כשמצב נפשי גורם למחלה - שיטת טיפול חדשה
ויטיליגו היא מחלת עור המתבטאת בכתמים בהירים וגורמת לחולים להימנע מלבישת בגדים קצרים, שלא לדבר על ים ובריכה. במרפאה פסיכו־דרמטולוגית חדשה באיכילוב עוזרים להם ולסובלים ממחלות נוספות להפריד בין המתח הנפשי לסימפטומים, מסבירים המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
מאז שהייתה בת 8 סובלת ים בת ה-12 (השם המלא שמור במערכת) מוויטיליגו, מחלה אוטואימונית הגורמת לאובדן הצבע באזורים מסוימים בעור. הכתמים הבהירים על גופה ועל פניה גרמו לה לא פעם מבוכה גדולה. ים נמנעה מלבישת בגדים קצרים, חששה מפני מפגשים עם אנשים חדשים ונמנעה בכל הזדמנות מהשתתפות בבילויים בים ובבריכה.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
שומרים על העור:
- המדריך המלא: כל השיטות להעלמת כתמי עור
- מה צריך לאכול כדי לקבל עור פנים בריא וזוהר
- ניקוי פנים: איך להתאים את הסבון לסוג העור שלך
"אצלי המחלה נמצאת על פני רוב הגוף," מספרת ים, "והפריע לי שכולם תמיד נועצים בי מבטים, שואלים מה זה וחושבים שזה מידבק. זה קשה בכל פעם שאני נכנסת לסביבה חדשה. לכן תמיד לבשתי מכנסיים ארוכים, ובמפגשים עם ילדים חדשים גם חולצות ארוכות, ואם לבשתי שמלות או חצאיות, אז רק עם גרבונים עבים מאוד - כדי שלא יראו. פיתחתי כל מיני שיטות, למשל לשלב את הידיים או לשים אותן מאחור, ולפעמים פשוט הלכתי עם קפוצ'ונים וכפפות. אבל בכל זאת, תמיד יש מבטים."
לפני כשנה וחצי הודיעה ים לאמה שהיא מסרבת להשתתף בחוג השחייה מטעם בית הספר שבו למדה. "התביישתי להיות מול כולם בבגד ים," היא מספרת. בשלב זה הציעה לה אמה לנסות את המרפאה הפסיכו־דרמטולוגית שמנהלת ד"ר עידית אוריון, רופאת עור בכירה במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי תל־אביב (איכילוב).
"כבר היינו אצל הרבה רופאים, מרחתי משחות והפסקתי כי הכתמים ממילא התפשטו לי לכל הגוף. כל הרופאים האחרים התייחסו רק לבעיה שלי, אבל כאן," היא אומרת, "הכל היה שונה. ד"ר עידית מתייחסת לרגשות שלי. היא הבינה על מה אני מדברת ודיברה איתי המון על הקושי.
"ניסינו לחשוב יחד מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם יראו את הכתמים, וזה שישאלו אותי מה זה. עבדנו ביחד על תשובות פשוטות שאני יכולה לענות. למשל, במקום להתחיל להסביר לכולם מה זה ויטיליגו, פשוט לומר שזה סוג של עור רגיש."
ים נפגשה עם ד"ר אוריון במשך כשנה ובמקביל עברה טיפולי פוטותרפיה (באמצעות קרינה אולטרה־סגולה). עם הזמן היא החלה ללבוש גם מכנסיים קצרים, ובקיץ הנוכחי אפילו הלכה עם חברות וחברים לים ולבריכה. "למדתי להיות חזקה," היא אומרת. "אם אני אומרת שזאת רגישות לשמש וזהו, אנשים באיזשהו שלב מפסיקים להתייחס לזה."
ביטוי גופני לקושי רגשי
לפי מחקרים, כ־40% מהפניות למרפאות עור קשורות כך או אחרת למצב נפשי כלשהו. המומחים מעריכים כי למעשה שיעורן גבוה הרבה יותר.
