כמה טוב שבאת לבקר: עושים את החג בבית
מאות חיילים המשרתים בצה"ל מוגדרים בודדים משום שאין להם משפחה והם נאלצים לבלות חגים ושבתות לבדם בבסיס. לקראת החגים חברו הקרן לידידות, אל על והאגודה למען החייל כדי להפגיש בין החיילים הבודדים למשפחותיהם בחו"ל. גם אתם יכולים לעזור
היום א' הוא מ"פ ותחתיו משרתים לא מעט חיילים בודדים. כמי שחווה את הקשיים בעצמו, הוא יודע היטב מה עובר על החיילים שלו ודואג לתת להם את התחושה שהם לא לבד ויש מי שיכול לעזור להם להתמודד עם הבדידות וגם עם הקשיים הכלכליים שלעיתים צצים.
א' הוא לא היחיד, רבים מחיילי צה"ל מוגדרים כבודדים או נזקקים. "פעמים רבות שמעתי על מפקדים וקצינים
לפני כ-30 שנה ייסד אקשטיין את הקרן לידידות בזמן שהתגורר בארה"ב. מטרת הארגון היתה לקשר בין נוצרים אוונגלסטים ליהודים ולסייע ככל האפשר לנזקקים. שמו של הארגון היה International Fellowship of Christians and Jews. לפני כ-12 שנים הגשים אקשטיין את חלומו האישי ועלה לארץ ישראל, כאן הקים את הקרן לידידות שממשיכה ופועלת למען תמיכה של העולם הנוצרי בישראל.
קשה לו להסביר במילים מדוע בחר בדרך חיים זו, מבחינתו מדובר בשליחות אישית, לפעול למען האחר, למען אזרחי ישראל. הקשר למדינה, הוא מסביר, הוא חלק בלתי נפרד מחייו. "אני יודע שכל החיים שלי רציתי לעלות לישראל. אבא שלי נולד בירושלים, למדתי בישיבת הסדר כאן והיה לי ברור שבשלב מסויים בחיי אעלה לישראל ואהפוך אותה למקום מושבי הקבוע".
אבל יותר מקשר חזק לישראל, בוערת בו השליחות למען חיילי ישראל. "אני זוכר שבזמן הלימודים שלי כאן בישראל (בין השנים 1968-1970 מ.א.), בישיבת הסדר - שמשלבת לימודים וגם גיוס לצבא – התעוררתי בוקר אחד וניגשתי לחדר האוכל, ומצאתי שרק חבריי האמריקאים נמצאים. מהר מאד התברר לי שבמהלך הלילה גייסו את החבר'ה הישראלים למבצע צבאי כלשהו".
"אני זוכר את הרגע הזה בו עמדתי בחדר האוכל, קולט את הסיטואציה. זה הזכיר לי את הסיפור של שבט ראובן וחצי המנשה שרצו להישאר בצד המזרחי של הירדן, ומשה אמר להם: 'האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?' זה היה מזעזע בשבילי, ההרגשה שכולם יוצאים לצבא ומסכנים את חייהם כדי להביא ביטחון למדינת ישראל ולתושבים והנה אני אוכל ארוחת בוקר ויושב ולומד בישיבה בזמן שהאחים שלי יוצאים למלחמה. אז ידעתי שזו השליחות שלי בחיים, זה וגם לעלות לישראל".
בגיל 50 הבין שאם לא עכשיו אז אי-מתי, עשה את הצעד ועלה לארץ.
לתת כבוד ולחיות בכבוד
בעיני אקשטיין, צה"ל והחיילים הם הנכס החשוב ביותר שיש למדינת ישראל בכל הקשור לביטחון. המחשבה על חיילים שנזקקים לסיוע היא זו שמניעה אותו לפעול. לצערו, המצב הכלכלי בקרב החברה הישראלית משפיע באופן פרטני גם על החיילים. "הקיצוצים בתקציבים המיועדים לאזרחים, העוני שמגיע לשכבות שידעו ביטחון כלכלי – כל אלה משפיעים גם על חיילים, משום שהמשפחות שלהם נקלעות לקשיים והחיילים צריכים לעזור".
אקשטיין מספר על חייל למשפחה אתיופית שערק מהצבא, החיפושים הוביל לבית משפחתו והמשטרה הצבאית רצתה לאסור אותו. "אבל אז התברר שהוא ברח כדי לתת למשפחה שלו את הכסף שהיה לו בארנק, משום שלמשפחה נגמר הכסף והם הסתובבו יומיים בלי לאכול כלום. כמובן שבסופו של עניין הוא לא הגיע לכלא, אבל זה סיפור אחד מני רבים על משפחות בקשיים, משפחות חד-הוריות, משפחות שסומכות על הילדים שלהם שילכו לעבוד, אבל אז הם מתגייסים לצבא ולא יכולים לעזור", אומר אקשטיין.
"אנחנו מנסים לעזור כדי שהחיילים יוכלו לא רק לחיות בכבוד, אלא גם כדי שלא יצטרכו להתמודד עם התלבטות בין האחריות למשפחה לשירות בצבא", הוא מדגיש. "לחיילים שלנו מגיע טוב יותר".
בצה"ל משרתים כיום מאות חיילים וחיילות בודדים שמשפחותיהם מתגוררות בחו"ל. בימות השבוע החיילים נמצאים במסגרת הצבאית בין חבריהם ליחידה, אך בסופי השבוע כשהחברים חוזרים למשפחתם הם נשארים להעביר את השבת לבדם.
רבות ממשפחותיהם של חיילים אלו אינן מסוגלות אפילו לרכוש כרטיס טיסה על מנת שילדיהם יגיעו לביקור במהלך החגים ויבלה עם המשפחה. לכן, מעבר לסיוע לחיילים הבודדים והנזקקים בעזרת תווי שי לקניית מזון וביגוד, חברו הקרן לידידות, חברת אל על והאגודה למען החייל, יחד עם חברי מועדון הנוסע המתמיד של החברה, להתגייס למשימה ולממן טיסות של מאות חיילים בודדים למשפחותיהם בחו"ל בתקופת החגים.
"לראות את המשפחה, אפילו לזמן קצר, זה משהו שמעודד אותך להמשיך הלאה, להמשיך לתת ולתרום", אומר אקשטיין. "אני יודע שהחיילים הבודדים שמחים לקבל הזדמנות כזו. מבחינתי זה אושר גדול לאפשר להם ההזדמנות הזו. אבל אני חייב לומר שאפילו שאנחנו מנסים לתת כמה שיותר, זה עדיין לא מספיק".
- מחברים חיילים בודדים למשפחותיהם בחו"ל