריים של נתיב ורשות האוכלוסין.

עוד טוען המבקר כי למרות דו"ח המבקר מ-1998 והחלטת ועדת שרים מ-2009, שקבעו כי יש לתאם בין נתיב לארגונים אחרים הפועלים בחבר המדינות - הסוכנות היהודית, ג'וינט ואחרים - העניין "לא הוסדר ולא מוסד" וכלל הליקויים נותרו על כנם.

גם באופן הפיקוח והבקרה על נתיב ופעילותו מצא המבקר ליקויים. מאז ספטמבר 2008 ועד מאי 2010 לא התקיים בארגון במודע מנגנון ביקורת פנימית, "בניגוד לקבוע בחוק, תוך פגיעה חמורה במִנהל התקין". כן קבע המבקר כי לקראת חידוש הביקורת הפנימית פעל נתיב יחד עם נציבות שירות המדינה לצמצם את היקף המשרה של מבקר הפנים.

בביקורת עלה גם כי נתיב לא בדק את הצרכים החיוניים לפעולותיו ולא קבע אמות מידה לפעולות, כולל בנוגע לצורכי תקציבו, ו"פעל להרחבת הפעילות כדי לממש את הגדלת תקציבו, בלי שבחן תחילה את יכולתו לממשה". דוגמה לכך נתן המבקר כשכתב כי נדבך מרכזי בפעילות נתיב בתחומי התרבות, ההסברה ו"מיתוג ישראל" שתקציבו הלך וגדל לאורך השנים, מופנה דווקא לקהל שאינו תחת אחריותו, קהל "שאינו בהכרח נמנה עם ציבור זכאי העלייה, באופן המעורר חשש כי פעילות זו משמשת להצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות נתיב, שעליה החליטה הממשלה ביולי 2007".

משרד החוץ ונתיב - אותם פרויקטים, ללא תיאום

לעניין המיתוג ציין עוד המבקר כי נתיב ומשרד החוץ קיימו ללא תיאום פרויקטים גדולים ודומים בתחום זה, שאמור להיות נתון לסמכות משרד החוץ, ו"בכך נפתח פתח לכפל הוצאה ובזבוז משאבי המדינה".

המבקר מצא כי פרויקט להכנסתם של נתונים חסרים למאגר הקונסולרי הממוחשב של הארגון החל רק ב-2009, אף שכבר ב-2005 נמצא כי מדובר בעניין דחוף וחיוני. כמו כן עלה כי הארגון, שמשמש גם כציר קונסולרי שתכליתו בדיקה והמלצה למשרד הפנים על זכאות עלייה לפי חוק השבות, טרם קבע מועד סיום לפרויקט, אף שמדובר באמצעי העזר החשוב ביותר בתהליך בדיקת הזכאות לעלייה לישראל.

בתהליכי קליטת שליחים ועובדים מקומיים ישראליים הפטורים ממכרז פומבי מצא המבקר "ליקויים הפוגעים בעבודת נתיב", וקבע כי ההתנהלות אינה עולה בקנה אחד עם סדרי מִנהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות המידה השוויוניות הנדרשות ממוסדות ממלכתיים.

ניוד שליחים בין תפקידים ומקומות אינם מתועדים ואינם מוסברים, ולעתים השיקולים לא ברורים. בנוגע להעסקת עובדים במשרות אחרות מצא המבקר כי נתיב מעסיק עובדים כממלאי מקום תוך חריגה מכללי המנהל התקין, ובמקרה אחד תוך עקיפת תהליך המכרז התקין "ותוך התנהלות פסולה שיש בה מעין 'תפירה' של משרה לעובדת".

המבקר קבע עוד כי נתיב העדיף את אוניברסיטת אריאל בשומרון על פני מוסדות אחרים להשכלה גבוהה ועובדי הארגון סייעו בקידום ענייני המרכז, בהם יעדים שיווקיים וכלכליים שלו. "הדבר אינו מתיישב עם חובת ההגינות והשוויוניות החלה על כל רשות מנהלית".

עוד נקבע בדו"ח כי נתיב חרג מהמנהל התקין והשוויון בנוגע לשליחת "נציגים" - אזרחים ישראלים לחבר העמים כדי לייצג את המדינה בפעילויות קצרות מועד, וכי אחדות מהנסיעות לא התיישבו עם המשימות המוגדרות לארגון.

כן מצא המבקר ליקויים בהתקשרויות ובבחירת ספקים יחידים בנתיב. באחד המקרים, בשל התקשרות עם חברה רוסית לצורך "מיתוג ישראל", מצא המבקר ליקויים חמורים בתהליך עד כדי חשש "כי מלכתחילה היא נעשתה במגמה להתקשר לחברה".

מבקר המדינה סיכם כי הוא רואה "כליקוי משמעותי במיוחד" את העובדה שלמרות השינויים הרבים בנתיב ולמרות קביעות הממשלה כי תעשה כן, מאז 1998 לא נבחנו המבנה הארגוני ומאפייני פעילותו מול יעילותו ועמידתו ביעדים שקבעה לו הממשלה.