"הקשר בין העור לנפש ידוע זה שנים," אומרת ד"ר עידית אוריון, "אבל הוא הוכחש על ידי המערכת הרפואית. ישנן מחלות עור אמיתיות שמתפרצות או מוחרפות בשל קשיים רגשיים או מצבים נפשיים כמו מתח, דיכאון או חרדה, ולהפך - לעיתים בעיות נפשיות מתעוררות עקב ההתמודדות עם מחלות עור שונות. למשל, חרדה חברתית או דיכאון שעלולים להתפתח על רקע הסטיגמה הקשורה בקיומה של מחלת העור.
"לסטרס, למשל, יש ביטוי פיזיולוגי. הוא מתורגם לתגובות גופניות לגמרי והוא יכול להשפיע בכל מיני צורות: להחריף תגובות אלרגיות בעור, ליצור שינויים במערכת החיסון שיגרמו לריבוי התפרצויות של וירוסים כמו הרפס, להחריף את מצבן של יבלות ויראליות, ולהחריף מצבים כמו אסתמה של העור, פסוריאזיס ועוד. כשהגוף נחלש כתוצאה ממצב נפשי מסוים - הוא עמיד פחות."
ההתעלמות הרפואית מהקשר הזה, שמקורה מן הסתם בחינוך רפואי לקוי, קשורה גם לשינויים בגישה הרפואית עצמה ולמעבר להתמחויות ספציפיות מאוד. זה מקשה כמובן על החולים, הסובלים ממילא, ועלול לצמצם עוד יותר את האנרגיה שהם מפנים לטיפול במחלה.
"מחלות עור הן לרוב כרוניות אבל לא מסכנות חיים, והבעיה היא הנראות שלהן – העובדה שכולם יכולים לראות אותן, בניגוד למחלות אחרות. הפן האסתטי עלול לעורר חרדות וליצור הפרעות בדימוי הגוף," אומרת ד"ר אוריון, "ובנקודה הזאת חשוב לי לעזור לחולים לנרמל את חייהם, מעבר לטיפול הרפואי במחלה עצמה."
במרפאה החדשה באיכילוב נמשכת כל פגישה עם הרופאה כ־45 דקות, וברובן משתתפת גם פסיכולוגית רפואית. הטיפול מותאם לצרכיו של כל מטופל ולמצבו, ולפעמים העזרה הנוספת ניתנת בטכניקות התנהגותיות, לפעמים בטכניקות של הפחתת מתחים, הדרכת הורים ושיחות, ובמידת הצורך – גם תרופות. חלק מהתרופות שמקילות על מצבי חרדה או דיכאון נמצאו גם כבעלות השפעה מיטיבה על העור, למשל בהקלה על גרד כרוני.
הלחץ הפך לגרד
אחד המטופלים במרפאה היה בחור צעיר שסבל מגרד חזק במפשעה. הוא נבדק על ידי כמה רופאים, הם לא מצאו סיבה לגרד ושיחררו אותו לדרכו. "הוא הגיע אליי, התיישב, וראיתי שהוא מוטרד מאוד, מתוח מאוד," מספרת ד"ר אוריון. "כשאמרתי לו שאני מניחה שהוא לחוץ, משהו בו השתחרר והוא התחיל לספר לי על המתחים הגדולים בעבודה ועם בת הזוג.
"במקרה שלו כל זה התנקז לסימפטום הגרד. הסברתי לו שייתכן שזה מה שקרה, והוא יצא מהפגישה הרבה יותר רגוע. במקרים כאלה לפעמים אין כלל צורך בטיפול נוסף. כשאני מבינה שהמצב הנפשי דורש טיפול תרופתי או הערכה פסיכיאטרית, אני מפנה לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. ואם מטופל אומר לי שהוא ממילא נמצא בטיפול נפשי, אתן הנחיות להתייחס גם לאספקט הזה בטיפול."
ההתערבויות הנפשיות במרפאה הן בדרך כלל קצרות מועד ומשלבות, כאמור, התייחסות רפואית ופסיכולוגית.
הזמן הרב יחסית המוקדש לחולים נותן להם הרגשה טובה, ובזכות האוזניים הקשובות, ששומעות גם בין המילים, נפתרים לא מעט מצבים. בין היתר משום שההתייחסות למה שמעבר לסימפטום העורי מאפשרת למטפלים לגייס את המטופל לעזור לעצמו במקום לשקוע במרה שחורה.
לפנייה לכתב/ת 
